בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"זקנים חסרי-ישע? זה כל מה שאתם הצעירים חושבים על אנשים מבוגרים מכם?”, כך אליעזר ● ה'זקנים' הצעירים מופלים לרעה
|
"הגרוע מכל הוא היחס אל הזקנים" [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
את אליעזר פגשתי כאשר ביקרתי את סבתי הזקנה בבית אבות. אדם בן 73, שמור היטב, עם עיניים נוצצות בברק שובבות מאחורי משקפיים עבי-מסגרת. אליעזר נהג לבקר אחת לשבוע בבית האבות כדי 'לפתוח להם חלון לחיים מחוץ למוסד העבש הזה', כפי שהוא הגדיר זאת. שאלתי אותו למה הוא כל-כך שלילי לגבי בית האבות שעושה עבודה כל-כך חשובה למען הזקנים חסרי הישע. השאלה הזו הדליקה אותו. "זקנים חסרי-ישע? זה כל מה שאתם הצעירים חושבים על אנשים מבוגרים מכם?”. "ובכן, אתה לא יכול להתעלם מהמציאות. אנשים זקנים הם בדרך-כלל עניים, חולים ולא כל-כך יפים”, אמרתי על משקל 'טוב להיות עשיר צעיר ויפה'. את אליעזר זה לא הצחיק. "אתה מציג את הזקנים בצורה טיפשית, מקוממת וכל-כך אופיינית לתרבות הצעירים. תרבות שמתעלמת מה'זקנים' או במקרה הטוב 'מרחמת' עליהם בצורה מתנשאת”. כאן הוא הפסיק והצביע עלי, מדבר בהדגשה של מורה לתלמידו: "התייחסות זו טיפשית, כי ה'זקנים': - הם פחות זקנים מאלו שהיו באותו גיל בעבר.
- הם פחות עניים – למעשה, עיקר העושר של החברה מצוי בידי מי שנחשבים לזקנים. הזקנים של היום צברו נכסים והכנסות מצד אחד והשתחררו מהתחייבויות כספיות המעיקות על הצעירים. הסתכלו לצדדים ותראו כמה הורים מממנים את ילדיהם, לעומת צעירים המממנים את הוריהם.
- הם פחות חולים – כי יחד עם הארכת תוחלת החיים, הטכנולוגיה והשיפור ברמת החיים גרמו גם לאיכות חיים של אנשים בני 50 עד 70 שאחד המרכיבים שלה היא בריאות. הצעירים לעומת זאת פוגעים בבריאותם באורח החיים חסר האחריות שלהם.
- הם גם יפים יותר מאנשים שהיו באותו גיל בעבר, בעיקר בגלל איכות חייהם, אך גם בגלל תעשיית היופי והמודעות לחשיבות המראה החיצוני. למעשה, לפעמים קשה להבדיל בין אישה בת 50, לנערה שגילה מחצית, ויעידו השחקניות ה'זקנות' בנות 50 שעדיין הן סמל סקס”.
ניסיתי לטעון שאפילו ארגוני זקנים מייצגים ונלחמים עבור הזקנים העונים לתדמית הזו, איך אתה טוען שאין זקנים חסרי-ישע? "כן", הוא ענה, "יש גם זקנים כאלו, אך יש יותר אנשים בגיל מבוגר שאינם עונים על התדמית הזו. אלו 'זקנים–צעירים' שנותרו ללא קול שמייצג אותם. למעשה יש כאן אפליה מגדרית. מגדר הנשים אינו המגדר המופלה ביותר. הנשים מהוות כחצי מהאוכלוסיה, אבל כמעט כל האוכלוסיה הם זקנים או שיהיו זקנים בעתיד. "הנשים טוענות שמשכורתן נמוכה ממשכורת הגברים באותה עבודה, זקנים אינם יכולים לקבל בכלל את העבודה. נשים מתאוננות שיש מקצועות החסומים בפניהן למרות שיש גם מקצועות נשיים שאליהם קשה לגברים להתקבל. לזקנים מקצועות רבים יותר חסומים – כמעט כל המקצועות (המשתלמים מאוד) של תעשיית הבידור, הפרסום והתקשורת ההמונית. "הגרוע מכל הוא היחס אל הזקנים. כל מגדר אחר מקבל יחס טוב יותר. לנשים יש ארגונים חזקים התומכים ומקדמים את זכויותיהן. חוקקו חוקים המעדיפים את הנשים באפליה מתקנת. יחס החברה לזקנים רק הולך ונעשה גרוע יותר. לא רק שהם לא יכולים לקבל משרות נחשקות בתעשיית התרבות, הספורט והתקשורת, אלא שהזקנים אינם קהל יעד לתעשיות אלו ולתעשיות אחרות”. אם כך, טענתי כלפיו - למה הוא לא מקים מפלגה שתייצג את הזקנים המופלים לרעה 'שנותרו ללא קול' לדעתו. הוספתי, במעט רשעות, שאז יתברר שאין לו תומכים. "ייתכן שבאמת אקים מפלגה כזו", אמר מהורהר והמשיך מגרד את סנטרו: "אם תיעשה פעם ספירה של גודל האוכלוסיה של אנשים מבוססים בגילים שבין 50 ל-70 – כלומר אוכלוסיה זקנה במונחי מובילי התרבות - יתברר שפלח זה גדול לא פחות מאוכלוסיית הצעירים בני העשרה עד 50”. עכשיו הוא נישא על גלי ההתלהבות, קולו התחזק ונעימת טרוניה לא אופיינית נשזרה בו: "מדוע אם כן הפרסומות שאמורות לשכנע לקנות מוצרים, אינן פונות אל מגזר עשיר ופנוי זה? מדוע קובעי האופנה פונים רק לצעירים ומתעלמים ממגזר זה? מדוע שוטפים את מוחנו בניסיון לשכנע אותנו שהיופי טמון בפרגית צנומה, שטוחה וצבועה? איפה היופי הבשל של אישה מלאה, או גבר מכסיף עם קמטי חוכמה? "זה לא רק מקומם, זה טיפשי! שוק מגזר ההורים 'הזקנים הצעירים' גדול לאין שיעור משוק הנערות התלויות בכספי הוריהן. אם הרווח הכספי הוא המניע את החברות המסחריות, טיפשי להתעלם משוק הגמלאים המבוססים בני 50 ומעלה. 'הזקנים הצעירים' מהווים את המגזר הגדול ביותר, בעל הידע, הניסיון והאמצעים. המגזר הזה עוד הולך וגדל הן בשל רבים היוצאים לגמלאות בגיל צעיר יותר והן בשל הארכת תוחלת ואיכות החיים. גם הצעירים של היום יתווספו בקרוב למגזר זה. למה הם מתעלמים ממנו?”. הרגשתי בושה ולא היה לי מה לענות. באמת למה?
|
תאריך:
|
21/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/09/2010
|
|
יורם הר-לב
|
|
לא פעם נתקלת עינו של צרכן התקשורת המצוי בטעויות ובכשלים, חמורים להחריד, שגם אם ברגע הראשון מעוררים זעם כבוש, פוטר אותם הקורא/הצופה בגיחוך קל וממשיך הלאה. אבל יש גם מעידות מדהימות בחומרתן, שאין עליהן סליחה וכפרה.
|
|
|
אם יש משהו שמצליח לאחד בחודשים האחרונים את פליטי 'שינוי', שרידי מרצ, מבולבלי קדימה ומהפכני חד"ש ורק"ח, זהו אלי ישי. מאז שהחליט ישי לשים קץ לשעבוד אלפי עובדים זרים ומהגרי עבודה בידי הבורגנות הישראלית השבעה, הפך שר הפנים למוקד השטנה החדש. השיא נרשם באחרונה כאשר נערך המעבר לשעון חורף בעקבות חוק שחוקק בתמיכת מרצ ו'שינוי'. מסע השטנה כלפי ישי הרקיע שחקים: קבוצות באתר 'פייסבוק', קמפיין המוני עם עשרות אלפי חותמים, ניסיון למרד-זוטא בחברות היי-טק קטנות והמון השמצות באינטרנט. אליהו ישי מאחד מחדש את השמאל שנדמה כי התפורר. מספיק לשלוף התבטאות לא-מוצלחת אחת של הרב עובדיה יוסף, או לצלם את ישי למהדורת החדשות היומית, על-מנת שהשמאל ישתולל בסערה.
|
|
|
כדי שלא תהיה אי הבנה בהבנת הנקרא, מערכת המשפט והשופטים עושים כמיטב יכולתם והבנתם, כדי להגיע לאמת, כדי להעניק לנאשמים וסנגוריהם אפשרויות להוכיח את טענותיהם וצדקת גרסתם של שולחיהם.
|
|
|
הממשל האמריקני מנסה להשליט "חוק וסדר" במזרח התיכון, לפי טעמו והבנתו. אך מבחנו האמיתי הוא: האם ישחקו ילדים דוברי עברית בארץ ישראל ב"ריכוז" ובמתכונתו המקורית; כמו אמא שלי כרמלה אליהו, ילידת תל אביב. לפי אמנון דנקנר ודוד טרטקובר בספרם הנפלא: "איפה היינו ומה עשינו". "ריכוז" היה "משחק הלוח בהא הידיעה שאיתו היינו מעבירים ימים ולילות". המשחק יובא מעבר לים, ראשיתו בפילדלפיה הרחוקה בשם: Monopol. הוא תורגם לעברית ציונית, ורואה אור בארץ ישראל אולי כבר שבעים שנה, בעשרות גרסאות ומהדורות.
|
|
|
לפי אחד הנרטיבים הבולטים של הדור שחווה את מלחמת יום הכיפורים מקרוב כאירוע טראומתי, מותם של הלוחמים במלחמה ההיא, לפני 37 שנה, היה לשווא. היה כמובן נרטיב נוסף שהאדיר את כוחו של צה"ל על ש"הצליח להפוך את הקערה על פיה" ולהסיג את המלחמה לשטח האויב, ועוד נרטיב שסיפר שניצחוננו, למרות ההפתעה והמכה שחטפנו בתחילת המלחמה, היה פועל יוצא של היותנו עם בחירה, הניצל תמיד בנס מכל אסון ושבר. אך הנרטיב המרכזי מדמה את המלחמה לתופת ואת קברניטי ישראל, בני הדור ההוא, ל"עוקדים" בלתי נלאים.
|
|
|
|