צחי הנגבי נחשב לאחד הפוליטיקאים החזקים והמשפיעים במדינת ישראל. הכוח הרב שהוא צבר במרכז הליכוד, למעשה הפיל אותו.
סיפור המעשה מתחיל בשנת 2002, כאשר פורסמה מודעה בעלון פנימי של הליכוד, שבו פורסמו שמות של חברי מרכז הליכוד אשר מונו לתפקידים בכירים במשרד להגנת הסביבה, עליו היה ממונה הנגבי. מבקר המדינה דאז,
אליעזר גולדברג, פתח בחקירה מקיפה, וכעבור שנתיים הוא פרסם דוח חמור לפיו המינויים שבוצעו במשרד אינם תקינים ובניגוד לחוק. היועץ המשפטי
מני מזוז אימץ את עיקרי הדוח והחליט להגיש כתב-אישום נגד צחי הנגבי.
הגשת כתב אישום ההחלטה של מזוז בדבר הגשת כתב אישום נגד צחי הנגבי הייתה החלטה תקדימית, מאחר שלמרות שמינויים פוליטיים נחשבו כתופעה פסולה, שום דבר לא הצליח לבער אותה מן השטח, ולכן מזוז וגולדברג היו סבורים שהגשת כתב אישום תרתיע שרים ופקידים בכירים לנקוט בתופעה זו.
הזיכוי הגדול בספטמבר 2006 הוגש נגד הנגבי כתב אישום חמור, אשר כלל סעיפים כשוחד בחירות, עדות שקר, מרמה והפרת אמונים.
בראש התיק ישבו השופטים יואל צור,
עודד שחם ו
אריה רומנוב. בין השופטים היו חילוקי-דעות כבדים בנושא המרמה והפרת האמונים, כאשר השופטים שחם ורומנוב בחרו להרשיע את הנגבי היות שמדובר בעבירות קשות, ואילו השופט צור בחר לזכות את הנגבי בטענה שהיות שכך נהגו קודמיו מבלי שנחקרו, אין זה הוגן להפוך את הנגבי כקורבן של השיטה.
ואני אומר "בולשיט". אם מדובר בעבירה חמורה כפי שמציין כתב האישום, אין קשר בין מה שקרה בתקופת הנגבי לבין מה שקרה בתקופה שקדמה לו, ולכן יש מקום להרשעה במקרה זה.
היות שהשופטים נחלקו בסוגייה זו, הוחלט לבטל את האישום מתוך קבלת טענת ההגנה מן הצדק.
ההרשעה בעבירת שוחד הבחירות החליטו השופטים צור ורומנוב לזכותו היות שלא הוכח שאכן הבטיח הנגבי "ג'ובים" לאנשים בעלי זיקה פוליטית, וכן בגלל שאלו היו הנורמות ולא הותקנו תקנות מתאימות בנדון (לכך איני מסכים כי דבר פסול הינו דבר פסול, גם אם לא תוקנו תקנות ראויות). זאת בעוד השופט שחם פסל טענה זו והחליט להרשיע את הנגבי בשל חומרת העבירה.
הנגבי הורשע בעבירה של עדות שקר שנמסרה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית
מישאל חשין לגבי אותה מודעה שפורסמה בעלון הליכוד. השופט צור בחר לזכותו בעבירה זו, ואילו השופטים רומנוב ושחם בחרו להרשיעו היות שהנגבי ידע מה הוא כותב באותה הצהרה שלא נכתבה על-ידי גורם מטעמו של הנגבי, לכן הוא אשם.
הפרקליטות מתעתדת לערער על הזיכוי ולדרוש קלון על עבירת השקר, שאם יצלח - יסיים את הקריירה הפוליטית של הנגבי.
