|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
גם רבן יוחנן בן זכאי - בוגד!
|
המחנה הקנאי שצעק בוגד ליוחנן בן זכאי קורם היום עור וגידים בדמות לאומנות מזוויעה הצועקת לעברו של מחנה השלום - 'בוגד'
|
המשפט "הרי גם רבן יוחנן בן זכאי בוגד" התרוצץ לו בנבכי מחשבותיי, כשהגעתי בצהרי יום שישי לשדרות רוטשילד בתל אביב, להפגנת הזדהות עם מפוני שייח ג'ראח. נקלעתי לדיאלוג בעל אופי של מונולוג עם אחד ממפגיני הימין, שהוא למעשה דיבר ואילו אנחנו לא ניסינו להשחיל מילה לעברם של מפלי נהרות המילים שהוטחו לכתובתנו. למעשה, חזרה על עצמה מילה אחת - "בוגדים". לעתים המילה התרחבה למשפט "אתם מדברים עם ערבים - אתם בוגדים"; לעתים זה הומר - "בזמן מלחמה לא מדברים עם אויבים - רק יורים בהם, אתם כולכם בוגדים, אתם אויבי ישראל".
נערים יפי-בלורית צעקו בגרון ניחר - "בוגדים", ואני רק רציתי להשיח לעברם מהכתוב בתלמוד הבבלי, גיטין, נ"ו, א'-ב', על רבן יוחנן בן זכאי, שבעיצומו של המצור, ירושלים נצורה וצבא רומא מכל עבר - נמלט יוחנן למחנה אספסינוס ואומר לו, שהוא עתיד להיות מלך, ולכן הוא מברכו באותה פגישה במילים: "שלום לך המלך".
ערב חורבן הבית השני אספסינוס מעניק ליוחנן את הזכות לבקש את אשר על לבו. תשובת רבן יוחנן בן זכאי - "תן לי יבנה וחכמיה, שושלת רבן גמליאל ורופאים שירפאו את רבי צדוק".
משמעות הבקשות על-פי המסורת:
א) המשך פעילות ההנהגה הרוחנית.
ב) קיום מרכז רוחני אחד עתידי פורה ויוצר, שיהיה חלופה לירושלים החרבה.
ג) הצלת רבי צדוק שהתענה בצומות ובסיגופים.
מהמשנה שהובאה בשקלים א', ד', נראה כי למהלכיו של רבן יוחנן בן זכאי הייתה אופוזיציה אקטיבית ומתלהמת, אופוזיציה שראתה בדיאלוג בין יוחנן בן זכאי והתומכים בו לבין רומא - בגידה ברוח הלחימה, תקיעה סכין בגב האומה, עוכרי ישראל.
מילים המוכרות לנו היום בשיח הציבורי, אותן נושאים ברמה נציגי הליכוד, ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי, המפד"ל החדשה ואליהם נגררות קדימה ומפלגת העבודה, כאשר נשמע קול של שלום, המכיר בזכותו של העם הפלשתיני למדינה משלו. קול השולל פעולות הרס בנוסח שייח ג'ראח בירושלים, דהמש בלוד ואל-עראקיב בנגב.
רבן יוחנן בן זכאי הנחיל לנו במכילתא דרבי ישמעאל את המילים הבאות: "אבנים שלמות תבנה" [דברים כ"ו, 6] -
אבנים שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים,
שלום בין איש לאיש
שלום בין עיר עיר
שלום בין אומה לאומה
שלום בין ממשלה לממשלה
שלום בין משפחה למשפחה..."
במרוצת ההיסטוריה קמו מנהיגים קנאים כמו שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב, שדנו לשלילה מוחלטת את פועלו של רבן יוחנן בן זכאי. הם האשימו אותו שהוא לא העדיף את המדינה, אלא העדיף את התורה על פני המדינה.
אני רואה את מחנה השלום בישראל, כמחנה שממשיך את דרכו של רבן יוחנן בן זכאי. שפיות מדינית על פני התלהמות. מתינות על פני קנאות.
כשמפנים מבט לעבר ההיסטוריה. אין חולק שדרכו של רבן יוחנן בן זכאי הצילה את העם היהודי מהכחדה. אבל לצערי, המחנה הלאומני, הממשיך את דרכם של הקנאים, אויביו של רבן יוחנן בן זכאי, הוא שמתנחל בלבבות.
אותו מחנה קנאי שצעק בוגד ליוחנן בן זכאי קורם היום עור וגידים בדמות לאומנות מזוויעה הצועקת לעברו של מחנה השלום - בוגדים.
ערב חורבן הבית הראשון פשחור בן אמר הכהן, נגיד בבית אדוני, היכה את ירמיהו הנביא וזרק אותו לבור כלא בשער בנימין. דמותו של פשחור עלתה מנבכי ההיסטוריה. ראיתי אותו מתהלך בצידי הפגנת השלום בשדרות רוטשילד בתל אביב וצועק בקול ניחר - "בוגד".
ירמיהו הנביא יצא באומץ נגד האוריינטציות המיליטריסטיות, ואפילו בעיצומה של המלחמה הפגין נגדן. הרוח הלאומנית, כביכול פטריוטית, זעקה לעברו בוגד!!! את הצעקות האלו אני שומע גם היום!!!
|
|
מר דוד יהונתן גרינברג במכתבו אלי הביא מובאה מספר משלי פרק כ"ז, פסוק 6 – "נאמנים פצעי אוהב". ואני נכשלתי בכך שכתבתי "נאמנים פצעי אויב". מאחר שמר דוד יהונתן גרינברג ביקש להחמיא לי כי נאמנים פצעי אוהב, אני מצר על כך שפגעתי בכוונתו ובאצילותו, שלמרות חילוקי הדעות הוא מעריך את כאבי. באמת ובתמים הביטוי "נאמנים פצעי אוהב" הולם את מצבי. אני אוהב את שירי אורי צבי גרינברג. אני חולק על דרכו הפוליטית. אני גם מצר על כך, שידידיי הטובים תוקפים אותי, כי אני מייחס לאורי צבי גרינברג את התואר – אחד מענקי השירה העברית.
|
|
| תאריך:
|
11/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/08/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
גם רבן יוחנן בן זכאי - בוגד!
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
י. אבן חן
|
11/08/10 16:23
|
|
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
11/08/10 20:55
|
|
|
|
2
|
|
י. אבן חן
|
11/08/10 16:28
|
|
|
|
3
|
|
באמת בגד
|
11/08/10 19:39
|
|
|
|
|
|
א.ק
|
11/08/10 21:23
|
|
|
|
|
|
מוטי1
|
11/08/10 21:59
|
|
|
|
|
|
י.א.ח
|
12/08/10 15:42
|
|
|
|
4
|
|
אליק א.
|
11/08/10 20:02
|
|
|
|
5
|
|
אמתי
|
11/08/10 21:22
|
|
|
|
6
|
|
מוטי1
|
11/08/10 21:53
|
|
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
12/08/10 10:03
|
|
|
|
7
|
|
אלישמע
|
12/08/10 07:23
|
|
|
|
8
|
|
אוהד ש.פרס
|
12/08/10 13:55
|
|
|
|
9
|
|
אכן בגד
|
12/08/10 18:39
|
|
אזרח המגיש תוכנית בקשה להיתר בנייה, נחשד לפעמים על-ידי רשויות הרישוי כאילו הוא בא לרמות את הוועדה ו/או את משרד מהנדס העיר, ולפיכך היחס שהוא מקבל הינו כאילו הוא עבריין מועד שכל מטרתו להערים על רשויות הרישוי ולרמותן.
|
|
|
|
|
באחד השירים של "הגשש החיוור": "אף אחד לא קם" נשאלות השאלות "מי ש... שיקום", ובסוף השיר נאמר "אף אחד לא קם".
|
|
|
|
|
בעקבות מעצרו של חיים פרלמן והעדויות על ניסיון הדחתו בידי אותו שב"כניק המכונה 'דדה' [ראה כל ההתפתחויות בפרשה מטה], עלו וצפו בתודעתי זכרונות מלפני כעשרים שנה, ליתר דיוק סוף 1988 עד שלהי קיץ 1993, כמעט חמש שנים בהן השב"כ "התעלק" עלי, על לא עוול בכפי, וניסה להדיחני בכל דרך אפשרית לבצע עבירות באמצעות סוכנו המדופלם, הלא הוא שמפניה, שישב לי על הצוואר ולא הרפה לאורך כל אותן השנים. למותר לציין, כי בעזרת השם, ביחס אלי, שמפניה כשל ובסופו של דבר גם התנערתי מהתעלקות השב"כ ויצאתי ממנה חף ונקי מכל עבירה ועוון. כדברי רבי נחמן: 'כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל', להלן אפרט את מערכת יחסיי עם שמפניה, משמע עם השב"כ, בהנחה ובתקווה שתמורות הזמן הרב שחלף יבטיחו כי שוב לא אהפוך ל'יעד' ולא יבולע לי מאותו ארגון על מחלקתו האנטי-יהודית הצינית, הנקמנית והצבועה. אם כי, ברור לי בהחלט שאותה מחלקה מרושעת לא פועלת לפי כללי ההיגיון והשכל הישר, אלא ממניעים פוליטיים מובהקים של שירות המאפיה השמאלנית השלטת, ולכן פרסום הדברים שלהלן חושף אותי לפגיעתם הזדונית.
|
|
|
|
|
שלום לך מר עידו באום, ביום 8.8.10, פרסמת בעיתון The Marker רשימה תחת הכותרת: "נשיא לשכת המבקרים נגד רואי החשבון: 'מבקר פנים זה לא מקצוע נחשק, אלא מקצוע שמעצבן אנשים'". אני מניח כי אתה בוודאי מגדיר את הפרסום הזה כ"כתבה עיתונאית", אולם האמת היא, מר עידו באום, שאין זו אלא פארסה עיתונאית. פארסה היא עניין מצחיק ונלעג. פארסה עיתונאית היא פרסום המהווה ראי מעוות של המציאות, גיבוב של חצאי אמיתות יחד עם עובדות המשרתות אינטרס של בעל עניין. במקום לשקף את המציאות, מר באום היקר - כפי שעיתונאי מקצועי אמור לעשות - הפכת לשופר של האיש שהינו אומנם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, אך למעשה אינו אלא המכשול מספר אחד של הביקורת הפנימית כמקצוע, ושל המבקרים הפנימיים עצמם כנושאי משרה. עידו היקר, קלדרון היתל בך, הוליך אותך בכחש ואתה לא טרחת לבדוק אפילו אף לא עניין אחד מסדרת העניינים שקלדרון מכר לך והעברת לקוראים שלך. נכון, לא רק שזה לא נעים - זה גם מביש.
|
|
|
|
|
לאור התגובות שקיבלתי על המאמר על הרב ברג והסלבריטי [מאמר משמאל], החלטתי לענות במאמר תשובה.
|
|
|
|
|
