|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
הבית נשרף? זה מה שמגיע לכם מהביטוח

התיישנות במשפט

לכל אדם שניזק או הופר כנגדו חיקוק עומדת הזכות להגיש תביעה בכפוף להתיישנות ההתיישנות בחוק עומדת על שבע שנים אלא אם מדובר בדיני עבודה או בחוקים סוציאלים על השעון המתקתק של מגישי התביעות
24/07/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
יין רק משביח עם השנים. תביעה משפטית מאבדת את כוחה ומתאיינת עם השנים [צילום: אילן לוי]

התיישנות בחוק הנכים
ענבל בר-און
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים * אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון * אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים * אלא אם כן...
לרשימה המלאה

עקב התיישנות: עובד שלקה בפרקינסון לא יפוצה
ענבל בר-און
העובד לקה בפרקינסון עקב עבודתו במשך עשורים עם חומרים כימיים מסוכנים * לא יפוצה בשל דיני ההתיישנות * השופטת ארבל מותחת ביקורת על דיני ההתיישנות ככל שמדובר במחלות סמויות
לרשימה המלאה

לבטל את ההתיישנות בעבירות מין
עו"ד יוסי דר
קורבן של עבירת מין שהתיישנה מובאת אל דוכן העדים ומעידה בהתרגשות ובדמעות על אונס שביצע בה הנאשם, לא כדי להרשיע אלא כדי למסור לבית המשפט "עדות שיטה", במטרה לחזק עדויות אחרות של קורבנות שמעשי האונס שאותו נאשם מואשם בהם טרם התיישנו
לרשימה המלאה

"מי שגורם להתיישנות בבריחתו אינו יכול להתלות בה"
ענבל בר-און
בית המשפט העליון הורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי המורה על הסגרת אברהם מנדרוביץ' לארצות הברית * בעוד שבית המשפט העליון קבע כי על העבירות שביצע לכאורה מנדרוביץ' חלה התיישנות, העדיף בית המשפט המחוזי לראות במנדרוביץ' האשם להתיישנות, בעצם הימלטותו מן הדין * להלן פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לרשימה המלאה

לא לקצר את תקופת ההתיישנות
עו"ד משה גולדבלט
מי שצפויים להיפגע יותר מכל מקיצור תקופת ההתיישנות הם אלו המודעים פחות מכל לזכויותיהם מטעמים של השכלה, שפה ועוד
לרשימה המלאה

התרשלות מאריכת התיישנות
עו"ד חיים קליר
הדירה נפגעה משטפון מים. חברת הביטוח שלחה אל הדירה מומחים ובעלי מקצוע מטעמה אולם אלה ביצעו רק תיקונים חלקיים ונזקי הרטיבות חזרו. לבסוף המבוטחים התייאשו, ביצעו את התיקונים באמצעות בעלי מקצוע מטעמם והגישו תביעה כספית נגד חברת הביטוח. או אז טענה חברת הביטוח כי התביעה התיישנה משום שחלפו שלוש שנים ממקרה הביטוח. האם התביעה אומנם התיישנה?
לרשימה המלאה

ח"כ חוטובלי: "לבטל ההתיישנות על גילוי עריות"
עופר וולפסון
ורד לב, נפגעת גילוי עריות אשר שובתת למעלה מחודש מול הכנסת בדרישה להחרמת הענישה על עבירות גילוי עריות, השתתפה בדיון מקצועי בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה * "לבטל חוק ההתיישנות על עבירות אלו, לקבוע פיצוי מינימלי ולהתאים בין הדין הפלילי לאזרחי"
לרשימה המלאה

הגישו תביעה בתקופת ההתיישנות ונדחו
איריס פרחי
בית משפט הבהיר לתובעים שהעובדה שהתביעה הוגשה בחלוף 7 שנים מיום היווצרות העילה נזקפת לחובתם ויש לדחות את התביעה * לפנים משורת הדין וחרף בזבוז זמנו של בית משפט לא הוטלו הוצאות
לרשימה המלאה

בית המשפט קיבל תביעה עקב הודאה דוחה התיישנות
עו"ד אלי דורון, עו"ד אור שפר
בית המשפט חייב נתבע לשלם למרות חלוף הזמן ותקופת ההתיישנות
לרשימה המלאה

תקדים: בית המשפט דחה טענת התיישנות
ישי שביט
בהחלטה תקדימית, דחה בית המשפט טענת התיישנות של נאשם בפרסום חומר תועבה ובו דמותו של קטין * לאור תכלית החוק, קבע כי יש להחיל את "מטריית ההתיישנות" על מקרה זה, ככל שהוא מתייחס לעבירות הקשורות בקטינים
לרשימה המלאה

תפקידו של המשפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת וצדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שהזכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, שהתיישנות הינה אחת מהן.

מכוח טבלת הופלד התיישנות פירושה היעדר כוח של בעל הזכות להגיש תביעה, הגם שיש לו זכות.

טבלת הופלד הינה סכמה בתורת המשפט אשר מגדירה את זירת הפעילות המשפטית באמצעות צמדי מושגים: כך לדוגמה כל זכות של פלוני מקימה חובה של אלמוני מנגד לספק לו זכות זו (לדוגמה אם לפלוני יש זכות לדיור לממשלה קמה חובה לספק לו זכות זו), כל חופש של פלוני משמעו היעדר זכות של אלמוני לפגוע בחופש זה (לדוגמה אם יש לי חופש ביטוי למשטרה אין זכות לעצור אותי כאשר אני מביעה את עמדתי), כל כוח של פלוני משמעו כפיפות של אלמוני לכוח זה (לדוגמא: אם שמעון הגיש תביעה כנגד ראובן, ראובן חייב להתייצב לדיון המשפט אחרת ישא בתוצאות ובמובן זה לשמעון יש כוח כלפי ראובן), וכל חסינות של אלמוני פירושה היעדר כפיפות שלו להפעלת כוח מצד פלוני (לדוגמה אם חלפה תקופת ההתיישנות המזיק/עבריין חסין מפני תביעת הניזק/קורבן ואינו כפוף לה).

התיישנות היא סוג של חסינות, לצד חסינויות נוספות מכוח הדין, של נתבע כלפי התובע. כאשר חלה התיישנות, לתובע אין כוח כלפי הנתבע, אולם גם בהינתן זכות דיונית זו, הזכות המהותית אינה מתבטלת, הכל כלשונו של סעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958:

  • 2. תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.


סעיף זה מכונן את טענת ההתיישנות כטענת הגנה במשפט.

על תכלית מוסד ההתיישנות דובר בעניין רפאל יפרח (עא 10591/06 רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ, פורסם בנבו (2006)):

  • תכלית מוסד ההתיישנות היא לתחום גבולות של זמן להגשת תובענות תוך יצירת איזון אינטרסים בין בעלי הדין - התובע הפוטנציאלי אל מול הנתבע הפוטנציאלי - ובינם לבין כלל הציבור. "דיני התיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו" (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 554, 558 (1984)). מצד התובע, נועדה תקופת ההתיישנות לאפשר לו להיערך להגשת תביעתו בפני ערכאה שיפוטית בתוך פרק זמן סביר; מצד הנתבע, נועדה ההתיישנות לתחום את אורך התקופה שמעבר לה לא יהיה חשוף עוד לאימת תביעה משפטית ולא יהיה מחויב בשמירת ראיותיו; מצד הציבור, נועדה ההתיישנות לאפשר לערכאות השיפוט לעסוק בענייני ההווה, ולא לשקוע בעניינים שזמנם חלף (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 444 (2003); ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל, ([פורסם בנבו], 21.5.2008).

    בעשור האחרון נוסף למערכת שיקולים זו גם שיקול ההכרה בזכות הגישה של הפרט לערכאות - זכות אשר הוכרה כבעלת אופי חוקתי, וככזו, מצדיקה מתן פרשנות מצרה להוראות ההתיישנות, על שום המחסום הדיוני שהן מקימות מפני בירור זכויות מהותיות בפני ערכאות השיפוט (ענין תלמוד תורה; ע"א 2242/03 אברהם נ' רשאד, פסקה 13 ([פורסם בנבו], 18.7.2005). התוצאה הקשה הכרוכה בשלילת האפשרות הדיונית לברר זכויות מהותיות בשל המחסום הדיוני שההתיישנות מקימה מחייבת כי סילוק תביעה על הסף יעשה בזהירות ובהקפדה יתירה. מנגד, יש לזכור, כי עצם קביעת מסגרת ההתיישנות, כנורמה כללית ומחייבת, נועדה להגשים תכליות ראויות שעניינן הגנה על אינטרסים פרטיים וציבוריים כאחד, תוך איזון ביניהם. דיני ההתיישנות, והתוכן הפרשני שההלכה הפסוקה יצקה לתוכם לאורך השנים, חותרים להשגת איזון ראוי בין מכלול אינטרסים אלו.


התיישנות הינה טענת הגנה במשפט, וזאת מכוח סעיף 2 לחוק ההתיישנות. היות וההתיישנות הינה זכות דיונית, יש להעלותה בהזדמנות הראשונה, וזאת מכוח סעיף 3 לחוק ההתיישנות אשר קובע כי "אין נזקקיל לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה. המנעות מהעלתה בהזדמנות הראשונה עלולה להתפרש כויתור עליה. הצדדים יכולים להתנות על זכות זו, בהיותה זכות דיונית. כן, בהיות ההתיישנות זכות דיונית, ניתן להחיל לגביה חקיקה רטרואקטיבית.

הנטל להוכיח טענת התיישנות מוטל על הנתבע, משזה מבקש לדחות על הסף תביעה נוכח המחסום הדיוני הצומח מהוראות ההתיישנות הקבועות בדין. משהועלתה על-ידי הנתבע טענת התיישנות, והתובע מבקש להיבנות מאחד החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות, עליו הנטל לטעון ולהוכיח קיומן של העובדות, המצדיקות חריגה כאמור" (ע"א 34/88 רייס נ' עיזבון המנוחה חנה אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278, 283 (1990)). על-מנת לקבוע כי חלה התיישנות על תביעה פלונית, נדרש הנתבע להוכיח כי כל רכיבי התובענה התיישנו.

התיישנות בחוק ההתיישנות
התביעה מתיישנת...

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע את הכלל הרחב אשר לפיו תקופת התיישנותה של תביעה שלא הוגשה עליה תובענה, בשאינו מקרקעין, הינה שבע שנים. סעיף 6 לחוק קובע כי, ככלל, תקופת ההתיישנות האמורה מתחילה "ביום שבו נולדה עילת התובענה".

מהי "עילת התובענה"? שאלה זו נדונה בעניין רפאל יפרח:

  • מועד "עילת התובענה", כפי שפורש בפסיקה, הוא המועד שבו מצוי בידי התובע "כוח תביעה קונקרטי", שפירושו, אפשרות ממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש, ככל שהתובע יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי והביסוס המשפטי של תביעתו. אכן, "אין די "בזכות תביעה מושגית" בידי התובע כתנאי לתחילת מירוץ ההתיישנות. יש צורך בקיומו של כח תביעה, המצביע על בשלותה של זכות התביעה הנתונה לתובע לפנות לבית המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד".


נפסק כי יש לפרש מונח זה באופן העולה בקנה אחד עם זכות הגישה לערכאות ((ענין תלמוד תורה, בעמ' 451; והשוו: ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ, פ"ד נו(3) 345, (2002); ע"א 288/95 לחאם נ' אל-זארובי, פ"ד נד(2) 598, 612, 623 (2000)).

החריגים להתיישנות לפי חוק ההתיישנות
אפשר לעצור את המירוץ...[ פלאש 90]

דרך כלל, מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות ממועד התרחשותה של עילת התובענה, ואולם, תחילתה עשויה להידחות בתנאים מסוימים, מקום בו עובדות העילה, כולן או חלקן, אינן ידועות לתובע בעת התרחשות העילה.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע את החריג הראשון למירוץ ההתיישנות, וזאת תחת הכותרת "התיישנות שלא מדעת":

  • נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.


"כלל ההתגלות" נועד להשעות את מירוץ ההתיישנות עד שיהא בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה שבידו" (ע"א 4114/96 מאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998)), ועד שתתגלנה לו העובדות החסרות (ע"א 7707/01 צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 24.11.2005).

מבחן הגילוי הינו מבחן אובייקטיבי: מה שחשוב הוא לא מה ידע בפועל התובע, אלא מה היה צריך לדעת (ענין צורף, בפסקאות 8,12,15; ע"א 1254/99 מאירי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535, 547 (2000)).

בעניין רפאל יפרח נפסק כי "די בכך שאחד מיסודות התביעה נתגלה באיחור על-ידי התובע כדי לדחות את מועד תחילת ההתיישנות, וככל שממועד הגילוי המאוחר ועד למועד הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בדין, התביעה לא התיישנה".

בדומה, מקום בו אין הנתבע מסוגל להצביע איזה נזק נגרם לתובע עובר לחלוף תקופת ההתיישנות ואיזה נזק נגרם לאחריה, תידחה טענת ההתיישנות כולה (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 171-172 (1986)).

החריג השני למירוץ ההתיישנות מעוגן בסעיף 11 לחוק ההתיישנות ודן במקרים של ליקוי נפשי או שכלי:
  • בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.

התיישנות בדיני הנזיקין
7 שנים. או מקסימום 10 [פלאש 90]

ההסדר השני, המתנה על העיקרון הכללי שבסעיף 5 לחוק ההתיישנות, מעוגן בסעיף 89 לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע הסדר מיוחד וספציפי לעניין תקופת התיישנותן של תובענות על עוולות נזיקין. על-פי הוראה זו, "היום שבו נולדה עילת התובענה", אשר בו מתחיל מניינה של תקופת ההתיישנות לצורך עוולת נזיקין, הינו אחד מאלה:

  • "(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
    (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על-ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".


בעניין רפאל יפרח פירשה השופטת פרוקצ'יה סעיפים אלו:

  • סעיף 89 יוצר הבחנה בין שני מקרים: המקרה הראשון, עניינו בתובענה שעילתה מעשה או מחדל; המקרה השני, עניינו בתובענה שעילתה היא נזק שנגרם על-ידי מעשה או מחדל, דהיינו- תובענה שבה הנזק הינו אחד מיסודות העוולה. בעוולות מן הסוג הראשון, היום שבו נולדה עילת התובענה הוא היום שבו אירע המעשה או המחדל, ואם היו המעשה או המחדל נמשכים והולכים – היום שבו חדלו (סעיף 89(1) לפקודה). בעוולות מן הסוג השני, בהן הנזק הוא רכיב מרכיבי עילת התובענה, מועד היווצרות עילת התובענה יהיה ביום שבו אירע הנזק; אולם מקום שהנזק לא נתגלה ביום שאירע אלא במועד מאוחר יותר, ייחשב יום גילוי הנזק כמועד שבו נולדה עילת התובענה. אלא, שבמקרה זה, יתקל מרוץ ההתיישנות ב"שני מחסומי זמן": אין להגיש תובענה כעבור שבע שנים מן היום שבו נגלה הנזק, וכן, אין להגיש תובענה כאמור כעבור עשר שנים מיום אירוע הנזק – הכל לפי המוקדם יותר. מכאן, כי בכל מקרה לא יידחה מועד תחילתו של מרוץ ההתיישנות מעבר ל-3 שנים מיום אירוע הנזק, בלי שים לב לשאלה מתי נתגלה הנזק, שכן לכל המאוחר תתיישן התביעה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום שארע הנזק בעניין זה הדגישה הפסיקה חזור והדגש, כי הסיפא של סעיף 89(2) אינה מאפשרת להאריך את התקופה של שבע שנות התיישנות מיום גילוי הנזק, וכי מטרתה היא לקבוע מועד סופי ואחרון להגשת תביעה, אשר יחול בחלוף עשר שנים מיום אירוע הנזק, וזאת אף אם באותה עת טרם חלפה תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים מיום גילוי הנזק (ע"א 220/84 אגיוף נ' קיבוץ גבת – אגודה שיתופית, פ"ד מ(1) 528, 531-532 (1986), ; ענין צורף, בפסקה 9; ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקליים ופוספטים בע"מ, פ"ד לז(3) 122, 130 (1983)).


היא מוסיפה:

  • מטרתו של כלל זה, בין היתר, להושיט סעד לניזוק שסבל מנזק סמוי שסימניו הופיעו רק במרוצת הזמן, ולמנוע את התוצאה הקשה שעלולה להיווצר אם תקופת ההתיישנות תסתיים בטרם נודע לו דבר הנזק; בדומה לכלל הגילוי הקבוע בהוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, גם כלל זה נועד להשעות את מרוץ ההתיישנות עד שיהא בידי הניזוק לעמוד על "כוח התביעה" שבידו.

היחס בין החריגים להתיישנות בחוק ההתיישנות ובפקודת הנזיקין
שני חיקוקים, התיישנות אחת

בעוד שאין כל סתירה בין הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות לבין הוראות סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, אשר דן בעוולה נמשכת, קיימת סתירה בין הוראות סעיף 8 לחוק ההתישנות לבין הוראות סעיף 89(2) לפקודה. במגמה ליישב בין האמור בשני הסעיפים באופן שיגשים תכליתו של כל אחד מהם ומבלי לעקרם מתוכן, נתגבשה ההלכה לפיה, ככלל, הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות חלה גם על תובענות בגין עוולות שנזק הוא יסוד מיסודותיהן, ואשר בהתיישנותן עוסק אף סעיף 89(2) לפקודה, אלא שתחולתו של סעיף 8 נשללת אך במקרה הפרטי הנדון בסעיף 89(2), שעניינו בסיטואציה שבה רכיב הנזק בעילת התביעה נתגלה באיחור. במקרה זה, ובו בלבד, יחול הסדר ההתיישנות הקבוע בסעיף 89(2) לפקודה, ועמו גם מגבלות הזמן המעוגנות בו. לעומת זאת, במקרים שעניינם בהתגלות מאוחרת של עובדות אחרות הנחוצות לביסוס עילת התביעה, ושבהן אין סעיף 89(2) עוסק במישרין, יחול הסדר ההתיישנות הכללי הקבוע בסעיף 8 לחוק (מתוך פרשת רפאל יפרח).

כאשר הנזק מתגלה באיחור, אם כן, יחול סעיף 89(2) לפקודה, ואילו כאשר שאר רכיבי התובענה מתגלים באיחור, יחול סעיף 8 לפקודה (ע"א 4114/96 מאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998)).

הסדרי התיישנות בחקיקה הסוציאלית
נפצעת בצבא? 3 שנים לתבוע! [AP]

חוק ההתיישנות מייצר הסדר כולל להסדרת שאלת ההתיישנות, אשר קובע תקופת התיישנות בת שבע שנים בתביעות אזרחיות, ושורה של הסדרים שונים כגון סוגי חריגים להתיישנות. עם זאת, חוקים אזרחיים אחרים קובעים תקופות התיישנות קונקרטיות לאותו חיקוק, כמו גם הסדרי התיישנות ספציפיים לחיקוקים אלו. כך לדוגמא, בחקיקה הסוציאלית ישנם הסדרי התיישנות קונקרטיים:

כך לדוגמה סעיף 296א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה. סעיף 296ב לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי במידה ותביעה מוגשת לאחר המועד האמור לעיל והמוסד קבע כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור.

הפסיקה קבע כי ניתן להאריך את התקופה אף מעבר ל 48 החודשים הנזכרים בסעיף 296ב לחוק, באופן שהגמלה תשולם בגין מלוא תקופת הזכאות, במידה והזכאות החלה לפני כן, אם התובע לא היה מודע לזכותו.

בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 נקבעה תקופת התיישנות בת שלוש שנים. עם זאת, למוסד ההתיישנות בחוק הנכים חריגים רבים אשר הופכים אותו לליברלי בהרבה מאשר חוק ההתיישנות ה'כללי', ואשר קובעים כי בהתקיים חבלה רשומה ותנאים נוספים (כגון ש'מן הצדק לעשות כן', ודיון בתביעה באיחור לא יקשה על בירור העובדות), ניתן להאריך את ההתיישנות עד אין קץ.

החוק גם קובע כי זכותם של נכים ממתנדבי הישוב (קרי שנלחמו במחתרות או בהגנה) תתיישן בתום שנה מיום היחקק חוק הנכים או בתום שישה חודשים מיום לקותם בנכות, מועדים אשר חלפו זה מכבר.

תביעה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז – 1957 תתיישן בחלוף שנתיים, וזאת מכוח סעיף 6 לחוק.

סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 קובע כי תביעה ביטוחית תתיישן בחלוף שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי. בע"א 3812/91 ג'רייס ברבארה נ' "אריה" חברה ישראלית, פ"ד מח(3), 441 נדרש השופט תאודור אור לשאלה, האם פירושו הנכון של הסעיף הוא שעל המבוטח להגיש תביעה לחברת הביטוח בחלוף שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי, או שמא עליו לפנות לבית המשפט בתום שלוש שנים מיום קרות האירוע הביטוחי? הוא קובע:

  • "אלמלא סעיף זה הייתה חלה על התביעה לתגמולי ביטוח תקופת ההתיישנות הרגילה של שבע שנים. אך תקופה ממושכת כזאת לא זו בלבד שלא מאפשרת התדיינות ביחס למקרי ביטוח שקשה לעמוד על פרטיהם מפאת הזמן הרב שעבר והעדויות שנחלשו וניטשטשו, אלא שהייתה גם מאלצת חברות ביטוח לשמור למשך זמן רב מדי את הרזרבות הדרושות כדי לקיים תביעות מאוחרות של מבוטחים ומוטבים. מכאן סעיף זה. הוא קובע שני דברים: (1) את האורך של תקופת ההתיישנות; (2) את המועד שממנו מתחילה התקופה. בשניים אלה ישנה בסעיף 31 הוראה מיוחדת.
.

הסדרי התיישנות ספציפיים שכאלו מעוררים את השאלה: האם הם מהווים הסדר שלילי לחוק ההתיישנות, או שמא הם מתקיימים בנוסף להוראות חוק ההתיישנות? במקרה של מוסד ההתיישנות בחוק הנכים נפסק כי הסדר ההתיישנות שבחוק הנכים מקיים הסדר שלילי כלפי חוק ההתיישנות ואילו במקרה של חוק חוזה ביטוח נפסק בעניין ג'רייס ברבארה כי למעט לעניין תקופת ההתיישנות, כל הוראותיו של חוק ההתיישנות חלות.

התיישנות בדיני עבודה
הופלית? 3 שנים לתבוע!

גם דיני העבודה מקיימים בתוכם הסדרי התיישנות קונקרטיים: כך לדוגמה סעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 קובע כי הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתישן תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר/פיצויי הפיטורים, אולם בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים. ברם, אם תופעת האיחור בתשלום שכר חוזרת על עצמה, קובע חוק הגנת השכר תקופת התיישנות ארוכה יותר, בת 3 שנים. סעיף 31 לחוק חופשה שתנית, התשי"א – 1951 קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעה לפי חוק זה תעמוד על שלוש שנים מיום סיום יחסי העבודה.

תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988תתיישן בתוך שלוש שנים מיום שנוצרה עילת התביעה וזאת מכוח סעיף 14 לחוק. תביעה מכוח חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 תתישן בחלוף שלוש שנים מיום היווצרות העילה, וזאת מכוח סעיף 6(ג) לחוק.

אלו הן רק מקצת הדוגמאות להסדרי ההתיישנות השונים שבדיני העבודה.

התיישנות במקרקעין
שלא תתיישן לעולם...[פלאש 90]

סעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 קובע כהאי לישנא:

  • 5. הזמן להתיישנות

    התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן-תקופת ההתיישנות) היא -

    (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים;

    (2) במקרקעין - חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) 2 - עשרים וחמש שנה.



יש לציין כי במקרקעין מוסדרים אין התיישנות, וזאת מכוח סעיף 159 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969.
במקרקעין לא מוסדרים ההתיישנות עומדת על 15 שנים, והמחזיק בקרקע יכול להעלות טענת התיישנות במידה ומדובר בקרקע לא מוסדרת אותה הוא עיבד/החזיק במשך 15 שנים האחרונות, ומדובר בחזקה נוגדת (שלא בהסכמת הבעלים).

התיישנות בפליליים - ותקנות השבים
ההתיישנות שבקצה המנהרה [AP]

סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ב – 1982 דן בהתיישנות עבירות:

  • התיישנות עבירות [7]
    9. (א) באין הוראה אחרת לעניין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
    (1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – עשרים שנים;
    (2) בפשע אחר – עשר שנים;
    (3) בעוון – חמש שנים;
    (4) בחטא – שנה אחת.
    (ב) בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.
    (תיקון מס' 55) תשס"ח-2008
    (ב1) בעבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה מהעבירות האמורות, שבוצעו לפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
    (ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על-פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.
    (תיקון מס' 31) תשס"א-2001
    (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.


סעיף 10 לחוק זה דן בהתיישנות עונשים:


  • 10. עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
    (1) בפשע – עשרים שנים;
    (2) בעוון – עשר שנים;
    (3) בחטא – שלוש שנים.


חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א – 1981 דן בהתיישנותן של הרשעות. סעיף 14 לחוק קובע תקופות התיישנות של הרשעות ביחס לעונש המקורי שהוטל. סעיף 19 דן בנפקות ההתיישנות:

  • 19. תוצאי התיישנות הרשעה
    (א) מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.
    (ב) מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון ; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.
    (ג) פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.

סיכום
זהירות! התיישנות! [אילן לוי]

דיני ההתיישנות מאזנים, אם כן, בין האינטרס של הניזק להגיש תביעה בגין נזקו לבין האינטרס הציבורי בדבר עיקרון סופיות הדיון ומניעת עומס על בתי המשפט, כמו גם אינטרס הנתבע שלא להיות חשוף לתביעות עד קץ הדורות.

בחוקים מסוימים, כגון בחקיקה הסוציאלית או בדיני העבודה, נקבעו בדין תקופות התיישנות קצרות יותר.

יש והסדרי התיישנות יחודיים ישללו את תחולת חוק ההתיישנות, אחרים יחולו במקביל לו. קושי מיוחד מתעורר כאשר קיימת סתירה בין חוק ההתיישנות לבין הוראות התיישנות מיוחדות, כגון זו שבסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, אולם הפסיקה מתגברת על סתירות אלו.

הגם שההתיישנות הינה מוסד דיוני, במקרים מסוימים היא נתפסת כמהותית, כמו לדוגמה בחוק הנכים, התשי"ט – 1959. הגם שהגיונם של חוקים סוציאלים, בהם ישנם לרוב הסדרי התיישנות יחודיים, הינם להיטיב עם התובע תגמולים סוציאלים, יש והסדרי ההתיישנות בחקיקה הסוציאלית מתפרשים באופן המרע עם הניזוקים התובעים תגמולי ביטוח מהמוסדות השונים.

תאריך:  24/07/2010   |   עודכן:  24/07/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
התיישנות במשפט
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יש מיש
24/07/10 20:01
2
הכול טוב ויפה
24/07/10 22:01
3
הקומבינות
29/07/10 09:21
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעוד שבתביעות נזיקין רגילות, התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מקרות האירוע המזיק, תביעה של חייל משוחרר כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959, תתיישנן בחלוף שלוש שנים, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק:
22/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
'מירוץ הסמכויות' הוא המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
18/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הלכת בבלי הינה הלכה מכוננת בתחום דיני המשפחה ובתחום היחסים בין מערכת המשפט החילונית לזו הדתית.
15/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
כשאנו אומרים "סעד משפטי" האסוציאציה הראשונה שתעלה בליבו של קורא המונח הינו "ביאת המשיח". הכל יודעים, כי בכדי לקבל סעד מבית המשפט, למעט במקרים דחופים ביותר, על מבקש הסעד להמתין חודשים ולעיתים שנים, וזאת לאור "צוואר הבקבוק" של עומס התיקים בבית המשפט. רבים מקבלים סעד מבית המשפט שנים לאחר שהסוגיה שבשמה פנו לבית המשפט כבר אינה רלוונטית, מה שגורם לרבים אחרים לוותר מראש על עצם הרעיון של פניה לבית המשפט. אז נכון, שתכליתה של מערכת משפטית במדינת חוק הינה למנוע "עשיית דין עצמית", ו"עשיית דין עצמית" הינה סממן לאנרכיה, אולם גם המשפט מכיר במצבים, שבהם אין לנפגע מסיטואציה מסוימת, כגון תקיפה, הסגת גבול, עושק או כפייה חוזיים - אלא - "ליטול את הדין לידיו" ולעשות מעשה. על כן מכירה מערכת המשפט שלנו באפשרות של סעד עצמי במקרים כגון הסגת גבול (מותר לך, בתנאים ונסיבות מסוימות להפעיל כוח סביר בכדי לסלק את הפולש), עיכבון (אם אתה מתקן מטוסים והלקוח לא שילם לך מותר לך לעכב את המטוס אצלך, אם הנך עורך דין והלקוח ממאן לשלם אתה רשאי לעכב את תיקו אצלך), אולם, אין בהיתר מצד שיטת המשפט שלנו לעשיית דין עצמי בנסיבות מאד מצומצמות ובאופן מאד מוגבל משום "אור ירוק" לאנרכיה, וזאת משום ש - א. המקרים שבהם הפעלת סעד עצמי מותרת מוגדרים בחוק, מצומצמים בהיקפם ובמנעד הנסיבות שבהן ניתן להפעיל את הסעד העצמי. ב. הפעלת הסעד העצמי כפופה לביקורת שיפוטית, היינו, אם הפעלת סעד עצמי שלא בנסיבות, באמצעים, בהיקף או בעוצמה שהדין מתיר, תהא צפוי לסנקציה משפטית: אם ביטלת חוזה על דעת עצמך, מקום בו סברת כי החוזה פסול או בטל, אולם התברר בבית המשפט שלא כן הדבר, תיחשב כ'מפר חוזה' ויתכן ותחויב בפיצוי. אם תקפת אדם אשר פלש למקרקעיך אולם הפעלת, לדעת בית המשפט, כוח הינו מעבר ל"כוח סביר", תיחשב כ"תוקף" ויתכן שאף תורשע. חולשתו של ה"סעד העצמי" הוא שבזמן אמת מפעיל הסעד העצמי אינו יכול לדעת אם בבוא היום ביהמ"ש יאשרר את פעולתו, או דווקא ירשיע אותו בפליליים או יחייב אותו בדין האזרחי. הפעלת סעד עצמי, אם כן - כרוכה בסיכון שבית המשפט לא יסבור כפי שסברת אתה בזמן שהפעלת את הסעד אשר הפעלת. לצד היתרון שבפעולה מהירה בלא היזקקות לביהמ"ש טמון חיסרון של אי ודאות.
12/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
חשיבותה של הלכת כרמלי (ע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל ו-4 אח', פ"ד מא(3), 757) נוגעת לשניים: ראשית, היא נוגעת ליחסים בין העוולות הפרטיקולריות לעוולות המסגרת, ושנית, היא נוגעת לביקורת על חוק טיפול בחולי-נפש הישן משנת 1955, חוק אשר (בין היתר) עקב הביקורת השיפוטית עליו, תוקן בשנת 1991.
10/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
יעקב הוא עיתונאי אשר לא היו לו שאיפות אחרות מלבד תקשורת, עיתונאות, יצירת סיפור, הגשה, הבאת חדשה, כתיבה, הבאת מידע על נושאים מנושאים שונים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יואב יצחק
יואב יצחק
חברת אלביט מערכות, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בתל אביב ובוול סטריט, היא אחת החברות הגדולות בישראל    שוויה על-פי מחירי הבורסה מגיע ל-32.7 מיליארד ש"ח    מידע שהגיע ל-News1 מלמד על ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il