גדעון לוי והפורנוגרפיה של חללי צה"ל

במאמרו "פולחני המוות" (הארץ, 29 ביולי 2010) תוקף העיתונאי גדעון לוי את "פולחן המוות" אותו הוא מכנה "פורנוגרפי" שנעשה על-ידי הפוליטיקאים, התקשורת והציבור על-רקע מותם של ששת אנשי מסוק צה"ל ברומניה ורצח שלושה ילדים בידי אביהם.

האבל הציבורי על צוות המסוק הוא "מחולות מוות פורנוגרפיים"

וכך כותב גדעון לוי, בין היתר (מומלץ לקרוא את המאמר במלואו):

"אי-אפשר שלא לתמוה על פולחני המוות ששוב אפפו אותנו בעקבות האסונות הנוראיים הללו. אסונות שהם ביסודם פרטיים מאוד... הופקעו והפכו באחת לאסונות לאומיים, תוך כדי שימוש ציני במחולות מוות פורנוגרפיים, קיטש ומוות בערבוביה, ללא מידתיות, הכל במינונים מוגזמים ובוטים של מסחטת רגשות וליבוי יצרים, שמתמשכים עד אין קץ, או בעצם עד האסון הבא.

"מורבידיים עד זרא, מלווים את המסע אחר "חלקי הגופות". לא היה די לנו בקביעתו של התובע הכללי של רומניה, ש"אישר מוות לשבע גופות", כלשונו המגוחכת של אחד הכתבים הצבאיים, רק אנחנו נקבע את המוות, כלשונו המתנשאת של שגריר ישראל שם. הקופסה השחורה של היסעור נמצאה, אבל הקופסה השחורה של חברה שכך היא מתפלשת במוות, לא נמצאה וכנראה לא תימצא לעולם.

"עוד יום, יומיים, וגופות הנופלים ייטמנו, נסיבות התאונה יתחוורו, המשפחות השכולות לא ימצאו מנוחה ונחמה לעצמן לעד, ועם ישראל ישכח גם את שני האסונות הללו ויעבור לפרסומות. או אז נחכה כולנו לאסון הבא, מצפים לפולחן המוות הבא ששוב יונחת עלינו, ששוב יתבע את ליטרת הרגשות הזולים שלו, וישכיח מאתנו את כל האסונות הלאומיים באמת, עליהם אנחנו כה ממעטים לדבר."

האבל הציבורי על הטייס אסף רמון "פסטיבל, פולחן מוות ופורנוגרפיה"

השימוש במילה פורנוגרפיה בהקשר לאבל על נפילתם של חיילי צה"ל אינו פליטת קולמוס או מקלדת. במאמר קודם מ-26 בספטמבר 2009 בעיתון הארץ ("רק הגורל האכזר הוא שהפך את אסף רמון וגלעד שליט לגיבורים") מתאר גדעון לוי את הכיסוי התקשורתי על נפילתו של הטייס אסף רמון במילים "פולחן מוות" ו"פורנוגרפיה". להלן קטעים נבחרים ממאמרו (מומלץ לקרוא את המאמר המלא):

"בשנים האחרונות החליף החייל החטוף גלעד שליט את הנווט השבוי רון ארד וממש עכשיו הצטרף אליו הטייס ההרוג אסף רמון... העיסוק בהם חרג מכל פרופורציה. הם אנשים צעירים, שנהרגו או נפלו בשבי בשליחות המדינה. הם לא הצטיינו בגילויי גבורה מיוחדים, רק הגורל האכזר הוא שהפך אותם לגיבורים. אחרי שהגורל התאכזר אליהם, החלה מכונה משומנת היטב להאדיר את שמם ולהפוך אותם לגיבורים לאומיים.

"שאלות קשות עוד יותר עלו מהפסטיבל שהתחולל סביב מותו של אסף רמון. אם הדאגה הלאומית לשלומו של חייל שבוי יכולה להיות מובנת ואפילו נוגעת ללב, גם אם אינה מלווה בתביעה המתבקשת לשחרור אסירים תמורתו וגם אם אינה מלווה בחמלה כלשהי על רבבת האסירים הפלשתינים שיושבים בכלא הישראלי, אירועי אסף רמון מצביעים על חולי עמוק יותר.

"בערב, כשכל משדרי הטלוויזיה הוחלפו בעיסוק רצוף, ארוך וטפל בטייס שנפל, שעות מתישות של סיסמאות נבובות ודיונים חלולים שכולם התמקדו בתאונה האווירית המקרית, התחלף הזעזוע הראשוני בתחושת מחנק. פורנוגרפיה החליפה חמלה, תחושת אבל פינתה את מקומה לפולחן המוות. כך בונים מיתוס וכך הורסים רגש אנושי אמיתי."

החברה הישראלית החולה צריכה לחמול על הטרוריסטים הפלשתינים שבכלא

דבריו של גדעון לוי מדברים בשם עצמם וחושפים את עולמו המוסרי והרוחני הדומה לזה של ליזי שגיא, לשעבר מנהלת אגף המידע בארגון בצלם. ביטויי האבל על חללי צה"ל במקרים הנידונים לא היו אלא "פולחן מוות פורנוגרפי" של חברה ישראלית חולה, אשר לה גדעון לו מייעץ במשתמע לגלות "חמלה" ל"רבבת האסירים הפלשתינים שיושבים בכלא הישראלי".

גדעון לוי אינו מדייק. על-פי הנתונים הרשמיים של ארגון האסירים הפלשתיני, היו בשנה שעברה 7,286 אסירים ולא עשרת אלפים כפי שטען גדעון לוי. אך, מעבר לטעות (הפרזה ברבע), יתכן בהיסח הדעת ואולי לשם העצמת המסר, טיעוניו של גדעון לוי הם בבחינת יצא המרצע מהשק.

גדעון לוי מכוון בדבריו לאותם אסירים אשר חמאס דורש את שחרורם במסגרת עסקת שליט, רבים מהם רוצחים סדרתיים ומשלחי מחבלים מתאבדים. אחד מהם הינו עבדאללה ברגותי המרצה עונש של מאסר עולם בגין אחריותו לרצח 66 ישראלים (פיגועי ההתאבדות ב"סבארו", "מומנט", "שפילד קלאב", אוטובוס קו 4 בת"א והפיגוע באוניברסיטה העברית). ברגותי היה גם אחראי גם לניסיון הפיגוע הכושל בחוות הגז בגלילות אשר לו היה מצליח היה יכול לגרום למותם של אלפים. הוא מעולם לא הביע חרטה על מעשיו, הסביר בגלוי כי הוא חותר לשחרר את כל פלשתין ונשבע להמשיך המאבק לאחר שחרורו במסגרת עסקת שליט.

קצרה היריעה מלפרט את שמותיהם ומעשיהם של הטרוריסטים הפלשתינים אשר רצחו ופצעו ישראלים ואשר נכללים ברשימת המשוחררים של חמאס בעסקת החילופין עם ישראל. עבור עבדאללה ברגותי ודומיו מבקש גדעון לוי במשתמע שהציבור הישראלי יגלה חמלה על המשך מאסרם וקורא לו להירפא מהחולי שפקד אותו בין היתר מ"פולחן המוות הפורנוגרפי" של חללי צה"ל.