השליטה המלאה של השמאל בהון, באקדמיה, בתקשורת ובבית המשפט מייתרת את המערכת הפוליטית בישראל לחלוטין. אין מנוס מלקבוע שדרך השמאל לביטולה של מדינת היהודים תגבר על כל מתנגדיהם, וניצחון הפירוס הזה הוא רק שאלה של זמן. אין טעם להיאבק בשמאל הנורא הזה. הוא חזק כל-כך וכל כוח שיופעל נגדו יהיה לבטלה. המגמות מבית מדרשו של השמאל העוין הזה, המופעלות על המציאות, משפיעות עליה ובתוך כעשרים שנה תהיה כאן מדינה ערבית, עם מיעוט יהודי מושפל, שתחבור לאומה הערבית.
כל יהודי השמאל יעופו מפה לכל רוחות הגולה הדוויה, עם הכסף שלהם, ובאין מדינה ליהודים הם ייתבעו להפשיל מכנסיהם בכל אתר ואתר, להפגין את עורלתם החסרה, להעביר את נכסיהם לטמיון המדינה בה יחיו ולעבור לשכונה יהודית שמן הסתם יקראו לה 'גטו'. או אז יצמחו להם פאות וזקנים, יחבשו כיפות שחורות, יניחו תפילין, יעטפו עצמם בטליתות ויזעקו אל אבינו שבשמים - ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, והמחזיר שכינתו לציון, ואם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. לא תהיה להם כל ברירה אחרת. הפריצים יתבעו את זה ואוי לו לסרבן! טיפשי הטיפשים.
היהודים שיישארו כאן יוכלו סוף-סוף להיאבק בערבים באין מפריעים בתוכם. יוקמו מחתרות עבריות וכנופיות פיגועים נגד השלטון הערבי שיהפכו את החיים שלהם על פני האדמה הזאת לבלתי נסבלים. המלחמה שתהיה כאן תעשה מן הפיגועים הרצחניים שהיו במדינת-ישראל לכדורסל-בנות לעומתה. כל יום יעופו מבנים שלטוניים על יושביהם. מנהיגי המדינה הערבית יגורו במרתפים שמורים וכל יציאה שלהם לאוויר החופשי תוסיף קברים בבתי העלמין. נילחם, נהרוס, נשמיד ונכבוש דונם ועוד דונם מתוך תחושה של צדק ונזמר שוב 'כי לנו לנו ארץ זאת'. בסופו של דבר תקום גם תקום פה מדינה יהודית והפעם נקפיד לבדוק כל עולה יהודי במסגרת חוק השבות.
הבעיה היחידה בכל הנבואה הזאת היא הזמן. כאמור, הדבר עלול לקחת כעשרים שנה ואולי אפילו שלושים שנה. חבל על הזמן! אפשר להחיש את הקץ הזה שבעקבותיו גאולה שלמה ללא שמאל ועמותותיו, בלי קרנות ו'מרכזים' לשלום. יוצא אפוא שבידינו להחיל עלינו את המציאות הזאת אם נקפיד לקדם את הצעד הראשון בהקמת מדינה ערבית במקומה של מדינת-ישראל. לא בשמים היא ולא מעבר לאוקיינוסים, כי קרוב הדבר מאוד לעשותו. עלינו להתעשת, לקום ולעשות מעשה ויפה כל שנייה קודם.
ביום הבחירות הבא לא נתעצל ונלך כולנו לקלפי. הפעם, נצביע למפלגות הערביות עם העדפה לבל"ד של
עזמי בשארה וחנין זועבי. עשרים וחמישה חברי כנסת ערביים יבריחו מפה בשלב ראשון את נשות ואנשי מרצ, הקרן לישראל חדשה, 'בצלם', המרכזים לשלום, עיתון 'הארץ', מחסום ווטש, נשים בשחור, זוכרות ועוד ועוד... כל היתר ינוסו ויימלטו על נפשם כשישמעו שהכנסת החליטה על בחירות חדשות נוספות. הפעם יהיה רוב מוחץ למדינה ערבית ריבונית ויחל דיון ציבורי חשוב אם לבטל את הדמוקרטיה ולהמליך מלך מוסלמי.
זהו. פשוט מאוד. עכשיו אפשר להתחיל מהתחלה. להקים את סוכת דוד הנופלת והפעם נקפיד לעשות את זה כמו שצריך. כל נבט של שמאל - ייגדע באיבו!
