בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
מסורת קדמונית באמנות עכשווית
|
"אדמה עתיקה" היא תערוכה נדירה וראשונית של ציורי אמנים-ילידים מאיי-אוסטרליה המוצגת בגלריה "שפרון" שביפו העתיקה
|
את צפונותיה של אמנות הציור הקדמוני והפרימיטיבי חווינו בגלריה "שפרון", שביפו העתיקה. אל מול נופה המרהיב של שפת הים, מוצגת בה לראשונה, תערוכה מדהימה ונדירה, פרי-מכחולם של אמנים ילידים, מאיי אוסטרליה, הנמנים עם שבט הקונווינג'קו והחיים במערב-ארנהמלנד, שבצפון היבשת. את סיפורה המרתק של האמנות העכשווית, היונקת ממסורות עתיקות, שמענו מפיהם של נציגיה, האמן סולומון בות', מאיי טורס סטרייט, והאוצר, אנתוני מרפי, שתרם במשך שנים להגנה, פיתוח, קידום ופרסום התרבות והאמנות המקומית של האמנים הילידים. ציוריהם של האמנים הילידים מהווים חוליה מרכזית במערכת האמונות והמסורת האמנותית הרציפה מזה למעלה מ-40 אלף שנה. לאורך ההיסטוריה שימש הציור כחיבור בין בני שבט הקונווינג'קו לבין ארצם המקודשת. במרוצת אלפי השנים שחלפו ציירו אמני השבט, בצבעי-אדמה, את סיפוריהם, בעיקר על סלעים וקליפות של עץ, בגוונים של חום ושחור, כשהמשטח החלק מכוסה במרביתו בציורי דגים ועופות, בלא להותיר בו כמעט חלל ריק. אזור-מגורם של הילידים, ארנהמלנד, מכיל בתוכו הרים של אבני-חול, צוקים גבוהים ואזורי-ביצה עשירים. הוא נחשב לבעל חשיבות רבה למי שמבקש לתהות אחר תרבות עתיקה ושורץ אלפי מקומות מקודשים, המתארים סיפורי-בריאה או אגדות על אודות יצורים קדמוניים. נוף האזור רווי במיתוס פואטי, עם רוחות השוכנות בכל נקיק והיוצרות חיים וחוקים משלהן.
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
על-פי המסורת שימשו הציורים את זקני שבט הקונווינג'קו כאמצעי להעברת ידע על ארצם ועל עולם רוחות המימי המקוריות, שעל-פי אמונתם יצרו את ציורי הסלעים הראשונים והן גם אלה שלימדו אותם לצייר. כיום הם מהווים דרך לשמירה על עוצמת הקהילה, לא רק ללימוד צעירייה, אלא גם לצורך סיפוק תעסוקה ופרנסה. מסתבר שהמסורת החזותית העשירה של אמנות הסלעים קיבלה תפקיד אלכימי חדש, תוך שילוב המסורת עם חדשנות: עתיק עם מודרני. מרכז האמנות הרשמי של קהילת הגונבלניה, אינג'ליק, שבמערב-ארנהמלנד, הוא מיזם קהילתי ללא כוונות-רווח. משתייכים אליו מעל 200 אמנים ואורגים, תושבי המקום ומיישובים סמוכים באזור. המרכז משמש הן כבית-ספר לאמנות והן כמרכז חברתי. הוא ממוקם סמוך לאתר קדום של אמנות הסלעים ואמנים נוהגים להיפגש בו מדי יום, כשהם מחליפים רעיונות דינמיים המעשירים את עבודתם. המרכז מוקף מרפסות מקורות, כשהאמנים עובדים בשני צידיהן וטוחנים את צבעי האוכרה הטבעיים שלהם תוך כדי ישיבה על האדמה. עבודותיהם של אמני המרכז מוחזקות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים ברחבי העולם. מסתבר שהם מקפידים לשמור על מסורת הטקסים, ועד היום ממשיכים ליצור אמנות בהתאם למסורת אבות-אבותיהם. את סגנון האמנות של מערב-ארנהמלנד מייצגת אמנות האואנפלי, הנשלטת על-ידי ציורי-רנטגן ומאופיינת בדמויות בעלות-עוצמה של אבות הרוח וציורים עדינים של רוחות המימי. עבודות אלה, הקדומות ביותר שנאספו במאה הזאת, מצוירות, בעדינות רבה, על גבי רקע שחור-לבן. הדמויות הפיגורטיביות של חיות-ציד ודמויות דקיקות מסמלות את המהות של האמנות האבוריג'ינית.
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
תאריך:
|
09/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/08/2010
|
|
ראובן לייב
|
מסורת קדמונית באמנות עכשווית
|
|
בדורות קודמים עבירת מין כלפי אישה הוגדרה מנקודת מבט גברית פטריארכלית - החוק לא הכיר בזכות האישה על גופה, ואינוס אישה נתפס כעבירה כלפי "הבעלים" של האישה, היינו, בעלה. על-פי החוק המקראי, גבר אשר אנס אישה ביצע עבירה כלפי אביה ו/או בעלה, ועל כן היה צריך לשאתה לאישה (בכדי למזער את הבושה שתגרם בכך שבתולה קיימה יחסי מין שלא במסגרת הנישואין) או לשלם מוהר לאביה. בימים עברו - גבר שאשתו נאנסה היה זכאי לתבוע את האנס לדין, לא משום פגיעה בכבוד האישה, אלא משום פגיעה בכבודו הוא. זכות האישה על גופה, כזכות נפרדת, בלא כל קשר ל"בעלות" הגבר עליה, לא הוכרה במשפט. אך ורק בשנות השבעים של המאה העשרים, עם הגל השני של התנועה הפמיניסטית, החלה מערכת המשפט לתפוס עבירות מין מנקודת מבטם של נשים - שהיו והינן מרבית הקורבנות של עבירות אלו.
|
|
|
החופש הגדול בעיצומו ואלפי בני נוער מנצלים זאת כדי לצאת לעבוד ולהרוויח כסף. קיימות עבודות שהן אופייניות לבני נוער, כגון: מלצרות, הדרכות בקייטנות ומחנות קיץ, שירות משלוחים וכד'. וקיימות גם עבודות אחרות בהן עובדים בדרך כלל אנשים מבוגרים, ובני הנוער מבצעים אותן בחופש הגדול.
|
|
|
תערוכה של הצלם האמריקני הנודע והפרובוקטיבי דייוויד לה-שאפל מוצגת לראשונה בארץ במוזיאון תל אביב. לכבוד הפתיחה הגיע הצלם לארץ ובמשך יותר משעה וחצי שוחח על עבודתו לפני אולם מלא עד אפס מקום וחשף את דרך עבודתו ודעותיו על המוטיבים המרכזיים בעבודותיו.
|
|
|
ההורים של דוד הגיעו אלי מאוד מוטרדים. הם סיפרו לי שבנם בורח מבית-הספר, מפריע בשיעורים, המורה מותש ממנו והוא מרבה להתפרץ. ההורים היו מודאגים שבקצב הזה הוא יסומן בבית-הספר, ובתחושה של איבוד שליטה מול ילד שהוגדר על-ידם כ"ילד בעייתי".
|
|
|
אנשים הלוגמים יין נתקפים בתופעות "מנוגדות". הם עשויים לגלות היפר אקטיביות או לחילופין להתקף בישנוניות. האם מדובר בתופעות "מנוגדות"? מדד העוררות יסביר את הקשר בין התופעות ויאפשר לנו להסתכל בצורה שונה על תופעות נפשיות וגופניות שכיחות.
|
|
|
|