|   15:07:40
דלג
  ראובן שדה  
עורך דין מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

אידיאולוגיה של איבוד לדעת

החיבור בין האג'נדה האנטי-ציונית של חלק משפיע מהאליטה הישראלית לבין זרמי המעמקים של אירופה יוצר סיכון ממשי לקיומה של ישראל
20/06/2010  |   ראובן שדה   |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות

רבים מקוראי העיתון מקור ראשון - כך ניתן ללמוד מהתגובות המתפרסמות בו תדיר - חשים בחוזקה שבזמן האחרון הולך ומתהדק מעין מצור רעיוני על ישראל, ובעיקר על הנרטיב הציוני-יהודי שלה. הולך ומתברר שהקרקע "האמיתית" להפעלת הלחצים הכבדים מעוגנת בתפישה רעיונית השומטת את הבסיס המשפטי-מוסרי-היסטורי להיווסדה של מדינה ריבונית יהודית-דמוקרטית בארץ-ישראל. זכות ההתאגדות של העם היהודי כריבון על אדמת הארץ היא כעת המטרה לחיצים המילוליים ולפעילות המעשית הרוחשת בצורות ובגוונים שונים, ישירים ועקיפים, כנגד מוסדות המדינה ורשויותיה, לרבות צה"ל.

בטורו השבועי "נגד הרוח", נותן אמנון לורד ביטוי לרוח זו. לדבריו, ישנה התגברות של ביטויי השנאה שמשדרים גופים אנטי ציוניים בתוך ישראל: "מורגשת בעליל איזו עליית מדרגה בהאשמות האבסורדיות שגופים כמו 'הארץ', דוברי 'בצלם', חוגי ענת קם וגורמים אחרים מוכנים להטיל על ישראל" (23.4.10). לורד ממשיך ומתאר את ההשתוללות המוסרית-אידיאולוגית חסרת הגבולות והרסן, "כאשר אין בשטח מנהיגות פוליטית אידיאולוגית שתשים סכר לסחף הניהיליסטי האנטי-ישראלי בתוך השמאל". לנוכח זאת הוא מצר על החזית הבלתי קדושה שנראית הדוקה מתמיד: "אין כמעט הבדל בין יוסי שריד למנהיגי 'אנרכיסטים נגד הגדר', הקואליציה של מחברי מסמך הכוונות של ערביי ישראל, 'הקרן החדשה לישראל', חד"ש, 'הארץ', ארגוני "זכויות האדם" ומנהיגי שמאל ידועים".

לורד מנסה להסביר את התופעה בהסבר הבלתי מחייב, לדבריו, שלפיו היחס למדינת ישראל, גם בקרב השמאל האנטי-ישראלי מבפנים וגם בקרב מבקריה מבחוץ, הופך פחות ופחות רציונלי. המסקנה מתחדדת כיוון שמאז 'עופרת יצוקה' לא קרה בישראל שום דבר שיכול להסביר את חמת הזעם האנטי-ישראלית של אותן קבוצות. מסקנתו היא ש"אפשר לקבוע שנגד ישראל מופנה היום זעם שמקורותיו הם נפשיים ורגשיים בעיקרם".

ואכן, תמיהה היא. מהו הרקע ומהם המניעים העמוקים לאותו גל עכור אנטי-ישראלי שאנו משתאים מול התנשאותו מעלינו זה ימים לא מעטים תוך איום על שלומנו ועל שלום המדינה?

אותות של כרסום

וכאן אנו חוזרים לראשית הדברים ומתחברים לנאמר בטורו של לורד על חלקם של גורמים ישראלים ביצירת ההתקפה על חוסנה המוסרי והפיסי של מדינת ישראל. טריגנו רואה גם הוא בחלק מהאינטליגנציה הישראלית וגם בחלק מזו היהודית שבתפוצות מקורות בעייתיים ומרכזיים בהחמרת מעמדה הבינלאומי של ישראל. הוא טוען שלאלו השפעה גדולה על הציבור העוקב אחר הקורה במזרח התיכון, הנחשף למידע מבעד לאג'נדה הפוליטית של האליטות הישראליות והיהודיות הללו. אג'נדה זו, הוא אומר, "שואפת לשלול את הלגיטימיות של ישראל (ואת קיומה של אומה יהודית), לשפוט אותה לפי אמות מידה סלקטיביות ולא מידתיות ולתקוף אותה ללא הרף". אך כשמדובר בפעולותיהם של הפלשתינים והערבים האליטות שותקות, כמו גם לגבי הזכויות ההיסטוריות והפוליטיות של העם היהודי ולגבי זכרם המבוזה של קורבנות השואה הניצולים וקרוביהם.

"אידיאולוגיה שלטת זו גוררת את העם היהודי, במישור הסמלי והאידיאולוגי", ממשיך טריגנו, "למבוי סתום ולאסון. ההיחלשות האסטרטגית במישור הלגיטימיות מקשה עוד יותר על המשך קיומה של ישראל ומקעקעת את עירנותה ואת יכולתה לעמוד בפני המבחנים העומדים בפתח". וכאן זורק טריגנו "פצצה" לאוויר העולם: "אצל הדוגלים באידיאולוגיה זו יש מעין ציפייה מהופנטת לתליין העתידי. זו אידיאולוגיה של איבוד לדעת".

החיבור בין האג'נדה האנטי-ישראלית-ציונית של חלק משפיע מהאליטה הישראלית לבין זרמי המעמקים של אירופה עלול אם כן למוטט עלינו את גג ביתנו הלאומי. אותות הכרסום בכתליו כבר ניכרים לעין.

חרטה והאשמה

לאחרונה הגיע לידי מאמר שריתק והבעית אותי בעת ובעונה אחת, לנוכח משמעויותיו ההיסטוריות והפרגמטיות. כבר בכותרת המאמר היה משהו מצמית ומבשר רע: "אירופה מוכנה מוסרית לשואה שנייה" (פורסם בתרגום עברי ב'כיוונים חדשים' 17 (תשס"ח). תרגם מצרפתית: שלמה גיתאי). מחבר המאמר, פרופ' שמואל טריגנו, נושא במספר תארים: מרצה לסוציולוגיה של הפוליטיקה והדת באוניברסיטת פריס-ננטר (סורבון); מייסד ומנהל שלCollege des Etudes Juives של חברת כי"ח; עורך של כתבי העתPardes ו- Controverses; ונשיא של 0bservatoire du monde juif. לפרופ' טריגנו ספרים שחלקם הוצאו לאור בארץ, והוא מרבה לפרסם ולהופיע בבמות אקדמיות בישראל.

בקליפת אגוז נתמצת ונאמר שלדברי טריגנו בבסיס העוינות כלפי ישראל עומד קומפלקס אירופי פרדוקסלי עמוק הנובע מצריבת "זיכרון השואה" בתודעה האירופו-נוצרית. המפתח להבנת התסביך הזה הוא בהבנת ה"תאולוגיה הפוליטית של הזיכרון". לדעתו, ליחס החדש כלפי ישראל שהחל להתגבש באירופה מסוף שנות התשעים של המאה שעברה ישנם היבטים פוליטיים, פסיכולוגיים ומיתולוגיים-דתיים, וכולם מתקבצים תחת הכותרת "זיכרון השואה". ביחס הזה לישראל וליהודים כלאום מגולם פרדוקס עמוק. מצד אחד מובעת חרטה על השואה ומתבצע בפועל מיסוד של זיכרונה בצורה רחבה, אך מצד שני הולכת ומתבלטת התופעה של האשמת הישראלים בנאציזם, בעוד העניין הפלשתיני והפלשתינים זוכים לגיבוי ולסנגוריה בלתי מותנים, גם אם על-רקע אלימות קשה כנגד ישראלים ויהודים.

טריגנו סבור שנוצר מבנה מחשבה המפצל את דמותו של "היהודי" בעיני הזרים, כך שנוצר ניתוק ממשי בין מושא הזיכרון מחד - דמות היהודי קודם לשואה ודמות קורבנות הנאציזם - לבין העדים החיים השורדים, היהודים בני זמננו. כך נוצר פער תפיסתי בין העם היהודי הנכחד לבין האומה הישראלית ואפילו לבין הקהילות היהודיות שבתפוצות של היום.

את העם הנכחד משמרים בזיכרונות הומאניים כלליים, מגלגלים עליו רחמים ומביעים חרטה על המעשים הדה-הומאניים בפרספקטיבה כלל אנושית-אוניברסלית, אך אין מתייחסים להיותו יהודי ולכך שהיותו קורבן נובעת מעצם זהותו. בו בזמן הולכים ומתעמקים הדימוי והתפיסה שהעם היהודי החי, ובעיקר זה שבישראל, הוא ישות נאצית ואלימה, מחרחרת מלחמה. טריגנו אומר שהזיכרון האירופי של השואה שנבנה בשנים האחרונות משולב מראשיתו (שנות התשעים) בהטיה ובחיבה מובְנות לפלשתינים ולעניין הפלשתיני. מכאן צומחת כמובן האשמתה של ישראל. זהו איננו משבר חולף אלא נתון מובנה וקבוע, הוא קובע בפסקנות. "בצורתה הקיצונית רואה תפיסה זו בקיומה של מדינת היהודים עלבון לזכר השואה". טריגנו סבור שלכן נתגלו לא אחת מקרים של התנגדויות נמרצות להנפת הדגל הישראלי באתרים לזיכרון השואה בפולין, למשל בעת מסעות של הנוער הישראלי אליהם.

למרות שמאפיין קיבוצי מובהק של השואה הוא הג'נוסייד של העם היהודי, רצח מאסיבי על-רקע לאומי-דתי נתון ומוגדר, הרי שמסתבר שלאירופה קשה גם היום להכיר ביהודים כעם.

טריגנו: "הזיכרון האירופי הולך ומפתח יחס רגשי פסיכולוגי בלבד כלפי השואה ומעלים את הממד הפוליטי העיקרי... באמצעות זכר השואה מעמידה התודעה האירופית בסימן שאלה את הלגיטימיות של קיומו הפוליטי של העם היהודי... מציגים את העם באמצעות גופות ההרוגים (וחפציהם בריאליות רבה) אך נאסר אזכור העם היהודי. כך השואה מנותקת מההיגיון, מההיסטוריה ומן הפוליטיקה והיא נהדפת לתחום הלא-רציונלי, המקודש".

כאן מביא טריגנו הסבר מעניין מאוד למאמץ האירופי לבודד את זיכרון השואה להקשר ההומאני-אוניברסלי בטהרתו. הסבר זה מתחיל להטיל גשר רציונלי בין עולם הדימויים והסמלים לעולם הפוליטי והמעשי.

נכבה במקום שואה

הקניית המעמד של הקדושה לשואה, לדברי טריגנו, מעניקה לאירופה הגנה ערכית מפני פגיעת המציאות מבלי שתיאלץ להתכחש אליה. המציאות שממנה מתעלמים היא קריסתו של הפרויקט הליברלי-נאור של הדמוקרטיה המודרנית, בעת שאזרחותם של היהודים נמחקה וזכויות האדם שלהם נרמסו ברגל גסה ואכזרית על אדמת אירופה ועל-ידי אירופים. אירופה אינה יכולה ואינה רוצה לשאת בנטל ההיסטורי והמוסרי הזה ולהודות בכישלון פרויקט הציוויליזציה של אירופה. כך נחסך ממנה הצורך להתמודד עימו. הנטל הזה הועבר ליהודים, האשמים בו ובמצבם עקב ייחודיותם האסורה. המשבר ששיאו בשואה נובע אפוא רק מהפרטיקולריות של המקרה היהודי.

היהודים סובלים ממודל ריחוק זה שנוצר עם עטיפת השואה במעטה קדושה על דו-המשמעות שלו: מחד, בצביונם הייחודי בין העמים הם משחררים מאשמה את המודרניות ואת תודעתה, אך בו בזמן הם גם מהווים האובססיה שלה, משום שבעצם נוכחותם הם מזכירים את הוואקום שנוצר בלב הציוויליזציה האירופית בעת התרחשותם של מוראות השואה כנגד היהודים. זהו זיכרון פרדוקסלי ומורבידי לאירופה. מכאן גם נובע היחס לישראל: הזיכרון האירופי של השואה רואה ביהודים קורבנות בלבד. מרגע שניצבת קבוצה של יהודים שאיננה מסווגת בתוך הקורבנות, הרי שהיא בקבוצת האשמים. אומר טריגנו: "ללא מעמדם כקורבנות, היהודים - העם היהודי - נחשבים עקרונית אשמים ואינם זוכים להכרה... היהודי היחיד המוכר הוא הקורבן האנושי האנונימי... בתור שכזה הוא מוסרי". לתפיסה זו רקע תיאולוגי איתן, שלפיו הנצרות היא ישראל האמיתי. לכן, למעשה אין מקום לעם יהודי כקבוצה מוגדרת החברה בחבר העמים.

לאור זאת, מרגע שישראל הפעילה את זכותה כמדינה להתגונן בכוח מול התוקפנות הפלשתינית שהופעלה כנגדה, היא הואשמה בנאציזם. כשיהודים באירופה התלוננו בשנים האחרונות על פגיעות אנטישמיות בהם וברכושם מצד ערבים מוסלמים הם הואשמו בגזענות.

בשלב זה של הדברים חלה התפתחות נוספת בראייה האירופית של זירת ההתרחשות בין העם היהודי והישראלי לבין הפלשתינים. כיום, "הזיכרון האירופי של השואה מוליד את השינוי והחילוף בתפקיד הקורבן. הפלשתינים באים במקומו של העם היהודי. פעולה זו אינה מצטמצמת למישור הסימבולי או הפסיכולוגי בלבד, אלא גוררת השלכות משפטיות, מוסריות ופוליטיות. המרת מעמד הקורבן נעשית בקיזוז מצטלב: ככל שמהללים יותר את היהודים כקורבנות, כך נשלל מעמדם כעם; וככל שהפלשתינים נתפסים יותר כקורבנותיהם של היהודים, כך מתחזק האישור להיותם עם ילידי, לגיטימי מבחינה היסטורית ופוליטית, בעוד היהודים נהדפים אל מחוץ למציאות ההיסטורית".

לדעתו של טריגנו הפלשתינים הבינו היטב שזהו הנשק החזק ביותר כנגד ישראל, כיוון שבעזרתו הם עונים על צורך אמיתי של המערב בכלל ושל אירופה בפרט. כך פותח מיתוס "הנכבה" שהיא המקבילה בשפה הערבית ל"שואה". מול "השואה והתקומה" הועמד הצירוף "הנכבה וההתנגדות (מוקאוומה)". כך נפתחה הדרך להצגה מתמשכת של "דרך הייסורים הפלשתינית". בה בעת המצפון האירופי הולך ותופס בהתאמה את הפלשתיני כקורבן מיוסר וכדמות אוניברסלית המייצגת את הסבל. ומכאן התפתח הפולחן העולמי של פלשתין הדוויה המורמת על נס החוגים המזהים עצמם עם "הקִדמה והנאורות". אירופה זרועה בארגונים דתיים, חברתיים, פוליטיים, איגודים מקצועיים, וכמובן גם גופים ניהיליסטיים ואנרכיסטיים, שמטפחים כל העת את פולחן הסבל הפלשתיני.

מסקנתו של טריגנו היא שאירופה בהכרח רוצה כיום בישראל קטנה ונטולת ריבונות, בשלילת מעמדו המחודש של העם כעם חופשי בהיסטוריה. אירופה רואה את הכרתה בהקמת ישראל הריבונית כ"טעות היסטורית".

פורסם במקור: מוסף שבת, מקור ראשון
הכותב הוא עו"ד וסטודנט לתואר שני במכון שכטר
תאריך:  20/06/2010   |   עודכן:  20/06/2010
ראובן שדה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אידיאולוגיה של איבוד לדעת
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישע
20/06/10 11:48
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ההפרדה בעמנואל סיפקה לנו מופע צביעות מהגדולים בתולדות המדינה. המגישים והפרשנים, הפוליטקאים ואישי הציבור התחרו איש ברעהו בגלגול עיניים ובצקצוק שפתיים. חיצי הביקורת הושחזו וגם נורו בדייקנות מחודדת לשון.
19/06/2010  |  איתמר ברתור  |   מאמרים
אם היו צדיקים בקונגרס הציוני הל"ו שננעל השבוע, הם הקפידו להיות נסתרים. אולם צדיק אחד ידוע, שר החקלאות שלום שמחון, נחל השבוע מפלה קשה כשבית המשפט אסר למנותו לראשות קק"ל כמועמד יחיד ללא בחירות במוסדות מפלגת העבודה. שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקוה, יעקב אברהם, מתח בהחלטתו ביקורת קשה על הניסיון למנות את שמחון ללא הליך דמוקרטי. "בחירה של אדם מתוך רשימת מועמדים הכוללת רק את שמו של אותו אדם, אינה בחירה אמיתית ונוגדת כל הליך דמוקרטי...הדבר מנוגד לאמנת היסוד של המפלגה", כתב השופט.
19/06/2010  |  פזית רבינא  |   מאמרים
אם אגיד שזה הזמן לעשות חשבון נפש אשמע שחוק, נדוש וגדוש בסיסמאות. אם אצהיר שהגיע הרגע להסתכל פנימה ולבדוק את מוקדי החולי בקרבנו, ייתכן שיאשימו אותי בעידוד המשט האירני הבא עלינו לטובה. אז אולי רק אומר שבימים בהם אנחנו מלינים עד כמה העולם כולו נגדנו (ולפעמים אנחנו גם צודקים), צריך לעצור את הסחף ולחזור ברוורס 7 עשורים אחורה.
19/06/2010  |  ירון אברהם  |   מאמרים
ניתן להעריך את חסידי סלונים שהלכו לכלא בשם דבקותם בדתם ובערכיהם. פעילי העלייה מברה"מ שנשלחו למאסר בגין שאיפתם לעלות לישראל, הוכרו כגיבורי זכויות אדם הן בישראל והן ברחבי העולם.
19/06/2010  |  עו"ד אביעד ויסולי  |   מאמרים
במאמר קודם כבר הצגתי את סימן השאלה על ההיגיון של תפיסת "המשט ההומניטרי" במים בינלאומיים במקום במים הטריטוריאליים של ישראל. על זה קיבלתי תשובה עם פירוט החוק הבינלאומי המרשה לתפוס אוניות המובילות אספקה לאויב מוצהר של המדינה. כאילו כל הבעיה שעמדה לפנינו היא תכנון הפעולה הצבאית ובדיקת החוקיות שלה לפי חוקי השייט הבינלאומיים.
19/06/2010  |  יוסף דוריאל  |   מאמרים
כמו פעמון שענבליו מקרקרים  /  חגית כהן
והמשכיל בעת ההיא יידום  /  חגית כהן
בחזרה לטבע  /  איריס בר-טל
נאום הגבר  /  צור ארליך
"תסמונת ועדות החקירה מפוררת את צה"ל"  /  יעקב בר-און
אפלה בצהרי היום  /  אדוארד אטלר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
הזה ניצחון? [צילום: פטימה שאביר/AP]
גדי חיטמן
ישראל, על-פי הפרסומים, הרגה 30,000 אנשים ברצועת עזה   האם זה אומר שניצחנו כי מתו יותר פלשתינים מישראלים?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il