מומחה המצדד בצד לדיון אינו פסול כמומחה ביהמ"ש

מקרב המומחים המתמנים כמומחי בית המשפט, יש רוב מכריע הנוטים לצד הקבלן ואף על-פי כן - בתי המשפט אינם פוסלים את מינוייהם בשל סיבה זו. אומנם ראוי כי בית המשפט יבחן בקפידה כל חוות דעת ויציב אותה מול כל ראיה או טענה נגדית על-מנת לדעת האם לפסוק על-פי חוות הדעת של המומחה שמינה או להעדיף חוות דעת נגדית לה, אך אין סיבה לפסול מומחה, כל עוד חוות דעתו נבחנת ואינה מתקבלת "כזה ראה וקדש".

לעתים יותר נדירות, מתמנה מטעם בית המשפט מומחה המזוהה כתומך בזכויות דיירים, כפי שקרה בת"א 889/98 אופק אריה וטוני ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: י' עמית, פדאור 05-34-266.

או אז, מתעורר הקבלן ומנסה לבטל את המינוי, לרוב גם מצליח. לאמור, האובייקטיביות של בית המשפט - אינה מושלמת; בית המשפט ימנה בדרך-כלל מומחים המזוהים כנותני חוות דעת לטובת קבלנים, לא ימהר לפסול אותם בשל כך, ולא יגן על מינוי מומחה הנוטה לטובת דיירים.

בדוגמה הנ"ל - בית המשפט לא ניאות לבטל מינוי של מומחה אשר "נחשד" בנטייה לטובת דיירים, ולהלן תיאור המהלך מתוך פסק הדין:

• "5. הצדדים הסכימו, כי ימונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט. הצדדים נתבקשו על-ידי בית המשפט להציע מומחה שיהיה מוסכם על שניהם, אך לאחר שלא הגיעו להסכמה ביניהם, מינה כב' השופט פינקלמן, בהחלטתו מיום 12.4.2000, את המהנדס בן-חורין כמומחה מטעם בית המשפט, על-מנת שיבדוק דירות התובעים (להלן: "המומחה" או "המומחה מטעם בית המשפט").
  
  הנתבעת עתרה לביטול מינויו של המהנדס בן-חורין כמומחה מטעם בית המשפט, מן הטעם, שעיסוקו העיקרי הוא מתן חוות דעת מטעם רוכשי דירות. בקשת הנתבעת לפסילת המומחה, נדחתה בהחלטתו של כב' השופט פינקלמן מיום 22.6.2000.
  
  הנתבעת הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אך הבקשה נדחתה בהחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה מיום 30.10.2000 (רע"א 5161/009).
  
  6. המומחה המשיך אפוא בעבודתו, והגיש חוות דעת המתייחסת פרטנית לליקויים הנטענים בחוות דעת המומחית מטעם התובעים. הצדדים שלחו למומחה שאלות הבהרה, והמומחה נחקר ארוכות על חוות דעתו. לאחר חקירת המומחה, ויתרו הצדדים על הבאת ראיות נוספות והגישו סיכומיהם (הגשת הסיכומים נתארכה כשנה !!!).
  
  7. בחקירתו של המומחה נתברר, שהוא הבעלים והמנהל של חברה בשם "טרמינל שירותי הנדסה בע"מ", שעיקר עיסוקה במתן חוות דעת לרוכשי דירות. החברה פונה באופן יזום לרוכשי דירות ומציעה את שירותיה לשם הגשת תביעות בנושא ליקויי בנייה, כולל ייעוץ ראשוני חינם וליווי משפטי צמוד (ראה פרסומים שונים נ/1-נ/8). באתר האינטרנט שלה, מתגאה החברה, בין היתר, גם בהגשת תובענה כנגד הנתבעת (נ/4) ובחקירתו, אישר המומחה, כי הגיש עשרות חוות דעת כנגד הנתבעת.
  
  לאור זאת דומני, כי יהא זה נכון לקבוע שככלל, מזוהה המהנדס בן-חורין עם דיירים המגישים תביעות בגין ליקויי בנייה, אם כי, הוא מתמנה, מעת לעת, גם כמומחה מטעם בית המשפט.
  
  8. הנתבעת הקדישה עמודים רבים בסיכומיה לתקיפת כשירותו של המהנדס בן-חורין, אם במישור האישי ואם במישור המקצועי. בין היתר, הפנתה הנתבעת למספר פסקי דין, בהם נדחתה חוות דעתו, ב"כובעו" כמומחה מטעם דיירים שהגישו תביעה בגין ליקויי בנייה. כפי שעולה מתצהירו של מר שטיין, המומחה אף נתן חוות דעת כנגד הנתבעת, מטעם אחד מרוכשי הדירות בפרויקט (נספח ג' לתצהיר).
  
  לתחושתה הקשה של הנתבעת, יש להוסיף את טענתה לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. אסביר במה דברים אמורים.
  
  א. הנתבעת ביקשה מהמומחה לדחות את מועד הביקור בדירות, והמומחה פנה לקבל הוראות מבית המשפט. לדברי המומחה, הוא פעל על-פי החלטת כב' השופט פינקלמן מיום 22.6.2000, שלא לעכב את הכנת חוות הדעת לבקשת מי מהצדדים, אלא אם יורה בית המשפט אחרת.
  
  המומחה ערך אפוא ביקור בדירות, ללא נוכחות נציגים של הנתבעת, למרות שנתבקש לדחות את מועד הביקור בכחודש ימים (למעט ביקור שנערך מאוחר יותר בדירת התובע מס' 14, ובו נכחו נציגי הנתבעת).
  
  ב. המומחה ערך את חוות דעתו, עוד טרם היה סיפק בידי הנתבעת להמציא את כל חוות הדעת מטעמה, לגבי כל אחת מהדירות. בהודעתו מיום 1.3.2001 לתיק בית המשפט, הודיע המומחה, כי סיים את הכנת חוות דעתו, כאשר רק ביום 23.7.2001 קיבל 11 חוו"ד נוספות מטעם הנתבעת (ראה עמ' 5 לחוות דעתו), וחוות הדעת עצמה נושאת כותרת תאריך 2.8.2001 (עמ' 2 לחוות הדעת).
  
  עם זאת, הסביר המומחה שכל עוד לא חתם על חוות הדעת, יש לראותה כטיוטא, וכי השלים את עריכת חוות הדעת, רק לאחר שקיבל את חוות הדעת של הנתבעת.
  
  9. לטעמי, טוב היה עושה המומחה אילו היה מציין בפני הצדדים ובפני בית המשפט, טרם קבלת המינוי, כי עיקר עיסוקו במתן חוות דעת לזכות רוכשי דירות, וכי כבר נתן חוות דעת מטעמו של מי מרוכשי הדירות בפרויקט.
  
  הנתבעת לא סירבה להשתתף בביקור, אלא ביקשה לדחות את מועד הביקור בחודש אחד. אכן, היו בקשות דחייה קודמות של הנתבעת, וזמנו של המומחה יקר, אך נוכח חשיבות העניין, דומני, כי ראוי היה למומחה לנהוג בגמישות, לגלות יותר אורך רוח, ולהיעתר לבקשת הדחייה.
  
  מנגד, תמיהה היא, מה ראתה הנתבעת לעכב הכנת חוות הדעת מטעמה, זמן כה רב עד לאחר ביקור המומחה, שהרי התביעה הוגשה בחודש יולי 1998, זמן רב לפני מינויו של המומחה.
  
  לטעמי, לא היה מקום לתקוף את המומחה בשצף קצף, ולהטיח בו האשמות, כפי שעשתה הנתבעת בסיכומיה, ואין מקום לפסילתו, כפי שנתבקש על ידה.
  
  למקרא סיכומיה של הנתבעת, ניתן היה לסבור, שהמומחה אימץ את חוות הדעת של המומחית מטעם התובעים, ולא היא. נהפוך הוא, חוות דעתו של המומחה מדברת בעד עצמה. ניכר על המומחה, שהשתדל לבצע את מלאכתו בצורה אובייקטיבית, כמי שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט. כך גם התרשמתי בעת חקירתו.
  
  עם זאת, בבואי להעביר את מסקנותיו של המומחה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט, סברתי כי יש ליתן משקל, ולו משקל נוצה, ל'אורינטציה' הטבעית של המומחה, כמי שתורתו-אומנותו במתן חוות דעת עבור רוכשי דירות, וככזה, כמי שנוקט גישה מחמירה כלפי הקבלן".

עינינו הרואות כי משמונה מומחה הנוטה לטובת הדיירים, עתרה החברה הקבלנית (שיכון עובדים בע"מ) והגיעה עד לבית המשפט העליון כדי לבטל את המינוי - דבר שלא עלה בידה, וגם לא היה מוצדק מבחינתה, בבחינה של חוות דעתו בדיעבד.

והכל בגלל שבתי המשפט לימדו את הקבלנים, כי מומחה בית המשפט הוא, כאילו, המומחה שלהם.