איך אנחנו עושים את זה?

כדור נפל מידיכם ומתחיל להתגלגל, אתם רצים אחריו עוצרים ומצליחים להתכופף ולתפוס אותו. איך עשיתם זאת? חישוב המהירות הנדרשת, המועד המדויק בו עליכם לעצור, להתכופף ולתפוס את הכדור הוא מורכב. עשיתם זאת מבלי שחישבתם במודע דבר.

אתם זורקים כדור לסל ומצליחים לקלוע. אתם לא מחשבים את עוצמת הזריקה והכיוון המדויק אליו עליכם לזרוק. אם תנסו לחשב זאת יידרש מכם מאמץ מחשבתי של ממש. וגם אם תחשבו על כך, לעולם לא תוכלו לבצע זאת באמצעות המערכת המודעת. איך הצלחתם לעשות זאת בקלות כזאת?

אתם מנהלים שיחה שוטפת עם חברים. אתם מקשיבים ומגיבים מיידית. אתם מודעים לשיחה המתנהלת, אך אינכם חושבים על כל מילה ומילה, אינכם שוקלים מראש איזו מילה עדיפה על אחרת. אם תנסו לעשות זאת ייקח לכם זמן ממושך מאוד לומר ולו משפט אחד.
בשיחות חברתיות אתם חשים כיצד לנהוג. אינכם צריכים בכל רגע ורגע לחשוב על הטון בו עליכם לדבר, על צורת הישיבה שלכם, על הצורך להקשיב לאחרים ולהיות רגיש אליהם, על תוכן דבריכם ועוד. אתם חשים את האנשים האחרים בסביבתכם. מרגישים את מצב רוחם, מתאימים את עצמכם, יודעים מתי לדבר ומתי לא לומר דבר. אתם קולטים מידע רב ומגיבים בהתאם. אתם עושים זאת כמעט מבלי לחשוב על כך במודע. אם תנסו לחשוב על כל הפרטים הרלוונטיים הרי שלא תוכלו כלל לתפקד מבחינה חברתית.

איך אנחנו עושים דברים מורכבים כל כך בקלות כזאת?

התשובה טמונה במערכת הרגשית הלא מודעת. למערכת רבת עוצמה זו אופן פעולה יעיל ומהיר שמאפשר לנו לתפקד בסיטואציות מורכבות, לבצע בו-זמנית פעולות ולהתמודד עם שטף של מידע.

המערכת המודעת שלנו איטית, שוקלת באופן פרטני כל דבר ודבר. היא לא יעילה ואינה יכולה להתמודד עם משימות מורכבות ועם פעילויות הדורשות עשיית דברים מורכבים בו זמנית. אנו יכולים לחשוב על נושאים שונים באמצעות מעבר מנושא לנושא, אך לא לחשוב על יותר מנושא אחד בו זמנית. הדבר ממחיש את חוסר היעילות של המערכת וחוסר יכולתה להתמודד עם עשייה הכוללת מרכיבים ותפקודים רבים.

מערכת זו אינה יכולה להתמודד עם קליטת שטף של מידע. היכולת שלנו להתחשב בזיכרון המודע שלנו מוגבלת מאוד! נסו לחשוב על סיטואציה חדשה לחלוטין. כעת רשמו במהלך דקה את כל השיקולים הרלוונטיים. לאחר מכן תוכלו לבחון את עצמכם ולראות כמה שדברים שכחתם!

המערכת הרגשית או המערכת הלא מודעת שלנו היא מערכת רבת עוצמה ויעילה המסוגלת לבצע פעולות מורכבות, להתמודד עם שטף של מידע ולהיעזר בכל הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו (כפי שנראה). גם לפעילותה של המערכת הזו חסרונות. אנחנו חוזרים על דפוסים רגשיים, גם אם הם מזיקים לנו. אנחנו קולטים מידע בצורה חלקית סובייקטיבית מאוד. למשל, אדם בעל ביטחון עצמי בעייתי שחש חסר ערך, לא יוכל להשתכנע בטעותו, כלומר בכך שהוא ראוי להערכה.

איך המערכת הלא מודעת (או המערכת הרגשית) יעילה וחזקה כל כך?

פעילות המערכת הרגשית מתבססת על הזיכרון הלא מודע (או הזיכרון הרגשי) שמוטמע בנו. הזיכרון הרגשי מוטמע בנו באבי טיפוס רבים, וזאת בהתאם למצבים שחווינו בעברנו. כאשר אנו במצב עכשווי שנתפס כדומה למצב אותו חווינו בעבר, מתעוררת התגובה הרגשית הרלוונטית ומשתלטת על התנהגותנו כמו "טייס אוטומטי". במקביל לניתוב הרגשי, אנו מטמיעים זיכרון רגשי נוסף באירוע העכשווי, מעדכנים את התגובה הרגשית הרלוונטית ומטמיעים עוד ועוד ניואנסים. זו תכונת הרגישות. אופן פעולה זה מאפשר הן רכישת זיכרון רגשי נרחב ועדכונו כל הזמן והן יישום מיידי של כל הזיכרון הרגשי הרלוונטי והמורכב שהטמענו בעבר בסיטואציות דומות.

הטמעת זיכרון רגשי מותנה בהתעוררות התגובה הרגשית. לכן, כאשר קל הרבה יותר לפתח כישרון שהוטמע בילדות ובינקות (כישרון הוא תוצר של יכולת רגשית רלוונטית שהוטמעה) מאשר לפתח כישרון חדש בגיל מבוגר יותר. לדוגמא: ספורטאי המתאמן על קליעה לסל. כדי להטמיע עוד ועוד זיכרון רגשי מוטורי הוא חייב להתאמן שוב ושוב על סיטואציות הרלוונטיות לתחום הספורט בו הוא עוסק. בדרך זו הוא רוכש עוד ועוד ניואנסים ורגישויות. לא סתם שדרנים אומרים שהשחקן צריך לזרוק ברגש... ספורטאים בעלי כישרון יוצא דופן הטמיעו זיכרון רגשי מוטורי נרחב בתחום עיסוקם. אנשים שלא הטמיעו זיכרון רגשי מוטורי כזה לא יוכלו לעולם להגיע לרמתם גם אם יתאמצו...

דנו בתפקוד שלנו בסיטואציות חברתיות. נוכל להבחין במהרה בין אדם שיש לו חוש חברתי, שנוהג ברגישות, עושה את הדברים הנכונים וחש את שותפיו לשיחה ובין אדם שאין לו חוש חברתי מספק, שמנותב על-ידי המערכת המודעת ומתנהג בצורה מגושמת ולא מותאמת חברתית.

המערכת המודעת לא תוכל לעולם להוות תחליף לתפקוד הרגשי רב העוצמה. בתחומים בהם לא הטמענו זיכרון רגשי מספק לא נוכל לתפקד בצורה יעילה.

המערכת המודעת תופסת את המציאות באמצעות איסוף פריטים והפיכתם למושג. למשל, איסוף צלילים לכדי מילה. תפיסה זו לא יעילה. האם נוכל להקשיב לאדם אחר תוך הקשבה לכל צליל וצליל ממילותיו ובו-זמנית לשים לב לכל פרט בחדר וכדומה?

משמעות נוצרת מההקשר בו אנו קולטים את המידע. למשל - מילה היא אוסף אותיות בלבד אם לא נשבץ אותה בהקשר וניתן לה משמעות. כלומר, התפיסה המודעת לא מאפשרת קליטה יעילה של מידע ולא את הבנתו וזאת בניגוד לתפיסה הרגשית. התפיסה הרגשית היא רבת עוצמה. אנחנו משליכים את הזיכרון הרגשי שהטמענו באירועים דומים בעבר על המצב העכשווי. בדרך זו יש לנו תמונת מצב כוללת מיידית על המצב. המידע הנקלט משובץ מיידית בהקשר סובייקטיבי שמוטמע בנו.

לתפיסה זו 2 חסרונות -

סובייקטיביות - אנו קולטים את המצב בהתאם לניסיון חיינו. למשל: אדם בעל זיכרון רגשי זוגי חיובי יחוש בנות זוג בעלות יכולת זוגית ויאמין בכנות כוונותיהן. אדם בעל זיכרון רגשי זוגי בעייתי וכאוב לא יוכל לחוש שדרים זוגיים חיוביים ולא יאמין בכך.

חלקיות - נתפוס מידע רק בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי רלוונטי. למשל: איש בעל חוש ניקיון מוגבר יבחין בכתם שאיש אחר שלא הטמיע חוש כזה לא יקלוט כלל.

התפקודים הרגשיים חשובים ורבי עוצמה מול התפקודים המודעים המוגבלים והאיטיים. המערכת הרגשית היא המערכת "האוטומטית" שלנו שמאפשרת לנו לתפקד בסיטואציות מורכבות, לבצע מהלכים מורכבים ולהתמודד עם שטף של מידע.

למרות המורכבות, ניתן להטמיע יכולות רגשיות בכל שלב, גם בתחומים שנתפסים על-ידנו כמייאשים. הטמעת יכולות רגשיות תאפשר לנו להצליח ולגלות יכולות בתחומים חדשים וחשובים.