|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מה עשתה הכנסת ה-18 למען נכי צה"ל?

הכנסת ה- 18 הקימה צוות בדיקה פרלמנטרי לבחינת אגף שיקום נכים במשרד הביטחון צוות הבדיקה הניב מספר הצעות חוק
20/08/2010  |   ענבל בר-און   |   כתבות   |   זכויות אדם   |   תגובות
נכי צה"ל מפגינים

מה עשתה הכנסת ה-18 למען העובדים?
ענבל בר-און
הכנסת ה-18 מלאה בהצעות חקיקה למען זכויות העובדים * שורה של הצעות חוק באה להגן על שכר המינימום, דנה בשעות עבודה ומנוחה, ובהשלמת הכנסה לעובדים עניים * וכמובן, עם הטכנולוגיה החדישה, איך אפשר בלי הצעת חוק שאוסרת על מעביד לעקוב אחר עובדו
לרשימה המלאה

הכנסת ה-18 - בסימן חקיקה מגדרית
ענבל בר-און
שורה ארוכה של הצעות חוק של הכנסת ה-18 מאמצות את תפישת העולם ועולם המושגים של הארגונים הפמיניסטים * תשומת לב מיוחדת הקדישה הכנסת הנוכחית לצרכיהן של קורבנות עבירות מין
לרשימה המלאה

ח"כים: "חוק לרון" - גם לנכי צה"ל
ענבל בר-און
עד כה, נכה צה"ל אשר ניסה להתפרנס בכוחות עצמו, איבד את תגמול ה'נצרך' שלו * רפורמה דומה לזו שנעשתה במסגרת תגמולי הביטוח הלאומי, מוצעת עתה בידי חברי כנסת לעניין נכי צה"ל
לרשימה המלאה

אחרי 37 שנה: ביהמ"ש עשה צדק עם נכה צה"ל
ענבל בר-און
המערער, אשר לקה במלחמת יום הכיפורים בתסמונת פוסט טראומטית קשה ביותר, לא יכל - מפאת מצבו הנפשי - להתמודד עם רשויות הצבא במשך 25 שנה * רק שכבגר בנו הבכור, הוא עודד אותו לתבוע הכרה בנכותו ככזו שנגרמה עקב המלחמה * ביהמ"ש קבע שיש לשלם לו תגמולים רטרואקטיבים החל מתום מלחמת יום הכיפורים
לרשימה המלאה

ביהמ"ש הורה להשיב תגמולים שבוטלו לנכה צה"ל
ענבל בר-און
המערער, נכה כתוצאה מצלילה במימי הקישון, קיבל במשך שלוש שנים תגמולים מאגף השיקום של משרד הביטחון * עד שקצין התגמולים החליט כי ההחלטה המקורית בטעות יסודה, וביטל את תגמוליו * בית המשפט הורה להשיבם
לרשימה המלאה

ביהמ"ש ביטל הנחיה המפלה בין נכי צה"ל
ענבל בר-און
הנחיה 80.23 קובעת כי נכה שקיבל הכרה בעקבות ערעור לבית המשפט יקבל תגמול רטרואקטיבי, אך הטבות אחרות - מעתה ואילך * אך ההליכים המשפטיים אורכים שנים ונכים מסוימים זוכים בהכרה כעבור עשור * הנחיה סבירה? השופטת אגמון גונן קבעה שלא, וביטלה אותה * על שיקולי תקציב, סבירות ומידתיות
לרשימה המלאה

נכה שקיבל תגמולי מל"ל לא יוכר כנכה צה"ל
ענבל בר-און
לאחר שנדחתה, לפני כ 45 שנה, תביעתו של המבקש כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, הוא, בדלית ברירה, פנה אל המוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלאות * משפנה שנית למשרד הביטחון נאמר לו כי הוא כבר "בחר" בגמלאות מכוח חוק הנכים ועל כן מנוע מלתבוע גמלאות מאגף השיקום
לרשימה המלאה

שופט הורה להכיר בצעיר כנכה צה"ל
ענבל בר-און
השופט גריל, בפסק דין אמיץ, התעלם באלגנטיות מנוהגם של בתי המשפט המחוזיים שלא להתערב בממצאיהן העובדתיים של ועדות ערר לעניין חוק הנכים * היות שקביעותיה של ועדת הערר היו כה מופרכות, 'פישפש' השופט גריל בממצאיה העובדתיים, הפך את הקערה על פיה, והכיר בצעיר אשר שוחרר מן הצבא בפרופיל 24 עם בעיות גב כנכה צה"ל
לרשימה המלאה

ביהמ"ש התיר תיעוד בדיקות של נכי צה"ל
ענבל בר-און
נכה צה"ל אשר התלונן על האופן שבו נבדק בידי הוועדה הרפואית ביקש שבא-כוחו יהא נוכח בבדיקה * השופטת עמדה על הצורך לצלם ולהקליט את הבדיקות
לרשימה המלאה

תקווה חדשה לכלל נכי צה"ל
מיכאל הרשקוביץ
פגישה נוספת עם ח"כים בעניין שינוי חוק הנכים מוכיחה: התמיכה בקרב הח"כים לשינוי החוק צוברת תאוצה ומוכיחה כי עמותת "מצדיעים" מתקרבת בצעדי ענק לקו הגמר - הגשת הצעת חוק מתוקנת שתחליף את חוק הנכים הנוכחי
לרשימה המלאה

הוקמה מחלקה משפטית מיוחדת לטובת נכי צה"ל
יפעת גדות
עמותת מצדיעים נלחמת בתופעה של ניצול נכי צה"ל על-ידי ציבור עורכי הדין * העמותה פתחה מחלקה משפטית ומעסיקה עורכי דין, אשר שכר טירחתם לטיפול בתיק מול ועדה רפואית עומד על עד 1,200 שקל
לרשימה המלאה

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949 חוקק במקורו בשנת תש"ט-1949 , בסמוך לאחר קום המדינה. הוא קשור קשר מושגי-ערכי לחוק שירות ביטחון, תש"ט-1949 אשר נחקק ממש בסמוך לו, ונועד להשלים אותו ביצירת מחויבות המדינה לדאוג לחייליה אשר נפגעו במלחמות ישראל, תוך כדי השירות הצבאי ועקב שירות זה. כך הציג ראש הממשלה ד' בן-גוריון את הצעת חוק הנכים בפני כנסת ישראל, בספטמבר 1949 (ד"כ 2 (תש"ט), עמ' 1573-1572):

  • "מלחמת החירות של צבא-הגנה-לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, נצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר... נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו... אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך גם הם שלמו מחיר יקר – אבר מן החי. והערב אני מגיש לכם בשם הממשלה, חוק על החוב, נכון יותר – על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה, שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת; חוק על תגמול ושיקום לנכי-המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות....תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימת לכל חייל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי. איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה. אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".


ברע"א 7678/98קצין התגמולים נ' דוקטורי, פ"ד ס(1) 489 (2005) נפסק כי:

  • "....חוק הנכים מבוסס אפוא על אחריות המדינה כלפי בניה הנשלחים לשרת שירות חובה בכוחות הביטחון ונפגעים בגופם ובבריאותם בזמן השירות ועקב השירות. בשירותם הצבאי הם תורמים ממיטב כוחם לטובת החברה. תרומה זו מחייבת את הציבור לשאת בנזקי אלה שנפגעו בשירותם למען הכלל, כמידת פגיעתם .......הסדר תגמולי הנכים למי שנפגעו בשירותם הצבאי מתאפיין ביסודות האלה: שוויון בין ציבור הזכאים לתגמולים בלא הבדל דרגה, תפקיד או נסיבות הפגיעה בשירות הצבאי; הסדר זכאות אחיד המתבסס בעיקרו על נתון של שכר קובע שהוא בסיס תשלום אחיד שמתוכו נגזר התגמול כפונקציה של דרגת הנכות; ניתוק מערכת התגמולים מבדיקת מצבו הכלכלי של הנכה ומהיקף הכנסתו או אובדן כושר השתכרותו עקב הפגיעה, למעט במקרים מיוחדים שבהם מדובר בנכה מחוסר פרנסה או בנכה "נצרך", הזכאים לתגמולים מיוחדים, או בנכים שבשל נתונים מסוימים או צרכים מיוחדים זכאים לתגמולים מיוחדים (סעיפים 6, 7, 7א ו-7ה לחוק הנכים)..."


חוק הנכים מעניק תגמולים למי שנפגע תוך כדי שירותו הצבאי, ועקב שירותו הצבאי. מבחן ה"תוך" כולל גם את מי שנפגע "בדרך למחנה וממנו". מבחן ה"עקב" קובע כי גם מי שקיננה בגופו מחלה רדומה אשר לא יצאה מן הכוח אל הפועל טרם השירות, אולם פרצה עקב תנאי השירות הצבאי, יוכר כמי שמחלתו פרצה עקב שירותו הצבאי. חוק הנכים מעניק תגמולים הן למי ששירת שירות קרבי, והן למי ששירת שירות'משרדי', ואף לסוהרים ושוטרים. מידי שנה מוגשות אלפי תביעות מצד חיילים שלקו במחלות שונות עקב שירותם הצבאי, ותביעות שנדחות נדונות לרוב בועדות הערר ובבתי המשפט המחוזיים (אם החיילים מגישים ערעורים). בעוד שפציעות בקרב אינן שנויות במחלוקת, הסוגיות השנויות במחלוקת לרוב הן מחלות שפרצו עקב השירות, או אז שאלת הקשר הסיבתי סבוכות יותר. מידי שנה דנות ועדות הערר לפי חוק הנכים, המורכבות משופט, רופא ומשפטן, באלפי ערעורים של נכים אשר לקו במחלות שונות עקב שירותם הצבאי. ערעורים רבים מגיעים אל פתחו של בית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון.

הפרוצדורה של חוק הנכים שונה מן הפרוצדורה האזרחית ה'רגילה'. תקופת ההתיישנות בחוק הנכים עומדת על כ-3 שנים (להבדיל משבע שנים בתביעה אזרחית 'רגילה') אולם יש לה חריג נרחב: אם הנכה מצליח להוכיח התקיימותה של 'חבלה רשומה', ואם חלוף הזמן לא מקשה על בירור העובדות, נכה צה"ל יכול להגיש תביעה להכרה בנכותו גם בחלוף 30 שנה. נפגעי הלם קרב רבים ממלחמת יום הכיפורים הגישו תביעות להכרה בנכותם אך ורק בשנות ה- 2000, וזאת עקב אופיו של הלם הקרב אשר מכה ביתר שאת בנפגע אך ורק לאחר שנים של הכחשה והדחקת התסמונת.

נכי צה"ל אשר אינם מצליחים להתקיים מהתגמול שמשולם להם על-פי נכותם, זכאים לקבלת תגמול 'נצרך', וזאת אם הם מוכיחים שאין ביכולתם להתקיים כלכלית. אגף השיקום עוסק לא רק בתשלום תגמולים אלא גם בשיקום מקצועי ונכים רבים נשלחים להכשרה מקצועית על חשבון אגף השיקום.

נכים שערעורם נדחה בעבר יכולים מכוח סעיף 35א לחוק הנכים לבקש עיון מחדש בבקשתם, על סמך ראיה חדשה שיכולה אף להיות חוות דעת רפואית חדשה.

מי שקורא את הכתוב עד כה יכול להתרשם בטעות כי חייהם של נכי צה"ל הם סוגה בשושנים והחוק בא לקראתם ומאפשר להם מסלול קל ונוח להכרה בנכותם, אך לא כך היא. ערעורים נגררים על פני שנים רבות, לעיתים דוחות ועדות הערר את הערעורים בנימוקים לא-נימוקים תוך סטיה מההלכה הפסוקה המחייבת, גם נכים אשר זוכים בחלוף שנים להכרה בנכותם, מקבלים אחוזי נכות נמוכים מידי ממשרד הביטחון. נכים שלא החזיקו מעמד כלכלית עד שזכו להכרה בנכותם (לעיתים בחלוף עשור) ופנו למוסד לביטוח לאומי, נדחו על-ידי אגף השיקום שאמר להם שהם בחרו במסלול הנכות של המוסד לביטוח לאומי, ואין להם אפשרות לתבוע נכות מכוח 'חוק הנכים' של נכי צה"ל. הלומי קרב מספרים כי הם נתונים למעקבים וחקירות מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון וכל רגע נעים או מאושר שלהם בו הם מתועדים צוחקים, נהנים או מבלים, משמש "הוכחה" עבור אגף השיקום כי הם כלל לא נפגעו נפשית בשירותם הצבאי. אכן, חוק הנכים והפרקטיקה הנוהגת מכוחו אינו הופך את חיי נכי צה"ל לקלים, ונדרשים עוד שיפורים בתחום, לעיתים לטובת הנכים – ולעיתים אף להפך – לטובת התקציב ולרעת הנכים. כיום נשמעים קולות הגורסים כי אך ורק מי שנפגע בפעילות קרבית (להבדיל ממשרדית) זכאי להיות מוכר כנכה- צה"ל. יש המבקשים להוציא את נכי המשטרה והשב"ס מן ההסדר בטענה שהצטרפותם להסדר של נכי צה"ל מעמיס יתר על המידה על תקציב המדינה.

המחלוקות בדבר השיפורים הנדרשים בחוק הנכים מובילות להצעות חוק רבות שמועלות על-ידי הכנסת כמו גם לדיונים ערים בועדות הכנסת ולהקמת ועדות בנושא (ראה לדוגמא: ועדת ברודט).
הכנסת ה- 18 הקימה צוות בדיקה פרלמנטרי לבחינת אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת: הצוות הכין מספר דוח"ות ועל סמכו הציעו חברי הכנסת מספר הצעות חוק, וזאת לצד הצעות חוק של חכ"ים נוספים (כגון משה (מוץ) מטלון) וסיעות נוספות (חד"ש):

חד"ש: גם האישה והילדים יכולים להיות הלומי קרב
כולם נפגעים

הצעת חוק של חברי סיעת חד"ש מיום 4.5.09 מציעה להעניק סיוע נפשי ואחר מטעם משרד הביטחון גם לקרובי משפחה של הלומי הקרב (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה הסובל מהלם קרב), התשס"ט–2009). מדברי ההסבר של הצעת החוק:

  • "....מחקרים רבים מעידים שהתסמונת הפוסט טראומטית מדבקת, כלומר, ביטויים רבים ושונים שלה עברו ממי שלקה בהם במלחמה לבנות זוגם, לילדיהם ולהוריהם.

    בני המשפחה הם הקרובים ביותר לנפגע ומעצם כך, הם הסופגים את תוצאות הטראומה.

    הילדים נאלצים לקבל אב אחר שאינו האיש שהיה לפני כן, האב שחזר הוא פגוע, שבור, נוטה להתפרצויות זעם, להתבודדות ולהסתגרות. בנות הזוג נאלצות להתאים את חייהן למצב החדש, למלא לעתים את החסר שנוצר בשל מחלת האב. הפגיעה האפשרית של הבעל שלקה בהלם קרב, היא בחוסר יכולתו לנהל חיי חברה, בחוסר השתלבות במערך העבודה והפרנסה, באיכות חיי המשפחה ולעיתים אף ביחסי אישות. המסגרת המשפחתית נפגעת באופן ישיר ומשמעותי.

    הצעת חוק זו באה לסייע לשמור על שלמות המסגרת המשפחתית, למנוע נזק עתידי העלול להיגרם לילדים, ולענות למצוקה מידית של בני המשפחה. כמו-כן הצעה זו באה לתת תשובה למקרים מיוחדים של פגיעה באיכות החיים, וברמת החיים..."

לנשים נכות יש צרכים נוספים
נכות ומגדר [פלאש 90]

הצעת חוק של ח"כים מסיעות שונות (עמיר פרץ, משה (מוץ) מטלון, איתן כבל, זבולון אורלב, אריה אלדד, יריב לוין, משה גפני, ציון פיניאן, דב חנין) מיום 10.5.10 מציעה להתאים את הסיוע מטעם אגף השיקום לצרכיהן של נשים נכות (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה), התש"ע–2010). מדברים ההסבר של הצעת החוק:

  • "....מעדויות רבות של נשים נכות עלתה שוב ושוב הטענה כי בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט–1959, לא ניתנת כלל התייחסות לאופן התאמת ההענקה או הזכאות לצרכיה של נכה אישה.

    כך לדוגמה, ברוב המקרים האישה היא עקרת הבית, היא מגדלת את הילדים ואחראית על הניקיונות בבית. מטלות אלה מצריכות עבודה גופנית. במקרים מעין אלה, זקוקה האישה הנכה, עקרת הבית, לעזרה נוספת מעבר למה שמקבל הגבר. כך גם באשר לתקופת ההיריון והטיפול ברך הנולד לפחות עד לכניסתו למסגרת בית ספרית (כיתה א')".

תשובה מקצין התגמולים: ארבעה חודשים לכל היאוחר
השעון יתקתק? [פלאש 90]

אותה קבוצת ח"כים אשר העלתה את הצעת החוק שלעיל, הציעה באותו יום (10.5.10) כי נכה המגיש תביעה למשרד הביטחון יקבל תשובה בתוך חודשיים לכל היאוחר, הן בנושא אחוזי נכותו והן בסוגית הקשר הסיבתי בין נכותו לשירות, באם נפצע בפעילות מבצעית, וארבעה חודשים לכל היאוחר באם מחלתו נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת מועד למתן הכרה בנכות וקביעת דרגת הנכות), התש"ע–2010). מדבי ההסבר להצעת החוק:

  • "....אחת המסקנות שהגיע אליה צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מיום ה- 24.02.2010, אשר הוקם במהלך הכנסת ה-18 מטעם וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא כי משך הזמן הארוך מרגע הגשת הבקשה להכרה בזכאות ועד סיום הטיפול בוועדות הרפואיות יוצר לעיתים מציאות של מיקוח ולא של הליך שיקומי. צוות הבדיקה נתקל בתופעה לפיה פסגת השאיפות של חלק ממבקשי ההכרה לזכאות, הינה השגת מקסימום אחוזי נכות ולא שיקום. מציאות זו יוצרת אווירה שלילית ושפה של נצרכות. אשר על כן, יש לפעול לצמצום פרק זמן זה באמצעות ייעול התהליך, הן מצד אגף השיקום והגופים הביטחוניים והן מצד האדם אשר מבקש הכרה לזכאות..."


הח"כים אינם מפרטים כיצד זירוז הטיפול בתביעת הנכים ינתב את ההליך למקום "שיקומי" ולא "מיקוחי", אך ניתן להניח שאם בחלוף ארבעה חודשים לכל היותר מגיש התביעה יקבל את אחוזי נכותו, שאלה זו תרד מעל הפרק – ולא תהווה עוד סוגיה לדיון (או ל"מיקוח"), באופן כזה שהנכה אשר קיבל/לא קיבל הכרה ממשרד הביטחון, יוכל להיאבק למען שיקומו. עם זאת, היות ועל החלטות הועדות הרפואיות/קצין התגמולים ניתן להגיש ערעור, וערעור שכזה אורך שנים ארוכות, קשה להבין כיצד לאחר החלטת קצין התגמולים יתפנה הנכה לשיקומו כאשר יש באפשרותו לערער. זאת ועוד: קשה להבין כיצד אגף השיקום שגם כך קורס תחת העומס, יצליח לספק תשובות לנכים במהירות שכזו.

יעוץ משפטי לנכי צה"ל מטעם הפרקליטות הצבאית

הצעת חוק של אותה קבוצת ח"כים עצמה מיום 26.4.10 מציעה כי כל חייל צה"ל שנפגע בפעילות מבצעית יקבל ליווי של רופא צה"לי ושל עו"ד מטעם הפרקליטות הצבאית במהלך תביעתו להכרה בנכות (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ליווי רפואי ומשפטי במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות), התש"ע–2010). מדברי ההסבר של מציעי החוק:

  • "....כיום, כאשר אותו אדם נפצע במסגרת תפקידו, המסמך הראשון שעליו הוא חותם מסיר, הלכה למעשה, את האחריות לטיפול בו, לשיקומו, לליוויו ועוד, מהגוף שבו הוא משרת. הרציונאל העומד מאחורי הצעת חוק זו הוא כי קיימת חשיבות עצומה לקיום יכולתו ומחויבותו של כל גוף הנמנה עם גופי הביטחון, כלפי כל אדם המשרת בו ואשר נשלח על-ידו. יוזמי החוק סבורים כי לא ייתכן שאדם שנפגע במהלך שירותו יעמוד לבדו מול גוף עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב (אגף שיקום נכים במשרד הביטחון), אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותו ואת גובה מגבלתו (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמו. בהקשר זה, לא ייתכן גם, כי אותו אדם זכאי לליווי משפטי מהארגון בו הוא משרת במקרים שבהם מוגשת נגדו תביעה עקב פעילותו במסגרת התפקיד, אך אין מעמידים לטובתו ייצוג משפטי כאשר הוא נפצע בעת ועקב תפקידו במהלך פעילות מבצעית, אימונים או מילוי תפקידו כתומך לחימה..."

לפקח על עבודת הועדות הרפואיות
להקליט ולתמלל [ששון תירם-יח"צ]

הצעת חוק של קבוצת חברי הכנסת שנזכרה לעיל, מיום 17.5.10 מציעה לפקח על פעילות הועדות הרפואיות, בין היתר על-ידי הקלטת הדיונים, רישומם, מסירת הפרוטוקול לנכה, מתן אפשרות לנכה להגיש בעילום שם משוב על פעולת הוועדה, ועוד (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדה רפואית), התש"ע–2010). לדברי מציעי החוק:

  • "....בדוח צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מיום 24.02.2010, אשר הוקם במהלך הכנסת ה-18 מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נקבע כי נושא הוועדות הרפואיות מחייב רוויזיה עמוקה ויסודית. זאת, בעקבות עדויות רבות של נכים שטענו כי ההתנהלות בוועדות הרפואיות היא בעייתית בלשון המעטה. רוויזיה זו אמורה להקיף נושאים רבים אשר יידונו בנפרד. על-מנת לצמצם את הטענות, אנו סבורים כי קביעת פרוטוקול להתנהלות הוועדה ובקרה מובנית על התהליך יצמצמו את הטענות..."

מישהו משקם אותך (אבל מי???)
מי משקם אותך?

הצעת חוק נוספת של קבוצת חברי הכנסת הנ"ל מיום 26.4.10 מציעה להציב פרמטרים ברורים למינוי ראש אגף השיקום והכפופים לו – באמצעות קביעת הקריטריונים למינויו וכן קביעת הרכב הוועדה שתמנה אותו (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ראש אגף השיקום), התש"ע–2010). מדברי ההסבר של מציעי החוק:

  • "....אחת הבעיות העיקריות בהתנהלות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, כפי שעלה מדוח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת השמונה-עשרה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא היעדר ההתייחסות למשאב האנושי באגף שיקום נכים.

    על כן, הגיעו חברי צוות הבדיקה למסקנה כי בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, יש לבצע את התיקונים הנדרשים באשר להגדרת מסלולי מיון עובדי אגף השיקום, הגדרות תפקידים, תהליכי הכשרה, קדנציות, תנאי שירות ועוד..."

תקנות? רק באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
רק באישור הכנסת

הצעת חוק מיום 11.10.10 של הח"כים חיים כץ ומשה (מוץ) מטלון מציעה כי תקנות שיתקין שר הביטחון יאושרו על-ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לתקנות), התש"ע–2010). הצעת חוק זו נולדה מתוך הניסיון המר בו ביטלו הערכאות השונות, לרבות בג"צ, תקנות הקשורות לנכי צה"ל, בהיותן מקפחות ומפלות את הנכים. המקרה המפורסם ביותר של ביטול תקנות היה רע"א 7678/98קצין התגמולים נ' דוקטורי, פ"ד ס(1) 489 (2005), שם נפסק כי תקנות אשר – בשביל אותו סוג נכות בדיוק, מפחיתות את דרגת הנכות וחלות רטרואקטיבית, מקפחות את נכי צה"ל. מדברי ההסבר של הצעת החוק:

  • "בעבר כבר ביטל בג"צ תקנות שהותקנו על-ידי שר הביטחון בנוגע קביעת דרגת נכות בגין צלקות בפנים ובגוף בשל חוסר סבירותן ובשל הפנייה של נכי צה"ל לרעה, וכמו-כן נאלץ ארגון נכי צה"ל לפנות לערכאות בנוגע לשינוי חד-צדדי שביצע שר הביטחון בתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד–1954 ומעמדת משרד הביטחון עולה כי הצדק עם העותר בעתירה זו.

    נוכח חשיבותם של הנושאים המסורים לסמכותו של שר הביטחון ונוכח ניסיון העבר, מן הראוי כי חקיקת המשנה לגבי מכלול הנושאים המסורים לסמכותו של שר הביטחון כמפורט מעלה , תובא לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, על-מנת שניתן יהיה לבחון את ההסדר המוצע בתקנות ועל-מנת שניתן יהיה ליתן הזדמנות למי שעשוי להיפגע מחקיקה זו להביא דבריו בפני הוועדה, לרבות באמצעות הארגון היציג, היינו ארגון נכי צה"ל".

"די להסתמך על הדוד העשיר - משרד הביטחון"
גם הם? [דוברות משטרת מחוז תל אביב]

הצעת חוק של שורה ארוכה של חברי כנסת מיום 7.6.10 מציעה לעגן בחוק את אחריותם התקציבית של גופים ביטחוניים כגון המשטרה והשב"ס, על הנכים של גופים אלו. במצב החוקי דהיום, לא רק נכי צה"ל מגישים תביעות כנגד אגף השיקום בגין נכות שנגרמה להם תוך ועקב השירות, אלא גם נכי משטרה, שב"ס, ועוד ועוד ועוד. על-פי הצעת החוק, מקום בו תביעות של 'נכים' אלו – ה'שייכים' לגופים ביטחוניים אחרים, יעמיסו בשנת תקציב מסוימת יתר-על המידה על תקציב אגף השיקום, יחזור אליהם אגף השיקום בתביעת שיפוי. כן מוצע כי אגף השיקום יפרט מידי שנה כמה מתקציבו משולם לאיזו קטיגוריה של נכים (נכי צה"ל/נכי שב"ס/נכי משטרה/נכי משמר הכנסת וכו') (הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אחריות תקציבית), התש"ע–2010). מדברי מציעי החוק:

  • "....בדוח נכתב כי: "מציאות – לפיה הגופים הנסמכים על שולחן אגף השיקום "מפנים" את אנשיהם לאכסניית התקציב של ה"דוד העשיר מעבר לכביש" – הינה בלתי אפשרית. "הדוד העשיר", קרי אגף השיקום, הוא זה שסופג את דרישות הגופים בלי שהם עצמם נושאים באחריות כלשהי בכל הנוגע לבקשות להכרה בזכאות ולתוצאותיהן. מכאן, נכפה על אנשי אותם גופים לפגוש אגף אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותם ואת גובה מגבלתם (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמם".

כתבה זו הינה כתבה שלישית בסדרת כתבות הסוקרת את פעילות הכנסת ה-18 בשורה של תחומים הנוגעים לזכויות מגזרים שונים.
תאריך:  20/08/2010   |   עודכן:  21/08/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה עשתה הכנסת ה-18 למען נכי צה"ל?
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קובי5893'
22/08/10 08:40
2
משה בן-מיכאל
22/08/10 14:44
3
נכה אישה
22/08/10 16:19
 
עטלף לבן
5/09/10 10:33
4
עטלף לבן
5/09/10 10:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אמריקנים אוהבים לשאול "איפה היית כשקנדי נרצח?". בישראל השאלה הזו מתייחסת בדרך כלל לרצח רבין, אבל בשנה האחרונה היא עלתה מדי פעם גם בהקשר של דודו טופז. כמו במקרה של רצח קנדי, משהו בהתאבדות של הראשון בבידור היה כל כך הזוי ובלתי נתפס שעד עכשיו נדמה כי התודעה הקולקטיבית בישראל מתקשה לעכל את הסיפור הטרגי על הבדרן שהמציא ז'אנר טלוויזיוני חדש, הפך למלך רייטינג, ואז ירד מגדולתו, הזמין מעשי אלימות, נתפס ולבסוף התאבד בתא המעצר.
20/08/2010  |  נטע אלכסנדר  |   כתבות
חוקי הטבע משפיעים עלינו היום ברמה האישית. החושניות חזקה ומשיכה חזקה מאחדת את המינים, נשים וגברים, ושמחה רבה מתעוררת מרומנים חדשים, אולם, השילוב של הכוכבים במזל מאזניים, אינו מבטיח אינטימיות, ייתכן מאוד שמערכת היחסים נבנית קודם מתקשורת מנטאלית, תרבותית, וזו מביאה את הרצון להיות ביחד. מערכת היחסים שנבנתה לאחרונה או במהלך היום ומחר, צריכה לעבור קודם את מסננת המוח.
20/08/2010  |  טובה ספרא  |   כתבות
מעטים מעוניינים לקרוא או לשמוע על זוועות השואה. סביון ליברכט כתבה מחזה שגם אם העוגנים שלו בשואה, הרי שעלילת "רוח'לה מתחתנת" בתיאטרון בית לסין היא דרמה משפחתית, הנוגעת ללב, בעוד שבשואה היא רק נוגעת בנגיעות עדינות.
19/08/2010  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
אישור מינויה בסנאט של אלנה קייגן, השופטת ה-112 בתולדות בית המשפט העליון של ארצות הברית, עבר בסוף השבוע שעבר על מי מנוחות באופן יחסי. הסנאטורים הרפובליקנים, שרובם מתנגדים באופן כמעט אוטומטי למועמדת לשיפוט המוצעת על-ידי נשיא דמוקרטי, התנחמו בעובדה שלמרות כניסתה של קייגן הליברלית מאזן הכוחות בבית המשפט העליון נשאר יציב - חמישה שופטים שמרנים וארבעה ליברלים. זאת מאחר שקייגן תפסה את כיסאו של השופט פול סטיבנס, שפרש לפני כחודש וחצי לאחר 35 שנות כהונה במשרה הרמה. סטיבנס נחשב לשופט הליברלי ביותר שפעל בבית המשפט העליון האמריקני ביובל האחרון, ואי לכך כניסתה של קייגן, ליברלית ככל שתהיה, לא אמורה לשנות את מאזן האימה השמרני-ליברלי בבית המשפט העליון, שנוטה בשנים האחרונות לטובת השמרנים.
19/08/2010  |  אריאל שנבל  |   כתבות
על-פי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, סעיף ההגדרות - 2.01, מוגדר חלון כך:
19/08/2010  |  אברהם בן-עזרא  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il