מי נמצא איתנו בבריכה?

בפעם הבאה שתלכו לבריכה, או לים, קחו מגבת, וקרם הגנה, אבל גם השתדלו לזכור כי אתם שוחים ומבלים בבריכה לא רק עם המבקרים הנוספים בה.

אזורי שחייה ציבוריים, נמצאים חשופים למספר "מחלות מים" הנגרמות מנוכחותם של יצורים חיים מיקרוסקופיים כמו הקריפטוספורדיום (סוג בקטריה העלולה לגרום לזיהום מי השתייה ולמחלות מעיים, י.ג.), גיארדיה, שיגלה (טפיל מעיים) וקולי, כך לדברי המרכז לפיקוח ומניעת מחלות בארצות הברית (CDC).

מגמה זו מדאיגה מאחר ואורגניזמים אלו יכולים לגרום למחלות רציניות ואפילו למוות. בארצות הברית לדוגמא, מבקרים האמריקנים כ-360 מיליון פעמים בשנה בחופי הרחצה, וה-CDC ממליץ לשים לב למצב המים בהם הם שוחים.

"השחייה היא התעמלות מצויינת ואנו מעוניינים להמשיך ולעודד את יתרונותיה", כך צוטט ב-Yahoo מייקל ביץ', אפידמיולוג במחלקה למחלות טפיליות ב-CDC. "אך העובדה היא כי רבות מבריכות השחייה הציבוריות ואזורי הרחצה הציבוריים אינם מתוחזקים כיאות והציבור אינו מקפיד על בדיקה האם קיימים במקום תחזוק ושמירה על איכות נאותה של מים.

לדבריו, הופעתם של פתוגנים (גורמי מחלות, י.ג.) העמידים לכלור, כמו הקריפטוספורדיום, מגבירים את הסכנה ומדגישים את הצורך בנקיון המים. להערכתו קרוב למחצית מהתפרצויות המחלות הקשורות לאיכות המים בשנים האחרונות הן בעקבות קיומם של אורגניזמים שלא ניתן עוד להשמידם בקלות על-ידי כימיקלים קונבנציונליים.

"זוהי אגדה כי הכלור יכול להמית את כל הפתוגנים המסוכנים במי השחייה", אמר ביץ'. "אפילו אם בריכות מתוחזקות היטב, יש הן לשוחים בהן והן להורים לילדים צעירים המשתמשים בבריכה תפקיד חשוב בשמירה כי פסולת, כולל שתן וצואה, אינה נמצאת במים.

רוב המחלות נגרמות על-ידי המיקרואורגניזמים הנמצאים בהפרשותיהם של בני האדם, כדוגמת בקטריות, וירוסים, פרוטוזואה (חד תאיים) ותולעים, כולם ישרדו מספיק זמן כדי לעבור למים אותם אנו חולקים עם "שחיינים" נוספים.

ה-CDC הוציא מערכת המלצות פשוטה הן לשוחים והן להורי הפעוטות המשתכתכים במים:

השארו מחוץ למים אם אתם סובלים משלשול. חשוב ביותר לגבי ילדים עם חיתולים. אתם יכולים לגרום להתפשטות חיידקים במים ולגרום לאנשים אחרים לחלות.

אל תבלעו מי בריכה. למעשה, המנעו ממגע מים בפיכם.

דאגו להיגיינה. קחו מגבת לפני השחייה ושטפו את ידיכם לאחר שהשתמשתם בשירותים או החלפתם חיתולים לתינוק. חיידקים הנמצאים על גופכם מגיעים בסופו של דבר למים.

עבור הורים לילדים צעירים:

קחו את הילדים מספר פעמים לשירותים ובדקו את חיתוליהם לעיתים קרובות. לעיתים המשפט "אני צריך פיפי" נאמר מאוחר מדי.

החליפו חיתולים במלתחה ולא ליד הבריכה. החיידקים יכולים להתפשט לאזורים הנמצאים סביב הבריכה ולהפיץ מחלות.

רחצו את ילדכם ביסודיות עם סבון ומים לפני שאתם מכניסים אותו לבריכה. לכל תינוק יש כמות בלתי נראית של צואה בישבנו והיא מגיעה בסופו של דבר לבריכה.