|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

דואליות נורמטיבית

ישנם גופים פרטיים, אשר עליהם חלים דיני המשפט הפרטי, וישנם גופים ציבוריים, אשר כפופים לכללי המשפט הציבורי והמנהלי וישנם אי אלו יצורי כלאיים אשר כפוםים ל'דואליות נורמטיבית'
01/08/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
בין המשפט הפרטי, למשפט הציבורי, ישנו אזור דמדומים... שם מיטשטשים הגבולות [שרון קביליו]

גופים דו מהותיים
ענבל בר-און
האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי * הכל על גופים דו-מהותיים
לרשימה המלאה

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

הלכת קסטנבאום
ענבל בר-און
האם רשאית חברה קדישא לאסור על קרובי משפחת הנפטר שבאו מארה"ב לחרוט כיתוב לועזי על המצבה? * שאלה זו נדונה בפרשת קסטנבאום המפורסמת, והתשובה קשורה בכבוד האדם, בתקנת הציבור, בתניה מקפחת בחוזה אחיד ובאופייה הציבורי של חברה קדישא
לרשימה המלאה

זכויות האדם במשפט הפרטי
ענבל בר-און
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון * האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
לרשימה המלאה

הלכת און
ענבל בר-און
האם הבורסה ליהלומים רשאית לחסום כניסתו של סוחר יהלומים, אך ורק משום שהבניין שבו היא שוכנת מצוי בבעלותה הפרטית? לא, משום שהבורסה ליהלומים היא גוף פרטי בעל אופי ציבורי
לרשימה המלאה

דואליות נורמטיבית פירושה תחולה דואלית, מקבילה, הן של דיני המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי על מקרה משפטי אחד, או על גוף משפטי אחד, אשר ניכרים בו סממנים פרטיים וציבוריים כאחד. על הדואליות הנורמטיבית דיבר השופט זמיר בפרשת און:

  • "בגבול שבין המשפט הפרטי לבין המשפט הציבורי קיים אזור דמדומים, שבו המשפט הפרטי והמשפט הציבורי משמשים בערבוביה, לעתים זה לצד זה ולעתים זה בתוך זה. באזור זה קיימת דואליות נורמטיבית, כלומר, דו-קיום של המשפט הפרטי והמשפט הציבורי".


השופט שמגר דן בדואליות הנורמטיבית בפרשת קסטנבאום:

  • "לטעמי, נשלט פתרונה של הבעיה שלפנינו על-ידי יישום נורמות מתוך המיקבץ הדואלי של המשפט הציבורי והמשפט הפרטי; כוונתי לתחום של זכויות הפרט ולביטוייה של החירות המחשבתית האישית על צורותיה השונות, אשר עליהם מגינה שיטת המשפט בחברה חופשית. אל תחום זה חוברים כללים מדיני המשפט הפרטי בכלל ומדיני החוזים בפרט-אשר בהם יש הד לשמירה על העקרונות שחברתנו שוקדת עליהם".


בספרו, גופים דו מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח), ציין ד"ר אסף הראל כי הדואליות הנורמטיבית הולדתה דווקא בגופים ציבוריים אשר פעלו בזירת המשפט הפרטי, וכי "צעד זה סומן כצעד הראשון שבמסגרתו חצה המשפט הציבורי את הגבול החוצץ בינו לבין המשפט הפרטי" (עמ' 182). הוא מפנה לפרופ' גבריאלה שלו אשר גורסת כי "כל חוזה רשות טומן בחובו היבטים ציבוריים ופרטיים, שלטוניים ומסחיים... בהיות חוזה-רשות יציר כלאיים, חלות עליו, בו-זמנית, ובמשולב, שתי מערכות דינים: מערכת דיני החוזים ומערכת דיני המנהל הציבורי...".

לשיטת הראל, "במשך הזמן הועתק עיקרון הדואליות הנורמטיבית מרשויות ציבוריות הפועלות ב"מגרש המשפט הפרטי" אל גופים פרטיים הפועלים ב"מגרש המשפט הציבורי" והמשותף לשנתי תהליכים אלה הוא תחולה בו-זמנית ומשולבת של שתי מערכות דינים בעלות הנחות מוצא סותרות: דיני המשפט הציבורי ודיני המשפט הפרטי".

דואליות נורמטיבית קוראת תיגר על הדיכוטומיזיה בין 'משפט פרטי' ו'משפט ציבורי', ומניחה כי ישנו 'מרחב תפר' בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי, אשר בו חלים במשותף שתי מערכות הדינים; עירוב התחומין וטשטוש הגבולות בין המשפט הפרטי לבין המשפט הציבורי, יכול שיתרחש במסגרת דוקטרינת הגופים הדו מהותיים, אשר מחילה על גופים פרטיים בעלי אופי ציבורי את כללי המשפט המנהלי (אם כי באופן חלקי), ויכול שיתרחש במסגרת דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי, דוקטרינה אשר קוראת אל תוך המשפט הפרטי, דרך צינור ההזרמה של מונחי השסתום (תום לב, רשלנות, הפר חובה חקוקה ותקנת הציבור) את ערכי היסוד של שיטת המשפט ובכללם את זכויות האדם.

על דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי דיבר השופט אהרן ברק בהלכת קסטנבאום:

  • "דומה כי מובן וברור הוא, שעקרונות היסוד של השיטה בכלל וזכויות היסוד של האדם בפרט אינם מוגבלים אך למשפט הציבורי. ההבחנה בין משפט ציבורי לבין משפט פרטי אינה כה חריפה. שיטת משפט אינה קונפדרציה של תחומי משפט. היא מהווה אחדות של שיטה ומשפט. אכן, עקרונות היסוד הם עקרונות של השיטה כולה, ולא של המשפט הציבורי בלבד. זכויות היסוד של האדם אינן מכוונות רק כנגד השלטון. הן מתפרסות גם ביחסים ההדדיים שבין הפרטים לבין עצמם"
.

לפי דוקטרינה זו ניתן לקרוא אל תוך מונחי שהסתום שבמשפט הפרטי (תום לב, רשלנות, תקנת הציבור והפר חובה חקוקה) את ערכי היסוד של השיטה ואת זכויות היסוד: כך למשל ניתן לראות חוזה אשר מפר את כבוד האדם, את עיקרון השוויון או את חופש הביטוי כחוזה אשר סותר את תקנת הציבור, או מפר את עיקרון תום הלב, ובכך להחיל באופן עקיף את זכויות האדם במשפט הפרטי. באותו אופן ניתן לראות גוף פרטי אשר הפר את זכויות היסוד של פרטים אחרים כמי שפועל ברשלנות.

על דוקטרינת הגופים הדו-מהותיים דיבר השופט ברק בבג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 449:

  • חברת החשמל מהווה "יצור כלאיים". מבחינה אירגונית, כמוה ככל חברה ממשלתית אחרת, מבחינה פונקציונאלית, היא בעלת סמכויות שלטוניות, ושולטת הא על אחד מגורמי הייצור המרכזיים במדינה - החשמל. מהו הדין שצריך לחול על יצור כלאיים זה, בכל הנוגע לפעילותו הטרום חוזית? מחד-גיסא ניתן לומר, כי כשם שעל פעילותם "הפרטית" של המדינה, הרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים חלה מערכת דואלית, של משפט פרטי ציבורי, כך גם הדין לעניין חברת החשמל. היעלה על הדעת, כי חברת החשמל תוכל להפלות בין צרכנים או בין ספקים, או תורשה לפעול בשרירות ומתוך משוא פנים? מאידך-גיסא ניתן לומר, כי חברת החשמל אינה שונה מכל חברה ממשלתית אחרת, וכשם שטרם נפלה החלטה שיפוטית כי על אלה האחרונות חלה - בהעדר החלטת ממשלה לפי סעיף 4(ב) לחוק החברות הממשלתיות - "הדואליות הנורמטיבית", מן הראוי שלא לבודד את חברת החשמל, ואין זה מוצדק להעמידה על בסיס נורמטיבי מיוחד במינו".


על-פי דוקטרינה זו, מקום בו גוף פרטי עושה שימוש במשאבי ציבור, בין אם על-ידי הפעלת סמכות שלטונית על-פי דין, מילוי תפקידים שברגיל רשות שלטונית ממלאה או באמצעות זיקה מוסדית לרשויות שלטוניות, יש להחיל עליו, במקביל לדיני המשפט הפרטי גם את כללי המשפט הציבורי.

כל המשפט בכף ידך
תאריך:  01/08/2010   |   עודכן:  14/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דיני המשפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ופרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.
31/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
תפקידו של המשפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת וצדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שהזכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, שהתיישנות הינה אחת מהן.
24/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בעוד שחוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959.
23/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בעוד שבתביעות נזיקין רגילות, התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מקרות האירוע המזיק, תביעה של חייל משוחרר כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959, תתיישנן בחלוף שלוש שנים, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק:
22/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
'מירוץ הסמכויות' הוא המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
18/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il