דפנה ברק -ארז (נולדה: 2 בינואר 1965), שופטת. ב-2012 החלה לכהן כשופטת בית המשפט העליון.
פרטים אישיים
נשואה ואם לשניים. תושבת תל אביב.
מידע אישי כללי
נולדה בארצות הברית. בתם של יהודית ואלעזר ברק. אביה היה קצין בכיר בחיל חימוש ובעת לידתה שהתה המשפחה בארצות הברית בשל צאתו של אביה ללימודים מטעם צה"ל. ב-1966 שבה המשפחה לישראל והתמקמה ברמת אפעל, שם גדלה. בוגרת תיכון מקיף יהוד.
פרטי השכלה
בעלת תואר ראשון ושני בהצטיינות יתרה במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, בעלת תואר דוקטור במשפטים, גם כן מאוניברסיטת תל אביב. בוגרת לימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
ניסיון בעבודה
בתום לימודי התיכון החלה בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת מסלול העתודה האקדמית. בכל אחת משנות לימודיה הוענק לה תואר מצטיינת רקטור. את לימודי התואר סיימה בהצטיינות יתרה. את תקופת ההתמחות עשתה בפרקליטות מחוז תל-אביב.
ב-1987 התגייסה לשירות צבאי פעיל ומונתה לשמש כקצינת ייעוץ בכירה בפרקליטות הצבאית. במקביל לשירותה הצבאי למדה לתואר שני במשפטים אותו סיימה בהצטיינות יתרה ב-1990. באותה שנה השתחררה מצה"ל בדרגת סרן.
לאחר שחרורה מצה"ל המשיכה בלימודים אקדמיים וב-1993 השלימה לימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודים החלה לעסוק בהוראת משפטים במספר מוסדות אקדמיים. ב-1992 היתה לחברת סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.
ב-1994 יצאה ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. בשנים לאחר מכן המשיכה בפיתוח קריירה אקדמית בתחום המשפטים. במחקריה התמקדה בתחום המשפט הציבורי, הכולל את המשפט החוקתי ואת המשפט המנהלי.
כאשת אקדמיה פרסמה עשרות מאמרים, כתבה וערכה 16 ספרים בנושאי משפט, קודמה לדרגת פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. בשנים 2000-2001 שימשה כמנהלת מרכז מינרבה לזכויות אדם הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2000-2002 כיהנה כסגנית דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2005-2007 שימשה בתפקיד נציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטת תל אביב. ב-2011 מונתה לדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
ב-2012 נבחרה לשמש כשופטת בבית המשפט העליון. בספקטרום הנמתח בין שמרנות לליברליות בו נהוג לזהות את שופטי בית המשפט העליון נחשבת כמי שמזוהה במובהק עם הגישה הליברלית.
