בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין כמו "צימעס", שבהרצליה פיתוח, למעדני המטבח המזרח-אירופי, נוסח בית-אימא
המטבח היהודי האותנטי ממזרח-אירופה, שקוסם, עדיין, לרבים מאיתנו, אהוד במיוחד אצל אותם תיירים בני עמנו המתרפקים על העבר. זוג-תיירים כזה, שאירחנו בסוף השבוע, נכסף בכל נפשו לטעום ממעדניו של המטבח הזה. החשנו, אפוא, את פעמינו ל"צימעס" הכשרה שבהרצליה פיתוח (רחוב משכית 27), המציגה את עצמה בכרטיס הביקור שלה כ"מסעדה יהודית משוכללת". היינו ארבעה והתיישבנו אל מול שולחן מרווח במסעדה הבנויה כדירה ממחצית המאה החולפת. התפריט שהוגש לנו היה מגוון וניכר בו שיש עדיין עדנה לא רק למטבח היהודי, אלא גם לשפת היידיש, שבה מצוין כל מאכל, כאילו לא חלף הזמן מאז שהוגש בעיירה היהודית של ימים עברו. מלוא הנקודות פתחנו במרק-כיסונים (קרעפלך), ממולאים בבשר; במנת כבד קצוץ ובקציצת-דג נוסח "גפילטע פיש", כשלכל אלה התלווה לחם לבן תוצרת הבית. מנות הפתיחה היו טעימות להפליא ועשויות כהלכה, לפי מיטב מסורת מתכוניה של רבקה רוזנבלט, בעלת הבית והמבשלת המעולה. מן המנות העיקריות נזל לנו הריר מהפה כשטעמנו מהחמין עם הבשר והמעיים. גם הכבד המטוגן זכה לתשבחות, עם תוספות הצימעס (איך לא!) של גזר ממותק וגבעטש. כיוון שעסקינן במנות מצמיאות במיוחד, הרווינו את צימאוננו בשפריץ לבן, של יין וסודה, בסיידר צלול ובגזוז, נוסח ימים שחלפו ואינם עוד. מתפריט הקינוחים נדלקנו על הקומפוט של פעם, על טהרת הפירות היבשים, שהיה מעדן של ממש. על הארוחה כיד המלך שילמנו 382 שקל והוספנו תשר של 15 אחוז לשירות מעולה. אל "צימעס", מסעדה יהודית באמת משוכללת, נחזור בהקדם ונמליץ עליה בכל פה לכל מי שמבקשים ליהנות ממעדני המטבח היהודי המסורתי של מזרח-אירופה. עד אז זיכינו את "צימעס" במלוא 10 הנקודות האפשריות בסולם הקולינרי.
|
תאריך:
|
27/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
27/06/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מוישה גרוייס
|
27/06/10 15:52
|
|
|
|
אכלן וותיק
|
28/06/10 06:08
|
|
הוא לא הילד של כולנו. הוא הילד של הוריו. שלהם בלבד. הוא החייל של כולנו. הוא שמר והוא הגן עלינו. הוא נלחם למעננו. ואנחנו לא שמרנו עליו מספיק. ועכשיו, מזה ארבע שנים, אנחנו, שלא הצלחנו למנוע את חטיפתו, מפקירים אותו. אין מילה אחרת למה שאנחנו עושים, כלומר לא עושים למענו. יושבים ומדברים ותולים סרטים צהובים, מוחים, מתריעים, יוצאים ידי חובה ומפקירים.
|
|
|
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יכול להיות מרוצה. ב"מכה אחת" השיג כמה מטרות:
|
|
|
חדשות לבקרים אנו מתבשרים על החלטות וקריאות בינלאומיות הדורשות מאתנו במפגיע הסרה מוחלטת של הסגר שמטילה ישראל על רצועת עזה.
|
|
|
זה היה אתמול. הייתי שקוע לי כדרכי בכורסה, עיני עוקבות אחרי מסך הפלזמה המרצד שעל פניו מתרוצצים אחוזי תזזית, עשרים ושנים גברים צעירים "רודפים" אחרי כדור אחד, מחציתם כחולים ומחציתם לבנים, ואיתם שלושה לבושים צהוב ושחור מנסים לשמור עליהם שלא יהרגו אחד את השני.
|
|
|
לעצירתו של משט הטרור יצא הקומנדו הימי. לעצירת גל השקר והשנאה שמציף מאז ועד עתה את העולם - ובפרט את העולם האמיתי, כלומר את העולם הווירטואלי - יצא, על דעת עצמו, קומנדו של מתנדבים. של ישראלים שמרגיז אותם. קומנדו של כרישי יו-טיוב, חיות פייסבוק, שועלי דוא"ל, נודניקים של מכתבי שרשרת: סיירת עכבר. הסיירת הזו מקליקה ומכרסמת עמוק בעורף האויב, ואפשר להתקבל אליה גם בלי גיבושון. פשוט לוקחים יוזמה, מצטיידים בעור עבה ובמחסנית של עוּבדות, ומסתערים על הגלים העכורים.
|
|
|
|