|   15:07:40
דלג
  יוסף אורן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

"מזרחי שמעורבב בחומרים לא טהורים" (א')

אם בקריאת משפט הפתיחה ברומן "זה הדברים" של סמי ברדוגו מצפה הקורא להתפתחות סיפור מלודרמטי או סיפור פשע, בהמשך העלילה היא מתבררת כסיפור חברתי-פסיכולוגי על השתנות יחסו של בן כלפי אמו
25/07/2010  |   יוסף אורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
עוד בחייה חיכה למותה [צילום: פלאש 90]

אחד האבות שמאמץ לעצמו המספר בעודו נער בתיכון, הוא "איש ישראלי אחד ממרכז הארץ, עיתונאי מוכר", שאת טורו הוא קורא בקביעות, כי הוא חש שדעותיו מסוגלות לסייע לו להגשים את שאיפתו לברוח מחברת אמו המוגבלת ומהיישוב הקטן והרחוק ממרכז הארץ.

הרומן החדש של סמי ברדוגו - "זה הדברים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד / הספריה החדשה 2010) - נפתח במשפט הבא: "עוד בחייה אני מחכה למותה". משפט צעקני כזה הוא מסוג משפטי הפתיחה שסופר מנוסה היה נמנע מהם, כי בולט בו מדי המאמץ של הכותב לפתות את הקורא להמשיך בקריאה. יתר על כן: הקורא אינו יכול לקבוע על-פי משפט זה, לאן יתפתח בהמשך סיפור המעשה - אם כסיפור מלודרמטי על מותה הטבעי המתקרב של האשה, או כסיפור פשע על חיסולה. כי לא ברור אם באומרו "מחכה", התכוון האומר האלמוני לבטא את השלמתו עם העובדה המצערת שנותר לו רק להמתין למותה של מישהי, או שכוונתו הייתה לבטא את העובדה שהוא מצפה למותה של האשה שעליה הוא מדבר.

משפט הפתיחה הזה הופך למטריד יותר ואפילו למצמרר כאשר מיד בהמשך מתברר, כי הוא נאמר על-ידי בן שהוציא את אמו המבוגרת מבית האבות, הסיע אותה במכוניתו לישוב קטן ונידח בדרום הארץ והסתגר איתה בבית נטוש הממוקם בשוליו. אלמלא הציב ברדוגו משפט זה בפתח הרומן, לא היה נאלץ לחזור על תוכנו בשלבים אחרים של העלילה, על-מנת לשכך את צעקנותו ולהפריך את נזקו. לעומת זאת, אילו הציב את המשפט הזה כעבור פרקים אחדים, אחרי פירוט כעסיו של הבן על אמו, היה המשפט חושף לקורא את מניעי מעשיו בהווה והיה מתפרש כמבטא את יחסו הדו-ערכי כלפי אמו: גם כואב את מצבה הבריאותי הרעוע, המקרב אותה אל מותה, וגם מייחל שתתאדה לחלוטין מתמונת חייו.

ולעצם העניין - לא רק שעלילת הרומן אינה מתפתחת בהמשך לא כסיפור מלודרמטי וגם לא כסיפור פשע, אלא פונה לכיוון סותר למשפט הפתיחה ומתבררת כסיפור חברתי-פסיכולוגי. ובכיוון הזה היא מתארת כיצד משתנה יחסו המורכב והחצוי של הבן כלפי אמו, השלילי בעיקרו, ליחס של אמפתיה וקִרבה אליה. הפיוס עם אמו מתבטא בהחלטתו של הבן, כי מאחר ש"בערוב ימיה מתבקש מותה" של אמו החולנית והמבוגרת, עליו להיות "עדיין איתה, ממתין למותה" ו"מכין את מותה". ואכן, לא רק שבסיום העלילה הוא שוהה ליד מיטתה, אלא עוד קודם לכן האזין בקשב רב לסיפור חייה, משום שהבין מהגילויים שבו, כי אולי לא תהיה לו הזדמנות נוספת לזכך את רגשותיו מהטענות ומהאישומים שאגר בחובו כלפיה.

עקיפת הקלסטרופוביה

לו ויתר ברדוגו על המשפט הראשון ואילו פתח את העלילה במשפט השני, הפחות דרמטי, אך המתאים מקודמו לפתוח פרק ראשון, האמור להיות פרק אקספוזיציה, היה הקורא מזהה ביתר קלות את התבנית המעניינת שבחר לעלילתו הקאמרית של הרומן, שבזירתו פועלות רק שתי נפשות. בהגדרות המקובלות בתורת הספרות נהוג לזהות את התבנית הזו כ"סיפור מסגרת" - עלילה המצורפת משני סיפורים. הסיפור המסגרתי הוא תמיד משני בחשיבותו, כי הוא מגדיר את המקום, הזמן והנסיבות שבהן מתבצע הסיפור הראשי - הסיפור הפנימי שבתוך המסגרת, שבאמצעותו מרתק "המספר" את הנוכחים האחרים במעמד הזה.

הפרק הראשון ברומן "זה הדברים" הוא אכן פרק אקספוזיציה מובהק, כי הוא מתאר את המעמד ואת התנאים שבהם מתרחשת הפעולה האפית, פעולת הסיפר, וגם מזהה מי משתי הדמויות תספר את הסיפור הראשי. ברומן הזה תהיה זו האם המבוגרת והחולה, שרק כאן וכעת ובלחץ מעשיו של הבן, נאותה לגלות לו לראשונה את סיפור חייה ולחשוף לידיעתו את סודותיה הכמוסים - שעד כה הצפינה ממנו ושהיה בדעתה לשאתם עימה לקברה - ובכללם הסוד על נסיבות לידתו.

על מעמדו הראשי של הסיפור הפנימי, סיפור חייה של האם, בעלילת רומן זה מעיד שמו - "זה הדברים". זהו שם משובש באחד השיבושים הטיפוסיים לעברית שבפי האם, כי בולטת בו אי-ההתאמה במספר בין מילת הזיקה "זה", שנועדה ליחיד, לבין המילה "הדברים", שהיא בריבוי. אך באמצעות הצבת הכותרת המשובשת על עטיפת הספר, הבליט ברדוגו, כי סיפורה של האם שבתוך המסגרת - סיפורה של האם, חשוב יותר מהסיפור המסגרתי שמספר הבן. כמו-כן, יתבהר עד מהרה לקורא, שבאומרה "דברים" אין האם מתכוונת ל"חפצים", כפי שאפשר היה להניח, אלא ל"עובדות" מחייה, שאותן היא חושפת לראשונה בפני הבן, שבמשך שנים נהג להתנשא עליה בהשכלתו ובהבנת מצבם בחברה הישראלית. ולכן לא רק הבן יצטרך להתמודד עם העובדות שתחשוף לו אמו, אלא גם על הקורא יהיה לעקוב אחרי השינוי ביחסו של הבן לאמו בהשפעת העובדות הללו.

למען האמת, השיבוש אינו מצטמצם רק בכותרת. הטקסט כולו מסוגנן בעברית משובשת וקשה להבנה, שנועדה לאפיין את מוצאם האתני של צמד גיבוריו - אשה מבוגרת, שעלתה לארץ ממרוקו בתחילת שנות ה-50', ובנה, רווק כבן ארבעים, שאלמלא הרגיש כי הוא משתייך ל"ישראל השנייה", היה מוצדק להגדירו כ"צבר".

יתר על כן: שני מרכיביו של "סיפור המסגרת" אינם מעמידים לקורא אתגר לשוני זהה. רק הסיפור הפנימי, סיפורה של האם, כתוב ממש בעברית המשובשת, המעידה על מוצאה מיהדות מרוקו, שבה דיברו בדיאלקט יהודי של הערבית המרוקנית, אשר בו שילבו מילים מהשפה הצרפתית שנקלטו אצל המקומיים בתקופה הקולוניאלית שבה שלטה צרפת במרוקו. ואילו העברית שבה מתבטא הבן בסיפור המסגרתי אינה משובשת, אלא קשה לפיענוח. הוא מנסח את מחשבותיו ואת רגשותיו באופן כה מפותל, דו-משמעי וחמקמק, עד שהם נתפסים כ"משובשים", בעוד שלמעשה מובנם מעורפל ובהרבה מקומות גם מצטייר כ"סתום". שיבושי האם בעברית נובעים מקוצר שליטתה בשפה, שמקורה בהשלמה עם מיקומה בשוליים של הישראלִיוּת. אך העברית "הסתומה" של הבן מקורה בקוצר יכולתו להביא לבהירות את הגדרת זהותו ומצבו בחברה הישראלית.

בחירתו של ברדוגו בתבנית "סיפור המסגרת" הייתה נכונה, אף שהייתה גם מסוכנת, כי היא הכתיבה חזרה על מבנה קבוע בכל הפרקים. בהשפעתה מתחיל הפרק במתרחש בין הבן ואמו בהווה, שהוא התוכן הקבוע של הסיפור המסגרתי, ועובר בהמשך לתוכנו של הסיפור הפנימי - לנתח נוסף מסיפור חייה של האם בעשרים שנותיה הראשונות, כאשר עדיין הייתה "ילדה מטולטלת" ממשפחה למשפחה במרוקו.

ברדוגו עקף סכנה זו בשני פתרונות. האחד טבעי ומועיל - כאשר איפשר לבן, המשמש כ"מספר"בסיפור המסגרתי, להביא זכרונות מחייו עם אמו ולהשמיע באמצעותם את הקובלנות והאישומים שצבר כלפיה. והפתרון השני המיותר והמאולץ - כאשר הסיט מדי פעם את סיפור המסגרת להתעניינותו של הבן בשכן - נגר בן גילו וגברי ממנו במראהו. אלמלא התפתה לסטייה הזו היה מקיים בעוצמה רבה יותר את עלילת הרומן כעלילה קאמרית (מעוטת דמויות) וקלסטרופובית (סגורה וחונקת).

לאתר מגזין מראה
יוסף אורן הוא חוקר, מבקר ומרצה לספרות ומחבר הסדרה המחקרית-ביקורתית "תולדות הסיפורת הישראלית".
תאריך:  25/07/2010   |   עודכן:  25/07/2010
יוסף אורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מזרחי שמעורבב בחומרים לא טהורים" (א')
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יחסה של מדינה למיעוטים ולזרים היושבים בה, מעיד יותר מכל על ערכיה, ועל מקומה בסולם התרבותי והדמוקרטי בין מדינות העולם. באלה אנו הולכים ומתדרדרים, ויש סיכוי סביר שעוד שנים ספורות לא נכיר את הבסיס המוסרי והערכי שעליו הוקמה המדינה.
25/07/2010  |  משה גביש  |   מאמרים
אתמול בשעות אחר-הצהריים חזרתי מירושלים לתלאביב. בתחילה היינו בפקק מהיציאה מירושלים עד מחלף הראל. למה? ממש לא ברור. לא תאונה, לא עבודות בכביש, ממש כלום. פקק וזהו.
25/07/2010  |  פסח רויטמן  |   מאמרים
אין להקל ראש בקדושת חיי-אדם. אחרי שהתברר שמלאך המוות לא לוקח שוחד, ברור שאין חשוב מחיי-אדם. הערך הזה חייב להיות ראש וראשון בטבלת הערכים. הערך הזה כל-כך חשוב, שאילו היינו ממקמים את הערכים לפי סדר חשיבותם, הפער בין המקום הראשון למקום השני, היה צריך להיות יותר גדול מהפער בין המקום השני לעשירי.
25/07/2010  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
חילוקי דעות בין רשות מקומית לתושב על גובה חובותיו, או אף על עצם קיומם, הם עניין לגיטימי, והחוק מעמיד לרשות התושב כלים שונים בכדי למחוק או להפחית את החיוב השגוי לדעתו. אלא שלאחרונה, מנסות רשויות מקומיות שונות לעקוף את החוק, ולכפות על תושבים המצויים עימן בהתדיינות משפטית בנוגע לחובות, להפסיק את ההליכים המשפטיים ולשלם את הסכום אותו דורשות הרשויות.
25/07/2010  |  עו"ד שי קידר  |   מאמרים
אינני מכיר את שחר מזרחי, ואף לא קראתי את פסקי הדין בעניינו - לא של בית המשפט המחוזי ולא של בית המשפט העליון. אולם פרשה זו, המסעירה בימים אלה את התקשורת, את המשטרה, את המשרד לביטחון פנים, וכמובן, את המערכת המשפטית - מזכירה לי ימים רחוקים.
25/07/2010  |  שלמה גזית  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il