בג"צ הורה הבוקר (ד', 14.7.04) למדינה להגיש לו בתוך שבועיים נתונים עדכניים לגבי יישום "חוק טל", המסדיר את נושא גיוס בחורי הישיבה באמצעות מנגנוני דחיית שירות ומתן "שנת הכרעה". בהסכמת הצדדים, ההחלטה קיבלה תוקף של צו על-תנאי.
הנשיא אהרן ברק הוציא את הצו בעתירת התנועה למען איכות השלטון, תנועת "ישראל אחרת", עו"ד יהודה רסלר וחבר הכנסת (דאז) יוסף (טומי) לפיד, הטוענים כי "חוק טל" מפלה בין דם לדם, כי מדובר בפגיעה בשיוויון העולה לכדי פגיעה בכבוד האדם, וכי הפגיעה האמורה אינה עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה, המצויה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הנשיא ברק ציין, כי לאחר הגשת הנתונים, יינתנו לעותרים שבועיים כדי להגיב עליהם, ועל סמך תגובות אלה יתן ההרכב בן 11 השופטים, את פסק הדין בעתירות. מעניין לציין, כי עד כה לא התקיים ולו דיון אחד בעתירות, שהוגשו בשנת 2002, בפני הרכב של שלושה שופטים, והן תמיד התקיימו בפני דן יחיד. בחודש שעבר, הורה הנשיא ברק על הרחבת ההרכב ורמז בכך כי הוא מתכוון להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה ואולי אף מעבר לכך - להצהיר על בטלות ההסדר שבחוק.
השופטים שיכתבו את פסק הדין בעתירות הם הנשיא ברק עצמו, המשנה לנשיא אליהו מצא, והשופטים מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות.
נזכיר, כי מדובר בסוגיה הטעונה של גיוס בחורי ישיבות חרדים לצה"ל, וברקע הדברים נשמעות שוב קריאות לבית המשפט העליון, להימנע מאקטיביזם שיפוטי ולהדיר את רגליו מעיסוק בסוגיות פוליטיות-חברתיות, בוודאי כאשר אלה נקבעו על-ידי בית המחוקקים.
בג"צ פוסל ההסדר המינהלי של הפטור לבני ישיבות
בעקבות פסק דין הידוע שניתן בבג"צ ב-1997, שקבע כי דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות בהסדר מינהלי אינה חוקית וכי יש להסדיר את הסוגיה בחקיקה ראשית, הוקמה באוגוסט 1999 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.), צבי טל, לבחינת הסוגיה.
בתום עבודתה הציעה הוועדה, בה השתתפו גם נציגים חרדים, כי תונהג "שנת הכרעה", אשר במסגרתה יוכלו תלמידי ישיבות להפסיק את לימודיהם לשנה אחת בהגיעם לגיל 23, מבלי שייאלצו להתגייס באופן מיידי. לתלמידים אלה, הציעה הוועדה, תינתן שנה להחליט האם ברצונם להמשיך בלימודיהם, או שברצונם לפנות למסלול חילופי. תכליתה של שנת ההכרעה היא לאפשר לבחור הישיבה להסתגל לחיים שאינם חיים של לימוד, להפחית את הלחץ החברתי הפוסל מעבר חד מעולם של לימוד לעולם שונה לחלוטין של חיי צבא, ללא תחושה של "שריפת גשרים", הקיימת כיום לדעת הוועדה אצל המתגייסים החרדים.
ממשלת ברק וממשלת שרון בעקבותיה, קיבלו את המלצות הוועדה, ולאחר הליכי חקיקה ממושכים, התקבלה ביולי 2002 הצעת החוק, בתמיכת הקואליציה שכללה אז את מפלגת העבודה. בעד הצעת החוק הצביעו 51 חברי כנסת, בהם ראש הממשלה אריאל שרון, לעומת 41 חברי כנסת שהצביעו נגדה. קבלת הצעת החוק הביאה להגשת 4 העתירות לבג"צ [לטיעוני העותרים - ראו ידיעות קודמות].
בג"צ 6427/02 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' הכנסת ואח'
