בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בג"צ פועל כחוק, אך ללא רגישות
|
דורית ביניש וחבריה דנים לפי החוק והם צחים כבדולח, אך הם סובלים מחוסר רגישות כלפי הציבור ומרחיקים עצמם ממנו עד כדי ניכור ● אם השוטרים לא יעזרו לעצמם - מי יעזור?
מבלי להיכנס לשיקולי הבג"צ בהחמרת (או בהכפלת...) עונשו של השוטר שחר מזרחי, הוציא עצמו (הבג"צ) מכלל ישראל. לא ייתכן משפט צדק בלי לב והסתמכות אך ורק על חוקים כתובים ותקדימים. את זה יודע כל מתמחה. מבג"צ נדרשת מידה נעלה של מעורבות ואחריות, גם רגשית, בהתחשבות בציבור. אז שגברת דורית ביניש הכבודה לא תלין על התקשורת שתוקפת את בתי המשפט, בעוד היא עצמה שומטת את השטיח מתחת לרגלי המופקדים לשמור על אזרחי המדינה ולהגן על עצמם. לא מצאתי איש שתומך בהחלטת בג"צ. החלטה צלולה ורגישה כמו קריסטל בלגי (שלא לומר מדינה אחרת). לא לשכוח שהקריסטל שביר מאוד ויש להיזהר משימוש רב בו. עכשיו תורם של השוטרים. אני מצפה וממליץ לשוטרים להקים קרן לפרנסת השוטר שחר מזרחי ואלה שיבואו למשפט אחריו, וכן למימון הוצאות המשפט. למפקדי המשטרה אני ממליץ: א) להעניק לשוטר מזרחי צל"ש על פעילות למופת; ב) לקבלו מיד עם שחרורו חזרה לשירות; ג) לשלוח אותו לקורס קצינים. רק כך תוכל המשטרה לשמור על כבודה וכבודם של השוטרים שנרמס ברגל גסה על-ידי ביניש בע"מ.
|
תאריך:
|
22/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/07/2010
|
|
פרד כהן-קידר
|
בג"צ פועל כחוק, אך ללא רגישות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ש. גוטמן
|
23/07/10 05:11
|
|
על-פי ההלכה המתבססת על הברייתא [מסכת תענית דף ל] אסור לעסוק ביום תשעה באב בלימוד התורה כי דבריהם משמחים ליבו של אדם, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" והרי אנו אמורים ביום קשה זה להימנע מכל שמחה. אולם, חכמינו ז"ל קבעו "תחליפים" אחרים ללימוד התורה כדי שנוכל לקיים "והגית בו יומם ולילה", והם, בעיקר, התעסקות בעניינים הקשורים לצער, לאבל ולחורבן כגון: קריאה בספר איוב ו"בדברים הרעים שבירמיה", כמו גם בסיפורים הקשורים לחורבן בתי המקדש ועוד. וזאת, כדי שהאדם ישים על לב, יפשפש במעשיו ויתקן דפוסי התנהגותו והנהגותיו.
|
|
|
בשבועיים האחרונים פרסמתי ארבע רשימות [ראה משמאל] הדנות בכפרים הלא-מוכרים, רשימה על מאבק בשייח ג'ראח ורשימה אחת על קבוצה הנקראת "גרילת תרבות", קבוצה המאגדת בתוכה משוררים צעירים, מוסיקאים ויוצרים בתחומי אמנות רבים, המשלבים יצירה עם עשייה חברתית.
|
|
|
"בסופו של דבר", מפטיר פרופ' אברהם דיסקין, "הנסיבות עושות את שלהן. אני לא חושב שמה שהיה הוא שיהיה. אנשים רבים, שחשבו שהשלום נמצא מעבר לפינה וכל שצריך לעשות הוא לשלם את מחירו, אינם חושבים כך כעת. אומנם העניין השבטי קיים אבל אנשים ערים למציאות. מה שמשתנה תלוי גם בשאלת המנהיגות - הן ביכולת האישית, הן ברמה האינטלקטואלית והן ברמת הנסיבות ההיסטוריות".
|
|
|
"כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ, והִשְחַתֶם ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך להכעיסו". כך פותחת התורה בפרשת השבוע, פרשת "ואתחנן", את הפרשייה העוסקת בגלות ובגאולה, פרשייה אותנו כבר קראנו השבוע, בתשעה באב.
|
|
|
הם צעירים ויפים, זקופי קומה, קצוצי בלורית, חייכנים. הם מקרינים ביטחון עצמי, עוצמה, ידע, כסף. הם לבושים היטב. הם יודעים את המלאכה והם כאן כדי להעביר את המתודה שלה, כדי לנסות לחשוף בפנינו – ההדיוטות – את הצופן הגנטי של הכסף, לפענח את רזיו הנסתרים, להבהירו, להנהירו, להנגישו. הם כאן כדי להגיד לנו כי גם אנחנו, שמעולם לא נגענו בעושר, מסוגלים להתעשר. שהעושר אינו בשמים, אלא כאן, על פני האדמה. אם רק נרצה. אם רק ננסה. אם נעז. אם נחשוב ונרגיש שגם אנחנו, "האזרחים הממוצעים" זכאים וראויים ליהנות מפירות העושר. (יום יבוא וצג המחשב יאפשר לא רק לראות ולשמוע את האנשים שמרצים הרצאות מלומדות ומחכימות כל-כך, אלא גם להריח את האפטר שייב היוקרתי שלהם).
|
|
|
|