שכיר או עצמאי? לא תמיד החשבונית קובעת!

העסקתם במשך שנים עובד שלכם על תקן "קבלן עצמאי" והוא ניפק לכם חשבוניות מס? חשבתם שביום פקודה לא תידרשו לשלם לו פיצויי פיטורין ולשאת בתנאים סוציאליים? ייתכן מאוד שטעיתם. לא המעמד מול שלטונות המס הוא הקובע את מעמדו של העובד ואתם עלולים לגלות שה"קבלן העצמאי" שהעסקתם זכאי לפיצויים נכבדים.

בשאלת מעמדו של אדם כעובד שכיר או כמפרנס עצמאי נקבע לא פעם, כי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על-פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על-כן, התוותה הפסיקה "מבחן מעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא "ההשתלבות במפעל" (דב"ע נב/3-158 רות יאיר - אהרן גליברמן, פד"ע כה 31, 35).

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי "הלכה למעשה נוקטים בתי הדין ב'מבחן מעורב' כל אימת שעליהם להכריע בסוגיה אם פלוני הוא 'עובד' אם לאו, תוך שימת דגש חזק על מבחן ההשתלבות" [גולדברג, "'עובד' ו'מעביד'-תמונת מצב", עיוני משפט יז 19, 31 (התשנ"ב)].

מבין הסממנים והעובדות הנוספים, יכריעו בין היתר, "אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד, וחשוב מזה - לפטרו, מיהו המספק את כלי העבודה, צורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף, ובאותם מקרים שבהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר - כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם".

נקבע [ע.ב. 1362/02 (ביד"ע-נצ') סיידא נ' טיולי אלון טבריה בע"מ, פסק דין מיום 5.2.04], כי המבחן המעורב ובמרכזו מבחן ההשתלבות מבוסס על איזון בין "סממנים" שונים בדבר יחסי עבודה. לשם עריכת איזון זה יש לתת ל"סממנים" השונים "משקל". זאת אפשר לעשות אם בוחנים את תכלית הקביעה. יש לבחון את המאפיינים של ההתקשרות בית הצדדים, על-מנת להגיע למסקנה באשר למעמד העובד.

"מבחן ההשתלבות" בוחן, לעניין, זה את מידת "הטמעותו" של העובד במערך הארגוני של ה"מעביד". כך למשל, שימוש בכרטיסי ביקור של ה"מעביד" ובנייר הנושא את סמלו מול צדדים שלישיים עשויים לשמש אינדיקציה על היותו חלק מאותו מערך.

גם כאשר לא כללה מערכת היחסים שבין הצדדים פיקוח צמוד על העובד והוא היה עצמאי בקבלת החלטות ביצועיות, עדיין אין בכך כדי לקבוע כי המדובר בעובד שכיר. במיוחד נכון הדבר אם המדובר בעובד וותיק שניתן לצפות ממנו, גם כשכיר, לקבל החלטות כאמור.

במקרה אחר (ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל - גלי צה"ל, פד"ע ל"ו 625) הרחיב בית הדין הארצי את פרשנותו של המושג "עובד" והחלתו על מקרים מסויימים שטרם פסק הדין לא היו רואים בהם קיומם של יחסי עובד מעביד, תוך הסתמכות על הלכה של בית המשפט העליון [דנג"צ 4601/95 סרוסי יוסף חי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ"ב(4), 817). זו קובעת את הפרשנות התכליתית של המושג בהתאם להוראה החוקית שבה מדובר.

נקבע, כי "העובדה ש'העבודה היא בעצם טיבה עצמאית וחופשית' אינה שוקלת כשלעצמה, אין עבודתו של רעיונאי חופשית ועצמאית יותר מעבודתו של מדען במכון ויצמן, מנהל מחלקה בבית חולים או מבקר במפעל גדול. העובדה שהמערערת נרשמה כ'עצמאית' במס הכנסה ובביטוח הלאומי וכעסק מורשה במע"מ, לא תפעל אף היא לרעתה, משום שבאלה יכול ויהיה כדי לבסס מעמד, אך אין בהם כדי לקובעו או לשוללו" (דב"ע מח/ 137-3, תמר אדר נ' פרסום מלניק בע"מ, פד"ע כ, 60).

באשר לשיטת הדיווח לרשויות המס (תלוש שכר או חשבוניות מס) נקבע שוב ושוב על-ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי אין בכך כדי לקבוע מעמד של עובד, ודבר זה נכון גם לגבי צורת התשלום, בין אם נקבעת היא לפי יחידת זמן, כמות התוצרת, השתתפות ברווחים או לפי עמלות.

באשר לפן השלילי של "מבחן ההשתלבות", יש ליתן משקל לשאלה אם היתה אותה עבודה עבודתו העיקרית של העובד ואף עבודה לתקופות קצרות במשרות חלקיות או בעבודות מזדמנות אינה שוללת בהכרח את הגדרתו של העובד כשכיר.

בהקשר זה, דן בית הדין גם במשמעות המונח "משתתף חופשי". נקבע, כי "מונח זה מבטא היבטים מסויימים של ביצוע עבודה. הדיבור 'משתתף' משמעו שמבצע העבודה נטל חלק בעסקו של מקבל העבודה, אך אינו מהווה חלק אינטגרלי ממנו, זאת בשונה מעובד 'רגיל'. הדיבור 'חופשי' משמעו שמבצע העבודה בתבנית העסקה זו חופשי יותר מעובד 'מן המניין' לקבוע את היקף עבודתו, זמני ביצועה ותוכנה.

הווה אומר, שחלקו של 'המשתתף החופשי' במפעלו של מקבל העבודה וכפיפותו למסגרת הארגונית שונים משל 'העובד הרגיל'. לשון אחרת, ל'משתתף החופשי' רק חלק מן המאפיינים של 'עובד רגיל'" [ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל - גלי צה"ל, פד"ע ל"ו 625].

נפסק [ע.ב. 1362/02 (ביד"ע-נצ') סיידא נ' טיולי אלון טבריה בע"מ, פסק דין מיום 5.2.04], כי כאשר עובד לא היה "חופשי" בהתקשרותו עם המעביד, במובן אשר הוגדר לגבי משתתפים "חופשיים", שתרומתם לארגון מותנית ברצונם בלבד וכאשר היה מחוייב, בהתאם להסכם ההתקשרות שבין הצדדים, להקדיש רוב זמן עבודתו לקידום ענייני המעביד אין להגדירו כ"עובד חופשי". גם העובדה שהעובד לא נטל על עצמו סיכויי רווח וסיכוני הפסד, מאחר והיא לא עשה כל השקעה כספית בעסק, מעבר לכוח עבודתה - תגבר הנטיה להכיר בו כעובד שכיר. כך הוא גם כשהמעביד מימן בעצמו את הוצאותיו המשרדיות של העובד.

נקבע כי העבודה מהבית היא תופעת המתפתחת בזמן האחרון, בעיקר בשל מגוון האפשרויות של התקשורת האלקטרונית של רשת המחשבים, כאשר ניתן לסכם את מגמות הפסיקה בנדון:

א. מעמדו של עובד מהבית נקבע על-פי המבחנים הרגילים לעניין יחסי עובד מעביד, בכל מקרה על-פי נסיבותיו.

ב. קיימת נטייה להעניק משקל דומיננטי למידת העצמאות הכלכלית של העובד בבית, תוך ניסיון לאתר על מי מוטל הסיכון הכלכלי בביצוע העבודה (מיכאל אטלן, עבודה מן הבית במשפט העבודה, ספר מנחם גולדברג, ע' 90).

אין בעובדה שהעובד ניפק חשבוניות מס, כשלעצמה, כדי לשלול את מעמדו כעובד שכיר.

בהתאם להלכה פסוקה, סימני ההיכר לזיהוי המעביד (מבין מספר מעבידים אפשריים), אשר עוצבו בפסיקה ארוכת שנים של בית דין זה, סוכמו (דב"ע נ"ב 3/142 חסן עליאה אלהרינאת נ. כפר רות ואח', פד"ע כ"ד 542, 535) כדלקמן:

א. כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם;

ב. בידי מי הכח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר (מבחן בעל משקל רב במיוחד);

ג. מי קיבל את העובד לעבודה ומי קבע והסדיר את תנאי קבלתו אליה, מי משבצו במקום העבודה ומי מעבירו מתפקיד לתפקיד במערך ארגונו של המשתמש בעבודתו;

ד. מי קובע את מכלול תנאי עבודתו של העובד, לרבות את גובה שכרו ואת הנלווים לשכרו;

ה. מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד;

ו. מי נותן חופשות לעובד וממי עליו לבקש את אישור חופשותיו;

ז. כיצד דווחו היחסים למס הכנסה ורשויות אחרות;

ח. מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלוונטים להסדר ההעסקה, כגון: מי מפקח על עבודת העובד, למי מדווח העובד על עבודתו, ולמרותו של מי הוא סר;

ט. למי הבעלות על הציוד, החומרים, או הכלים המשמשים את העובד בעבודתו;

י. האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עיסוקו העיקרי של המשתמש בעבודה ובו משתלב העובד, או שמא נשכר העובד לביצוע פרוייקט צדדי הדורש מיומנות מיוחדת;

יא. רציפות, זמניות, ומשך קשר העבודה (מבחן שולי);

יב. האם יש לצד השלישי עסק משלו אשר בו משתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר.

הן עובד והן מעביד, המעוניינים להגן על עצמם בפני העתיד לבוא, טוב יעשו אם יוודאו מבעוד מועד לאיזה סטטוס נוטים הם להשתייך בהתייחס למבחנים האמורים ומשאלה מיושמים הלכה למעשה. היה ולא ייעשה כן, עשוי עובד למצוא עצמו ביום פקודה נעדר פיצויי פיטורין ותנאים סוציאליים, אשר על קיומם נסמך במהלך שנים רבות ואילו מעביד עלול למצוא עצמו במצב הפוך, בו הוא מחוייב בתשלום סכומים אלה עבור כל אותן שנים בהן נסמך על עובדת היות העובד "קבלן עצמאי".

בנוסף, סביר גם להניח כי מעביד אשר ייצא מנקודת הנחה כזו, הרשה לעצמו להעניק לאותו "קבלן" שכר גבוה מזה שהיה מעניק לעובד שכיר. שינוי פתאומי ובדיעבד של סטטוס זה עלול להסב פגיעה כלכלית קשה למעביד.

_____________________

תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי.

הכותב הוא עו"ד, חבר ועדת החקיקה למדע וטכנולוגיה, ועדת המחשוב, ועדת הבנקאות וועדת תביעות ייצוגיות של לשכת עורכי הדין.