|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מוזיאון ירושלמי ● מוסדות גמ"ח לעת צרה, עליה ציונית ● שופט מקורי
|
סובלנות
הארכיטקט של "מוזיאון הסובלנות" המתוכנן לקום בירושלים התפטר ובמקומו הביאו ארכיטקט אחר. זה המוזיאון הגאוני שיהודים בונים על בית הקברות המוסלמי העתיק שבמרכז העיר, ולכן לטכס הנחת אבן היסוד שלו הם הביאו את ארנולד שוורצנגר, הטרמינטור.
ברוב בירות העולם בתי קברות עתיקים במרכז העיר הם פנינה של חן ויופי המשמשים גם כמרחב אוורירי פתוח בין מגדלי העיר. רק אצלנו חייבים לבנות גם על הדשא של המתים. אולי כדי לקבור את היופי של החיים.
מלכתחילה איש לא שאל לשם מה מוקם המוזיאון הזה. במוזיאונים מציגים דברים של העבר ומצגים בעלי ענין תרבותי. מממצאים ארכאולוגים ומוצגי טבע, ועד תמונות, ציורים, פרטי לבוש או חפצים נדירים. זה מה שמביא אנשים להכנס למוזיאונים. אבל מה יציגו במוזיאון הסובלנות הירושלמי: אבן שנזרקה בשבת? כנסייה שהוצתה ביום חול? אלה שבורה של שוטר? אוטובוס שפוצץ? פלקטים קרועים מהפגנה בשייח ג'ארח?
במחשבה שניה זה דווקא הגיוני לבנות מוזיאון כזה בירושלים. זו באמת עיר שאם ימצא בה אי פעם ברחוב, במקרה, זכר כלשהו לסובלנות, ראוי יהיה לתופסה ולשימה לתצוגה מאחורי ויטרינת זכוכית ולהביא ירושלמים לראות מה זה. אבל אם גם לעצתי ישמעו, כמי שמכיר את תושבי העיר וצורת תגובתם מול דברים שהם לא מכירים, כדאי מאד שהויטרינה הזו תהיינה מזכוכית משוריינת.
|
|
|
[צילום: יותם פרום]
|
|
|
רק 46% מתלמידי כתה י"ב בישראל מגיעים כיום לתעודת בגרות. זה 46% מתוך מי שכבר הגיעו לכתה י"ב, לא כולל את כל הנושרים בדרך. וזו רק תעודת בגרות. בנוסף מסתבר ש-14% ממקבלי תעודת הבגרות הללו אינם עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, ומי שמכיר את האוניברסיטאות כיום יודע שיש מועדוני הימורים, שדרישות הסף שלהם כדי להתקבל אליהם הן גבוהות יותר.
הבעיה היא לא תקציב. לכיתות בתי הספר של שנות ה-50 וה-60 לא הייתה אפילו עשירית מתקציב החינוך שיש היום, ובכל זאת למדו שם מתמטיקה וכימיה ושפות וספרות. הבעיה היא גם לא איכות המורים והכשרתם, כי למורה הישראלי הממוצע יש כבר יותר שעות השתלמות והדרכה מאשר לצוות טייסי חלל אמריקני. הבעיה היא העדר מנהיגות אמיתית במשרד החינוך.
מהמנכ"ל הרדוד ועד ראשי האגפים, מדובר באוסף פקידים ממשלתיים אפורים, חסרי חזון ומנהיגות. פקידי ביורוקרטיה הממונים על המחסנים שבהם מאפסנים בשעות הבוקר את מלאי הילדים של מדינת ישראל, עד שההורים שלהם יחזרו מהעבודה.
מה הפלא שרוב המאוחסנים הללו לא מגיעים אח"כ אפילו לא לתעודת בגרות?
|
|
גמ"חים, מוסדות לגמילות חסדים, הם תופעה נפוצה בקהילה החרדית והדתית. גמ"חים (לא לבלבל עם ימ"חים, שזה לחילונים). הם לא רק לכסף אלא לכל ענין נצרך. נשברו לך המשקפים בתשע בערב? אתה הולך לאותו תושב בשכונה שיש לו גמ"ח למשקפים, והוא, שאסף ומחזיק בבית מאות זוגות משקפיים משומשים מכל הסוגים ומכל המספרים, עומד איתך ומחטט בקופסאות קרטון עד שמוצאים עבורך עוד באותו לילה זוג שיאפשר לך להמשיך ולקרוא. נגמרו החיתולים? קופצים לגמ"ח חיתולים ומייד יש פתרון. ישנו אירוע משפחתי וכל הדודים מבני ברק ובורו פארק באים – והנה גמ"ח כסאות ושולחות שישאיל לך כל צרכיך עד גמר המסיבות.
אלה מוסדות קטנים שבנויים על אנשים טובים שמצווה וצדקה ועזרה חרוטים בליבם ובדמם, והם צוברים ואספים בבית דברים ליום צרה. ליום שאולי פתאום יחסר לך דבר ואתה תזדקק לו.
ערב ראש השנה, על קיר אחת הבתים שברחוב תבור שבנחלאות, כמה מטרים משוק מחנה יהודה, היכן שסטודנטים מבצלאל גרים עם ספרדים מסורתיים, וחמולות כורדים עם אמריקנים עשירים, נתפס מבטי על שער הברזל. בין כל הפתקים המודבקים שם ברגיל ומודיעים על אבידות ומציאות ומכירה והשאלות, ראיתי גם פתק קטן שבישר על פתיחת עוד גמ"ח ירושלמי. וכך היה כתוב בפתק: "כאן יפתח בשבוע הבא גמ"ח DVD ליום כיפור". רשמתי הכתובת. כל אדם עלול להיצרך יום אחד לגמ"ח. שלא נדע מצרות, אבל זה יכול לקרות אפילו מחר.
|
|
|
[צילום: דייויד קארפ]
|
|
|
הסוכנות היהודית פרסמה בגאווה שיש זינוק של 18% בעליה לישראל. בואו ונראה: מכל המדינות דוברות האנגלית בעולם המערבי באו השנה רק 5,100 עולים ואפילו מברית המועצות לשעבר ומדינות מזרח אירופה באו בסה"כ רק 7,300 עולים. טיפה בים.
לעומת זאת גידול מרשים נרשם בעליה מאתיופיה כמו גם גידול באחוזי העליה מתאילנד, ניגריה, קניה, רואנדה, אנגולה ואוגנדה.
גידול באחוזי העליה מאוגנדה? החלה עליית הקהילה מתאילנד? מכל העולם כולו באו השנה 17,880 עולים ולזה הם קוראים גידול בעליה. מוזר. כי זה בערך מה שניגריה לבדה שולחת לנו כל שנה, וזה הבה פחות מהעלייה השנתית הקבועה מסודן דרך גבול הדרום.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים. משפט החל ונשמעו עדויות וחקירות ואז אחרי ארבע ישיבות התביעה ביקשה לעצור את המשפט כדי לתקן את כתב התביעה ולהתחיל הכל מחדש. כולל הקראת כתב אישום והגשת תשובה וכל ההליכים. הכל מההתחלה, כי התביעה שכחה לצרף כמה נאשמים.
הנאשמים שמשפטם כבר החל דרשו הוצאות כיוון שבזבזו ארבע ישיבות, והשופטת קבעה שאכן נגרם להם עוול ונזק של ממש והם בזבזו זמנם וכספם והחליטה שבסוף ההליך היא תקבע להם את החזר הוצאותיהם, בלי קשר לשאלה מה יהיו תוצאות המשפט.
בינתיים התחלפו בתיק 3 שופטים מקומיים, כשבאמצע התיק עוד הצליח לעלות גם לשופט רביעי בביהמ"ש המחוזי (כמתבקש מנפלאות המשפט העברי בבית המשפט לעניינים מקומים). חלף זמן ובסופן של עוד כמה ישיבות התביעה חזרה בה מכתב האישום.
כאן קם אחד הנאשמים וביקש מהשופט לקיים החלטת השופטת הראשונה לפסוק הוצאותיו עבור "הסיבוב המיותר" הראשון אותו עבר בהתחלה, עת נאלץ היה לנהל הגנתו פעמיים ומחדש בגלל מחדלי התביעה.
וכך פסק השופט בבקשה:
"בשים לב שבסופו של דבר לא התברר ההליך עד תום, ולא ניתן לדעת אם הנאשמים היו מורשעים, אם לאו, ובהתחשב בכך שביטול האישום חוסך מהנאשמים, ובכלל זה לנאשם הזה, סיכון של הרשעה....... אינני מוצא מקום לפסיקת הוצאות לנאשם"
הבנתם?
בכל בית ספר למשפטים, כולל במכללות הכי נידחות בקונגו או בנתניה, מלמדים שכל עוד אדם לא הורשע בדין הוא זכאי.
אבל לא במערכת המשפט הישראלית. אצלנו כותב שופט, שמכיוון שהתביעה חזרה בה מכתב האישום אז "לא ניתן לדעת אם הנאשמים היו מורשעים, אם לאו" שמעתם נכון. כך חושב וכותב שופט בישראל: מכיוון שאין נגדך כתב אישום אז אי-אפשר לומר שאתה זכאי. על המכללה בקונגו כבר דיברנו?
בעצם, אולי חסד עשה השופט עם הנאשם בכך שלא הרשיעו בדין גם ללא משפט או כתב אישום. כי כששופטים בישראל חושבים ככה וגם אומרים זאת בקול, אז מה הפלא שאחוז ההרשעות בבתי המשפט בישראל עומד מזה שנים, בקביעות מדהימה, על למעלה מ-99%?
מוקדש לכל מי שלא מבין למה למעלה מ-50% מהציבור בישראל חושבים שמערכת המשפט שלנו מידרדרת ואינה ראויה יותר לאמון.
|
|
| תאריך:
|
17/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
17/09/2010
|
|
אברהם (פריצי) פריד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נחום שחף
|
17/09/10 18:34
|
|
|
|
2
|
|
את האזרחים לחו"ל
|
17/09/10 19:43
|
|
|
|
3
|
|
עידן סובול
|
18/09/10 01:31
|
|
|
|
|
|
הנ"ל
|
18/09/10 01:40
|
|
|
|
4
|
|
אובד מדינה
|
18/09/10 20:38
|
|
|
|
|
|
הטובע המחוזי
|
18/09/10 21:37
|
|
אזרחי ישראל! היום, ערב יום הכיפורים, ועלינו לערוך חשבון נפש אישי וקולקטיבי בעניינים שבהם פעלנו נכון בנוגע למזרח התיכון, לשלום בתוכנו ועם שכנינו, ובעניינים שבהם פעלנו באורח מזיק, ושבהם חטאנו, עווינו ופשענו.
|
|
|
|
|
כותרת המאמר נשענת על הסיפור הציוני הראשון בתולדות הספרות עברית. הוא לא נכתב בתקופת התחייה, אלא אלפי שנים קודם לכן. כתב אותו סופר אלמוני, שנטל על עצמו משימה קשה - לספר על ראשיתו של עם ישראל ועל תחילת הקשר שלו לארץ ישראל. בתבונה רבה פתח הסופר הקדום את עלילת הסיפור במשפט המדגים היטב את הפואטיקה של הסיפור המקראי. בלי להשתהות - פתח מיד באירוע: "ויאמר ה' אל אברהם: לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב,א').
|
|
|
|
|
בשנות ה-50' ותחילת שנות ה-60', כאשר חברת החשמל שהולאמה זה מכבר עדיין התנהלה במנטליות של חברה פרטית, התנהל מסע פרסום שסיסמתו הייתה "יותר חשמל - פחות עמל". הציבור נקרא לרכוש מוצרי חשמל ביתיים ולצרוך כמה שיותר חשמל. קמפיין טבעי, כמו בכל עסק שמטרתו רווח.
|
|
|
|
|
מול השאיפה למיצוי של אידיאולוגיה רצויה ומושלמת, קיימת תמיד הריאלייה המצויה והמתפשרת, שתמיד גוברת בדמוקרטיה מתפקדת. הפשרה המצויה תמיד גוברת על האידיאולוגיה הרצויה והמושלמת.
|
|
|
|
|
המחווה שעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו, במשכנו הרשמי בירושלים, לאורחו אבו-מאזן, כשהציב את דגל פלשתין לצד דגל ישראל, היא הכתובת על הקיר הזועקת לכל מי שעיניו בראשו כי הולך ומתקרב יום הדין בו ממשלת ישראל, בהרכב כזה או אחר, תחת מכבש הלחצים של נשיא ארה"ב ו"חובבי ציון" בעולם, תחליט לבצע את הקאמבק של פשע עקירת יישובים שהוקמו כחוק, וגירוש אזרחים ישראלים נאמנים מבתיהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה  ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
