מה יודעים ובעיקר מה אינם יודעים הקברניטים

מה שהיה הוא שיהיה, כנראה, גם לאחר ועדות החקירה הנוכחיות. היעדר עבודת מטה מסודרת המרכזת את כל המידע, "מלחמות גנרלים", אי-אכפתיות של קברניטים ציניים הנלחמים על מעמדם ויוקרתם ולא על העיקר, כל אלה תופעות מחרידות.

כשל הוא חלק מהווייתו של כל בן אנוש. מותר לטעות ואף להיכשל. ראויה לכל שבח פעילותו של הרמטכ"ל המוכן להודות בפה מלא שהוא טעה. רק מי שטועה ומודע לכך, מסוגל לתקן את טעויותיו. מי שמדמה את עצמו לאלוהים ומעלה את עצמו לדרגה של אדם מושלם, או שהוא יהיר או שהוא שחצן או שהוא חולה. ייתכן אפילו שהכל יחד. התייצבות בפני הוועדה של הקברניטים, ראש הממשלה ושר הביטחון, ומוכנות לקחת אחריות ללא המילה "אך" או "אבל", ומוכנות להודות שהיו טעויות, כל אלה היו הופכים אותם לבני אנוש רגילים ואמינים. להיות מנהיג זה לקחת אחריות ללא הטלת דופי באחר. רק פוליטיקאים קטנים עושים זאת.

עדותו של שר הביטחון הייתה מרגיזה באותה המידה. גם אם לפי דבריו, ובניגוד למה שאמר ראש הממשלה, בפני שרי "השביעייה" הוצגו תוכניות הצבא, כולל אלטרנטיבות, יש כמה נושאים "פעוטים" שראוי לבחון אותם. למשל, נושא המודיעין ושיתוף הפעולה בין הזרועות המודיעיניות השונות. חבר ועדת טירקל שאל ואף הקשה: "מתקבלת תמונה שמודיעין חיל הים קיבל קבלנות כללית על העניין בצורה שחרגה מתפקודו כזרוע צבאית חשובה. זרועות אחרות לא באו כלל לידי ביטוי. זרוע מרכזית במטכ"ל שרואה את הראייה הכוללת הייתה צריכה להסתכל גם על זה ואני לא רואה שזה קרה". ומה משיב שר הביטחון: "לא ידעתי בזמן-אמת על בעיית הקשר בין מודיעין חיל הים לאמ"ן ולמוסד". למה לא ידעת, אדוני שר הביטחון? מי אמור לבדוק אם הצבא כולו, וזרועות המודיעין בפרט, פועלים כמצופה? השוער של משרד הביטחון? הש"ג בקריה? תשובתך היא לעג ועלבון לאינטליגנציה. ממשיך שר הביטחון וטוען: "בשיח הציבורי ניכר בלבול בין סמכות ואחריות הדרג המדיני לבין סמכות ואחריות הדרג הצבאי. הקו המפריד בין השניים הוא חד וברור: הדרג המדיני קובע מה נדרש לעשות ואילו הדרג הצבאי קובע איך לעשות את זה ואת זה יודע כל מי שלשבש אי פעם מדים". לא ולא, אדוני שר הביטחון. אנא קרא את דוחות ועדות החקירה השונות ותיווכח שלא רק בקרב הציבור קיים בלבול אלא גם בקרב הקברניטים. צה"ל חייב להציג אלטרנטיבות, בפירוט מרבי, והדרג המדיני חייב לאשר את הפעולה כפי שהוא מבין אותה לנכון. הצבא יבצע את הפעולה שהממשלה אישרה, ולא להפך. אל תבלבל את הציבור באמצעות רטוריקה פילוסופית, פרי התרבות האסטרטגית הישראלית. כאשר יצחק רבין טעה, לא הטיל מעולם אחריות על אחרים אלא על עצמו בלבד, אפילו לא על הרמטכ"ל (אהוד ברק) שהיה אחראי על פעולה השחרור הבלתי מוצלחת לשחרור החייל החטוף נחשון וקסמן ז"ל. רבין לא הטיל עליך אחריות אלא לקח אותה, כולה, כולל הפעילות המבצעית, על אחריותו. אז אם אתה רואה את עצמך ממשיכו, דגול גם ביושרו!

עדותו של ראש הממשלה מפחידה. ממש כך. שימו לב לאמירתו: "על הטלת הסגר מחליט הדרג המדיני, על דרכי הפעולה לאכיפת הסגר מחליט הדרג הצבאי. זו חלוקת הגזרות. צה"ל בחן את החלופות השונות והוא עשה פעולתו נאמנה". באמת, אדוני ראש הממשלה? על-פי איזו תורה בדיוק אתה פועל? למען האמת, אין תורה. להזכירך, אדוני ראש הממשלה, שעל-פי תורתם בהדיוטות, הממשלה היא זו שחייבת להחליט באיזו פעולה צבאית יש לנקוט ולא הצבא. עבור כך יש ממשלה, אחרת מוטב היה להסתפק רק בקיום הצבא. כמומחה בביטחון, היה אמור לדעת ראש הממשלה שלכל פעולה צבאית כמעט, יש היבטים מדיניים, לכן קבעו הוגי מדע המדינה שרק הדרג המדיני יאשר את הפעולות הצבאיות, כי רק לדרג המדיני היכולת לשכלל, כאמור, את כל ההיבטים. אך כשעוסקים בהיבטים תקשורתיים, כי הרי זה העיקר ולא חיי החיילים, וודאי אין זמן להתעמק בפעולות הצבאיות. זו פשוט בושה!

עדותו של הרמטכ"ל חשפה את בעיית המודיעין וסדרי העדיפויות שיש לארגוני המודיעין בעבודתם. וכך אמר הרמטכ"ל: "אני לא מכחיש שלא הכרנו אותו מספיק טוב. רמת הידע של אגף המודיעין על הארגון לא הייתה כמו לגבי חמאס או חיזבאללה, כי לא חקרנו אותו. זה ארגון הנמצא בטורקיה שאינה מדינת אויב שלנו". והשאלה היא - למה? מוסיף הרמטכ"ל: "הפער המרכזי הוא בעובדה שלא הערכנו נכון את עוצמת ההתנגדות. זו השגיאה שלנו, שנבעה מכך שלא ידענו מספיק על משתתפי המשט". אם לא יודעים מספיק, אם אין מודיעין 'זהב', אם הדרג המדיני אינו מודע - אז איך מציגים אלטרנטיבות לפעולה? על סמך קריאה בכוכבים? על סמך תחושות בטן? לא ברור כלל.