תערוכה שתדליק את הגברים, אך בעצם מסמלת את כניסת מוזיאון ת"א למאה ה-21, לעידן העיצוב, כחלק מתערוכות המוזיאון.
החל מה-3.6 מורגשת הצטרפותו של מוזיאון תל אביב לגדולי וחשובי המוזיאונים בעולם, הודות לתערוכת "פסלים על גלגלים" של המכוניות העתיקות באולם המבואה על-שם ריקליס במוזיאון.
המכוניות מוצבות כולן סביב יצירתו של רוי ליכטנשטיין - מכונית ה-BMW מאותה שנה, 1977, היא גם שנת פטירתו של האמן, והמהווה חלק מאוסף מכוניות-האמנות המצוירות בידי גדולי האמנים, של חברת ב.מ.וו.
המכונית עצמה, מעוצבת בצורה הקלאסית של החברה באותה שנה, עם תוספת מאחור ומלפנים, שמקנה לה מראה עתידני. הציורים שעליה מאפיינים את סגנון הפופארט של שנות השישים, שליכטנשטיין היה ממייסדיו, תוך מתן ביטוי להשתקפות הנופים שהמכונית עברה בהם בנסיעתה. יש בפופארט השפעות מהקומיקס, המופשט הגיאומטרי, השימוש בנקודות (כעין הגדלה מצילום) ושפע השפעות מהמודרניזם, מה שעשה אותו כה פופולרי.
ליכטנשטיין, כמו בציור הקיר הענק שלו, המוצג בקיר הדרומי של אכסדרת המוזיאון, מחבר תמיד את יצירתו עם הסביבה שלה. כך גם בציור נראים איזכורים לגדולי האמנות שציוריהם תלויים במוזיאון ת"א (פיקאסו, שאגאל), והחיבור בין המכונית והדיפטיך שעל הקיר ברור בהחלט.
אך כדי לראות את אחת ממכוניות האמנות של ב.מ.וו לא היה דיו כדי ליצור תערוכה. לכן עיטרו את היצירה במכוניות עתיקות מאוספי טובי האספנים בארץ. מה שיוצר תערוכת עיצוב במלוא מובן המילה. כך מלהיבה את הצופים והצופות מכונית הביואיק משנת 1927, שהיא כמו חלום מהעבר. עד היום רוכשים את הביואיק מנהיגים ואילי הון אמריקנים. כך גם מכונית הקרייזלר מ-1930, שתיהן מאוסף בועז דגן, אספן נלהב וותיק של אופנועים עתיקים ומכוניות עתיקות ומיוחדות.
המכונית שמלהיבה גם היא ביותר את הצופים היא הרולס רויס הלבנה מ-1958, מאוספו של רני רהב, היחצ"ן של ב.מ.וו והוגה רעיון התערוכה. כן באוספו של רהב גם קרייזלר ווינדזור מ-1948, שמזכירה לנו את תקופתו של אל קפונה. מכונית הקאדילק אלדורדו מ-1953, מאוסף משפחת אלמגור, מזכירה את תקופת "מרד הנעורים" של ג'ימס דין. כל המכוניות, כולל מכוניות הספורט - יגואר מ-1955, פיאט זאגאטו מ-1957, השברולט קורבט מ-1958, הסברה ספורט הישראלית מ-1961, ב.מ.וו דגם 502 מ-1963, הכה מלכותית, המרצדס בנץ מ-1967 עם הגג הנפתח, ועד לפורד מוסטנג, שהייתה חלומם של כל הצעירים בארץ פעם - כל אלה ועוד - מהווים אות להתרחבות של מוזיאון תל אביב, לא רק בגלל הבנין החדש העומד להיתוסף לו, ובחללים הנוספים שיאפשרו את תצוגת האוסף הענק של המוזיאון, וכן תערוכות מתחלפות רבות - אלא את ההתייחסות לעיצוב כחלק מתחום האמנות, כמו בעולם כולו.
כך גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק M.O.M.A - תלוי הליקופטר מוזיאלי, וקומה שלמה במומא המוקדשת לעיצוב סוחפת אליה את מירב המבקרים.
לפרופ' מוטי עומר מגיע השבח על פועלו להרחבת המוזיאון ותכניו. ולקהל מזומנת תערוכה מהנה, המיועדת לקהל הרחב כולו. רק בלי ידיים!!! עד תחילת ספטמבר 2010.
