דורבן בעקב

דורבן, הינה דלקת מקומית שממוקמת בדרך כלל בקרסול, באזור הפלאנטרי (כרית) מידיאלי (פנימי) של כף הרגל. דלקת זו נוצרת ככל הנראה מקרעים מיקרוסקופיים כרוניים שמתרחשים באזור זה מגורמים שונים כמו עמידה ממושכת, נעליים לא מתאימות, פעילות גופנית לאנשים בעלי משקל עודף ועוד. במצב רגיל, המערכת החיסונית מצליחה לתקן את אותם קרעים מיקרוסקופיים, אך במקרים רבים יכולת הריפוי העצמי של הגוף לא מספיקה להדביק את קצב הפירוק של הקולגן ולתקן את הקרעים, דבר שעלול לגרום לדורבן. כמו-כן, ניסיונות הגוף להצמיד רקמה זו לעצם, יוצרים פעמים רבות "זיז גרמי" שנראה לרוב בצילומי רנטגן של העקב.

היווצרות הדורבן גורמת לכאבים המופיעים בעיקר בזמן דריכה והליכה. תחושת הכאב מופיעה בדרך כלל לאחר פעילות פיזית או בדריכה הראשונה לאחר מנוחה. עוצמת הכאב נעה מבינונית עד קשה ויכולה להגיע לכדי קושי ניכר בהליכה ואף לצליעה. ללא טיפול מתאים, עלולה הבעיה להפוך לכרונית ולגרום לפגיעה תפקודית משמעותית.

הגורמים לדורבן

• הפרעה גרמית של כף הרגל - פלטפוס (כף רגל שטוחה מדי) או קשת גבוהה מדי יוצרים בעיה בספיגת זעזועים בזמן ריצה או הליכה שגורמת לרקמות הקולגן בכרית כף הרגל להיות מתוחות מדי, דבר היוצר מיקרו קרעים.

• ספורטאים עם עודף משקל - ספורטאים ואתלטים בעלי עודף משקל, יוצרים לחץ רב ומיקרו קרעים באזור הפלאנטרי בזמן פעילות גופנית.

• הנעלה לא מתאימה - נעליים עם סוליה דקה מדי, נעליים ללא בולמי זעזועים, נעלי עקב גבוהות או נעליים גבוהות הגורמות לקיצור של גיד האכילס וכתוצאה מכך למתיחה של האזור הפלאנטרי.

• אנשים סביב גיל 48 (סביב גיל העמידה)- מבנה עקב כף הרגל מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה לכן העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף. עקב תהליכי שחיקה טבעיים של הגוף, עובי שכבות השומן התת עורי יורד בגוף בכלל ובעקב בפרט.

אבחון הדורבן

האבחון מתבצע על-ידי שילוב של מספר סימנים וסימפטומים. בדרך כלל המטופל ידווח על כאבים באזור הקרסול בהליכה לאחר מנוחה ממושכת שתגרום לנפיחות קלה באזור, ולעיתים ניתן יהיה להבחין בקיצור של גיד האכילס ובהגבלה בכיפוף של כף הרגל לכיוון הרגל עצמה.

בדרך כלל בצילום רנטגן, MRI או אולטראסאונד, ניתן יהיה לראות את הזיז ולאשר סופית את האבחנה.

הטיפול בדורבן הינו טיפול משולב הנפרש לכמה שלבים:

בשלב הראשוני מומלץ על מנוחה, הפחתת משקל והפחתת העומס על כף הרגל בזמן פעילות גופנית (אפשר להמשיך עם פעילות גופנית בשכיבה או בישיבה אך לא בעמידה). יש צורך בנעילת מדרס אורטופדי או תמיכת סיליקון לעקב עם נעל מתאימה. בשלב השני, במידה ועדיין ישנם כאבים יש להוסיף פיזיותרפיה, פעם עד פעמיים בשבוע, למשך 4-6 שבועות וטיפול בעזרת גלי הלם- גלי קול. בשלב השלישי- במידה והכאב חזק מאוד ניתן להוסיף טיפול תרופתי אנטי דלקתי (NSAID) ובמקרים חמורים יותר הרופא יפנה לקבלת זריקת סטרואידים לאזור. במקרים חריגים ולאחר שכשל ניסיון הרפוי על-ידי טיפולים אלו, יש לשקול ניתוח להסרת הדורבן, זאת כמובן בהמלצת ופיקוח רופא.

האבחנה והטיפול הסיני

ברפואה הסינית מאבחנים דורבן על-פי מיקומו, דרך התהוותו, וביטויו במטופל. לכן, יוצגו בכתבה זו שתי אבחנות נפוצות שקשורות לאותה בעיה.

חסר יין הכליות עם סטגנצית דם - אבחנה זו ניתנת למטופלים מבוגרים, מאחר שהופעת הדורבן היא בכף הרגל שנחשב לאזור השליטה בכליות. בנוסף, לאנשים מבוגרים יש ירידה ברקמת השומן בגוף בכלל ובכף הרגל בפרט (חסר יין - חסר ב"חומר"). תהליך זה יוצר נוקשות (חוסר אלסטיות) באזור כף הרגל וכתוצאה מכך עלול להיווצר הדורבן. ביטויו של הדורבן הוא כאב חזק וממוקד שנחשב ברפואה הסינית כחסימה בתנועת דם.

חסר דם בכבד/כיס מרה וסטגנציה של צי ודם - אבחנה זו נפוצה למטופלים צעירים שעוסקים בספורט דוגמת הליכה או ריצה בצורה לא קבועה. בד"כ מטופלים אלו ילכו עם "נעלי אצבע" או נעלי עקב. במטופלים אלו נזהה חוסר גמישות ואף נוקשות בגיד האכילס או ברצועות התומכות של כף הרגל שנמצאים בשליטת הכבד והכיס מרה, אבחנה שמעידה על חסר דם. כאב במצב זה יהיה קל יותר ויהווה ביטוי לחסימה בתנועת הצ'י ודם.

הטיפול הסיני יהיה משולב במספר דרכי פעולה וכמובן ייגזר מהאבחנה.

לאחר האבחון יינתן טיפול בדיקור סיני מקומי להנעת צ'י ודם והרגעת הכאב ודיקור סיסטמי לחיזוק דם הכבד/יין הכליות או כל אבחנה אחרת. בנוסף תינתן פורמולה - שילוב של צמחי מרפא שיטפלו בבעיה בצורה שורשית כדי למנוע את חזרתה בעתיד. בנוסף לטיפול הסיני יומלץ למטופל לעבור סדרת טיפולים בפיזיותרפיה שיסייעו להגמיש את הגידים והרצועות באזור.