בנימין נתניהו מינה את
אהוד ברק כשר ביטחון על-מנת לתת לממשלתו גוון מתון יותר, על-מנת שהממשלה לא תיראה "ימנית קיצונית". ה"נדוניה" של ברק היא מפלגה בת 13 ח"כים, שרובם מתנגדים למדיניות הממשלה ולברק עצמו.
ברק זכור לרע בגלל הבריחה מלבנון והפקרת חיילי צד"ל. צריך היה לצאת מלבנון, אבל לא לברוח. הדרך שבה הוכרזה היציאה, האופן שבו בוצעה הבריחה, הפקרת חיילי צד"ל הן שיצרו את המציאות הקשה שלאחריה. חיזוק הציר בין סוריה לאירן, חיזוק החיזבאללה, התחזקות החמאס, פגיעה בכוח ההרתעה של מדינת ישראל ועוד.
ברק כשר ביטחון הכשיל את השגת הניצחון במבצע "
עופרת יצוקה". למרות רצונו של
אהוד אולמרט להמשיך בלחימה, דחף ברק להפסקתה וזאת בטרם השגת המטרות. אנחנו ממשיכים לספוג ירי קסאמים מהרצועה, המנהרות פועלות שם וכוחו של החמאס חזק היום יותר מאשר לפני המלחמה. במקום להגיב במלוא העוצמה על הירי נגדנו ולהשמיד את המנהרות, פועל צה"ל בהנחייתו של ברק באופן מוגבל ביותר נגד החמאס ברצועה.
ברק לא עצר את הגידול בהשתמטות מהגיוס לצה"ל, לא עצר את זרם ההברחות דרך המנהרות לרצועת עזה ולא עצר את הפעולות נגד גדר ההפרדה בבילעין ובנעלין מדי שבוע, בהן נפצעים שוטרי משמר הגבול וחיילי צה"ל.
הסיבות לכך הן שברק, במקום לדאוג לבטחון המדינה, דואג למצביעים מהמגזר הערבי של מפלגתו. מפלגת "העבודה" היא המפלגה היהודית היחידה בה נבחר ח"כ ערבי.
על ראש הממשלה לשנות את הרכב הממשלה. במקום מפלגת העבודה, עליו לצרף את "האיחוד הלאומי". ובמקום אהוד ברק, עליו למנות את משה (בוגי) יעלון לתפקיד שר הביטחון.
