פרטים אישיים
נשוי ואב לארבעה. תושב ירושלים. בן למשפחה דתית אולם במהלך השנים עבר תהליך של "חזרה בשאלה". ידוע בכינוי "ברסי".
מידע אישי כללי
נולד ביהוד וגדל בעיר חולון ובישוב חשמונאים. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר שני במנהל עסקים, גם כן מהאוניברסיטה העברית.
ניסיון בעבודה
לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית וב-2002 השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. ב-2004 השלים לימודי תואר שני במנהל עסקים (מגמת מימון).
כסטודנט הצטרף לאגף התקציבים במשרד האוצר בתפקיד רפרנט לענייני תעסוקה ורווחה. ב-2006 קודם לתפקיד רכז תחום רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים. ב-2008 עבר לכהן כראש תחום בריאות באגף התקציבים ובתפקידו זה עסק בהתוויית המדיניות הכלכלית של משרד האוצר בכל הנוגע לתקציב הבריאות של מדינת ישראל. במסגרת תפקידו כיהן כחבר בוועדת הסל (הוועדה העוסקת בבחירת התרופות והטיפולים הרפואיים להם מעניקה המדינה סבסוד).
ב-2010 מונה לסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, במסגרת תפקידו זה היה מעורב בניהול מספר משברים בתחום תקציב הבריאות, בהם המשבר התקציבי אליו נקלע בית חולים הדסה, שביתת הרופאים ועוד. ב-2014 מונה לציר כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון.
ב-2015 מונה על ידי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. היה לראשון מבין מנכ"לי משרד הבריאות שאינו מחזיק בתואר דוקטור לרפואה ובשל כך התקבל מינויו בהתנגדות מצד ההסתדרות הרפואית. לאחר אישור המינוי הגישה ההסתדרות הרפואית עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את המינוי, אולם העתירה נדחתה.
במהלך כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות היה מעורב בקידום כמה רפורמות משמעותיות בתחום הבריאות: רפורמה שהביאה לסימון מוצרי מזון כ"מזיקים" בהתאם לרמת הסוכר והמלח בהם, רפורמה שכללה הגבלות דרמטיות על שיווק ומכירת מוצרי טבק ורפורמה במערך הקנאביס הרפואי בישראל.
ב-2020 הפך לדמות מוכרת היטב בציבוריות הישראלית בעקבות הופעותיו הרבות בכלי תקשורת בזמן ההתמודדות עם הגעת וירוס הקורונה לישראל. מתוקף תפקידו נחשב לאחת הדמויות המובילות את מדיניות משרד הבריאות (ובהתאם את מדיניות הממשלה) בהתמודדות עם הנגיף ובשל כך זכה גם לביקורת קשה מצד גורמים מקצועיים בקהילה הרפואית וכן מצד בעלי תפקידים ממשלתיים וציבוריים. ביטוי קיצוני לביקורת זו הגיע בדמות עצומת מחאה שפרסמו עשרות מנהלי מחלקות בבתי חולים ומנהלי מרפאות אשר כללה דרישה לפטרו ולהחליפו בגורם בעל ידע רפואי.
במאי 2020 הודיע על כוונתו לפרוש מתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות וכחוש לאחר מכן סיים את כהונתו בתפקיד.
