|
|
חלום מתוק שהתגשם [צילום: בומה ענבר]
|
|
|
|
|
במהלך השנה התארגנו מספר קבוצות של מתנדבים ישראלים והביאו אלפי ילדים פלסטינים ליום כיף בישראל. לכל הילדים היה זה ביקורם הראשון בישראל. גולת הכותרת הייתה רחצה בים התיכון, חלום מתוק שלהם שהתגשם - זכרו שלילדים בגדה המערבית אין גישה לשום חוף ים.
בביקורים שאני מארגן, אני מבקש להוסיף עוד חוויה חשובה - פגישת היכרות עם ילדים ישראלים, בכוונה ליהנות ולבלות ביחד. תקוותי היא שכאשר יתבגרו הילדים, הם יעסקו בעשיית השלום - ולא במלחמות. גם השנה יגיעו, כמו בכל שנה, יותר מאלף ילדים פלסטיניים לבילוי משותף עם נוער ישראלי.
את עונת הרחצה התחלנו ביום חמישי 29.7.10, באירוח כמאה ועשרים ילדים פלסטינים מדרום הר חברון, עם ילדים מקיבוץ נען (ילדי המושבים אביגדור והראל, שתוכננו להגיע, לא הגיעו) - בפארק המים בשפיים. זה היה סיום לעונה מוצלחת של מפגשים משותפים, במסגרת מיזם "הכר את השכן" של "מפעלות החברה והחינוך בע"מ של הפועל תל אביב". במיזם זה מקבלים הילדים ציוד ספורט, מאמן ומדריך מלווה מקומי בשכר, ובמסגרתו נערכו ארבעה טורנירים משותפים של משחקי של כדורגל בישראל.
ביום שישי ה-30.7.10 הגיעו עוד כשישים ילדים פלסטינים, רובם מעזה ורובם חולי סרטן, יחד עם מלוויהם מבתי החולים "הדסה" עין כרם בירושלים ו"איכילוב-דנה" מתל אביב (לצערי ילדי "תל השומר", שתוכננו להגיע, לא הגיעו, מסיבות לא ברורות) - ליום כיף שהתחיל בספארי ברמת גן, המשיך ב"בולה באולינג" בחולון ובתיאטרון הערבי יהודי ביפו - כולל ארוחת צהריים, והסתיים, איך לא, בחוף הים המסודר של יפו. קשה לתאר את שמחת הילדים שהתרוצצו בחוף ובמים. ואני כל הזמן שואל את עצמי - הרי החלום הנכסף הזה לילדים פלסטיניים נמצא במרחק נגיעה, וכמה קשה להגשימו במציאות האיומה. עם רדת השמש נאלצנו לסיים את היום הנפלא, ולהיפרד בעצב ובתקווה.
ליום כיף זה הצטרפה דליה בסה, מתאמת בריאות במנהל האזרחי. רבים מהחולים שנעזרו בה להשגת טיפול בישראל הודו לה מאוד בשמם, ובשם רבים אחרים שחייבים לה את חייהם.
ברצוני להודות לכל האנשים והגופים שתרמו להצלחת האירועים: תורמי הכספים בעילום שם, מיכל בורכוב ויורם משולם שליוו אותי לאורך כל הדרך, הנהלת הספארי רמת גן ובעלי הקלנועיות, "בולה באולינג" - חולון, מאפיית אבולעפיה, חברת יפאורה, התיאטרון הערבי-יהודי, דנית, עדה, אהרון איתן וארז משולם, מוחמד באבאי והגב' אסתר יחד עם מתנדבי יפו, הגב' איבון, וכמובן העובדות הסוציאליות מבתי החולים שעזרו לנו להוציא את הילדים ליום הכיף.
המשכנו בימי הכיף עד תחילת הרמדאן ב-10.08.10: ב-5.8 הגיעו עוד ילדים פלסטיניים בשני אוטובוסים מדרום הר חברון, וב-8.8 - בעוד שני אוטובוסים מבית-לחם.
אגב, ביום שלישי ה-31.8 נביא ליום כיף בפארק המים בשפיים מאות ילדי פליטים ונערים עולים מאתיופיה.
להלן לקט קטן מדברי הורים וילדים פלסטיניים (בשמות בדויים) בתום ימי הכיף:
זוהיר מעזה, אביה של ילדה בת שלוש וחצי חולת סרטן: "מצוין מה שעשיתם. הילדים מאוד שמחים, מקווים לחזור שוב. הילדים ואנחנו קיבלנו היום תרופה לחיזוק במאבקנו במחלה הקשה".
מוחמד מעזה, נער חמוד בן 12, מאושפז כשנה בישראל, מדבר עברית שוטפת: "ביקרתי כבר בספארי, אבל הפעם בומה דאג לנו במיוחד עם הרכבים ואפילו נתן לי לנהוג, שזה גדול! הביקור בים היה אחסן מן אחסן, זה היה ביקור ראשון שלי בים. תודה, תודה, תודה".
סיהאם מעזה, אמה של ילדה חולה בת ארבע: "מודה לכם שהוצאתם את הילדים מבית החולים. אני בטוחה שזה יעזור לילדה ולי במאבקנו במחלה הנוראית".
והסיכום שלי: ממשלות חותמות הסכמים (לו יהי) - ילדים עושים שלום.
