|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בעידן בו מפארים את תרבות היחיד, ה"אני", וחוסר הפרגון שולט ובולט - בא נרי אבנרי ומלמד זכות על העיתונאי יואב יצחק ● גם המאמר הזה חריג, כפי שכתב אבנרי במאמרו שלו ● כמה מילים על אבנרי, וגם על יצחק
|
לפני כמה שבועות חשבתי לכתוב כמה מילים על יואב יצחק. אין ספק שיצחק הוא זן נדיר; לוחם צדק שנדמה שרק דבר אחד מניע אותו בעולם העיתונות (ואולי בכלל) - לחשוף את האמת. המילה הזו, 'אמת', המכילה את האות הראשונה, האמצעית והאחרונה באל"ף-בי"ת, כאילו נעלמה מן העולם הפוסט-מודרני, שבו רק הממזר, ה"מבריקן", ה"משפילן", המצליחן, השנון, זה שמצלם זוועות, ה"יעיל" שמנצל אבל לעוד אייטם, הוא-הוא המלך. בא נרי אבנרי והרים את כפפת התשבחות שנכתבה על ידו במאמר "עיתונאי העשור שלי". אבנרי, אדם מיוחד בפני עצמו, שבחר לגולל את משנתו גם באתר "מחלקה ראשונה", אשר מאפשר כתיבת בלוג "ללא פנקסנות", כפי שמצוין באתר, חש בעצמו את זרועה הארוכה של התקשורת, בכתבה של ענת טל-שיר "עלייתו ונפילתו של נרי אבנרי" בנוגע לכתבת תחקיר על המסעדה שלו, מכוון בכתביו בדיוק לבעיה, כפי שהוא ורבים רואים אותה עין בעין: התקשורת. כך כותב אבנרי ב אתר האינטרנט שלו: "בדיוק כמו שנודיסטים לא מתביישים איש מרעהו, העיתונאים בישראל לא מתביישים לספק לצרכנים, תקשורת ברמה אתית של זונות בכביש". משהו כמו "שלטון העם יורד אל הכביש" של מאיר אריאל ז"ל, עוד אחד שהתקשורת נזכרה שהוא גאון - רק אחרי שהלך לעולם שבו הברנז'ה אינה שולטת. התקשורת, המעידה על עצמה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה", חדלה לעשות את המוטל עליה - היא חדלה לשמור על הדמוקרטיה, היא זונחת אותה ונותרת רק עם המילה הראשונה - כלב: חסרת נשמה, רואה בגוון אחיד - ממש כמו כלב בשחור-לבן, מריירת כמו כלב, עטה על זוועה מתרחשת כמוצאת שלל רב. כבר לא "מותר האדם מן הבהמה", אלא מותר לנהוג כבהמה. המסוכן בתקשורת, שהיא מציגה עצמה כנשאית של שיח דמוקרטי גלוי לכל, כאשר היא כמעט ההפך הגמור. לוואקום הזה הבטיח יואב יצחק להיכנס. והוא נכנס - בהצלחה רבה. יואב יצחק הוא אדם מיוחד, צנוע ומקצוען. השונה במאמר זה מעוד טור ביקורת, שהוא מזכיר שאנחנו בני-אדם. לפני מילים מצוינות של הבלוגרים הביקורתיים והמרקסיסטיים שכחנו להיות לא-נורמליים. תחקיריו של יואב יצחק הם על אנשים נורמליים - עובדה, אף עיתון גדול לא מעסיק אותו. |
|
"תנו לנו עשרה כמו יואב יצחק, ויש לנו מדינה אחרת", כתב נרי אבנרי במאמר וחידד את הבעיה הקיימת בתקשורת הישראלית. ראוי לכנות את יואב יצחק תופעה, דון קישוט, תופעה עיתונאית, דוגמה למצוינות ויסודיות, והחשוב ביותר - הגינות ומצפון. נדמה כי הוא המצפון של מדינה שלמה, שאיבדה את הצפון, את המצפן והמצפון בנוגע לשחיתות.
נדמה לי שהמלל הבא מעיד אלף עדויות על יואב יצחק, כפי שהובא בסרטון בגוף המאמר של נרי אבנרי, לפני שנים מספר: "אז אני בלי מכונית, ואני גם לא נושא איתי לא פלאפון ולא סלקום, אבל שוב - יכולתי לבחור בצד שמרוחה עליו החמאה, ואז אולי כלכלית, מצבי היה הרבה-הרבה יותר טוב". יצחק יודע, כמו רבים, שבעל המאה הוא בעל החמאה, אבל זה לא מה שהוא מחפש. יצחק מחפש את מה שהוא עושה באופן קבוע - "לחשוף את האמת". בדיוק בגלל זה, בדיוק בגלל אומץ הלב שלו, האמת הפנימית, התעוזה לצאת נגד גופי ענק, והכישרון שעובד "בכיוון ההפוך" - הוא לא יקבל את פרס האומ"ץ. בשביל זה - צריך לאהוב חמאה, או לא להיות יואב יצחק: ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם.
|
|
יואב יצחק הוא לא רק עיתונאי העשור של נרי אבנרי - אלא גם של הרבה עיתונאים ומו"לים. הם לא יודו בזה כמובן. יצחק עמד בהרבה ניסיונות, אך בחר להקריב את הנוחות עם האמת העיתונאית שלו. כך החליט לפרוש מ' מעריב' ב-2004, כאשר אמנון דנקנר השעה אותו לחודש ימים בטענה שפרסם ידיעה שגויה והודיע כי לא יעבוד תחת דנקנר. הפרשה הראשונה שהעלתה את קרנו של יצחק, המעידה עליו, ושופכת אור על התנהלות הגופים השולטים בתקשורת, הייתה פרשת דברת-שרם, בה התגלה כלוחם ללא חת. הוא ניהל מאבק עיקש בן שמונה שנים נגד אהרון דברת ו יצחק שרם, בהם חשד כי השתמשו בכספי הקונצרן למטרות אישיות. הפרקליט למיסוי במחוז תל אביב סגר את התיק, למרות המלצת הרשות לניירות ערך להעמידם לדין. שנה אחר-כך התפוטר יצחק מ'מעריב', אך המשיך להילחם "מבחוץ". אציין כי באותה התקופה יואב יצחק התקשה למצוא עבודה בתקשורת. יואב יצחק עבר למלחמה בחזית האזרחית. לא קיים תקדים של אף עיתונאי שעבד בצורה כזו שהצליח בסופה של פרשה להגיע לפשרה מכובדת. הישגים רבים זקף לזכותו בשקט, בנועם, בכבוד רב - כולל התואר "מר" לפני שם החשוד הנלכד בזרועו הארוכה; פרשת ויצמן בשנת 2000 הייתה להישג גדול אשר חשף את קשריו הכספיים של הנשיא עם המיליונר סרוסי. או אז היה נדמה כי יצחק עלה שוב אל חיק התקשורת שעד אז דחתה אותו, אך מיד שב לגודלו הטבעי בתור עיתונאי עצמאי, הגון ומוכשר. חשיפות רבות על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עתירות אינסופיות לבג"צ - כולל נגד עדנה ארבל פרקליטת המדינה וטירפוד כניסתו לתפקיד של שר המשפטים יעקב נאמן - העמידו אותו ב"מחלקה הראשונה" של העיתונאים בישראל. כך שימש בעצמו התחקירן, העורך, המממן, המשכתב והמו"ל של הספר "מחלקה ראשונה". "המו"לים הגדולים לא רוצים להתעסק בחומרים שאני מתעסק איתם, ולכן אני מפרסם את התחקירים, אני עושה את השיווק, עוסק בהפצה, עוסק בדיוור ישיר, עוסק בכל מה שאפשר כדי שהקורא הפוטנציאלי יקבל את הסחורה הזו עד לביתו, ויקרא את התחקירים שלמעשה גונזים העיתונים הגדולים", דברי יצחק.
|
|
| תאריך:
|
21/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/06/2010
|
|
אורן קאשי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סדום ועמורה
|
21/06/10 16:14
|
|
|
|
2
|
|
אריה מחשי.
|
21/06/10 16:29
|
|
|
|
3
|
|
תל אביבית
|
21/06/10 23:14
|
|
|
|
4
|
|
מטאטא
|
22/06/10 07:41
|
|
|
|
|
|
איש1
|
22/06/10 10:22
|
|
|
|
|
|
|
הקיץ עושה צעדים ראשונים של התמקמות. הימים מתארכים והבגדים מתקצרים, החלונות נפתחים למשב של רוח נעימה, החום עולה והלחות מורגשת היטב.
|
|
|
|
|
הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אביחי מנדלבליט, הורה לפתוח בחקירת מצ"ח נגד שני קצינים בכירים (אל"מ + סא"ל), מחטיבת כפיר ביו"ש, על דברים שאמרו בעדותם, בעת משפטו של סגן אדם מלול - שהואשם בשימוש בכוח חריג בעת ביצוע משימה מבצעית.
|
|
|
|
|
נאמר שהצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות. כדי להיראות כצדק עליו להתיישב עם היגיון שמרבית בני האדם בתרבות שבה פועל בית המשפט יוכלו לקבל כסיבה ומסובב. כאשר בית המשפט העליון נוהג איפה ואיפה, מחמיר בקלות ומתעלם מסתירות, אזי מתערער האמון בצדק שנעשה ולא נראה.
|
|
|
|
|
המלצות ועדת מזרחי ברשות המיסים מסיימות את החגיגה של קבוצות הרכישה. אמנם, פה ושם עוד יוכל יזם להקים קבוצה כזו, אבל נשיא הקבלנים נסים בובליל וחבריו למקצוע מוזמנים כבר היום להרים כוסית. מדוע?
|
|
|
|
|
