בבקשה. בלי הורים, חברות חברים. בלי אבות ואימהות. אנא, בלי אבא בוזגלו ואימא סהר ו
אבא נעימי. בלי אחרים. הילדים כבר גדולים מספיק. הם יכולים לכלכל את צעדיהם, במגרש ומחוץ לו, בכוחות עצמם. אם אתם רוצים להיות רגועים, הורים יקרים, הירגעו ותרגיעו, בבקשה. יש להם סוכנים. סוכניהם מייצגים אותם. הם יעשו את הטוב ביותר עבורם בנקודת זמן שבה מצויה הקריירה שלהם. הם בידיים טובות. ההתערבות שלכם אינה מועילה, היא עלולה להזיק. הסירו מעל ילדיכם את פלומת הצמר-גפן שבה אתם עוטפים אותם. תנו להם לגדול. זה מכבר הם בקעו מהביצה. אל תחזירו אותם אליה.
בלי הורים ייטב לכם ולילדיכם, שבגרו. ההתערבות שלכם לא נחוצה. היא מלחיצה. היא תובענית ולא אחת אף כפייתית. היא מיותרת. עיזבו, חברות וחברים, אבות ואימהות. תנו לכישרון ולמזל של הבנים להוביל אותם אל המקום שבו הם נועדו להיות. אל תקצרו דרך. אל תנסו להסיט אותם לדרך חלופית, אשר נדמית לכם, בתחושת הבטן של הורים-דואגים-תמיד, כדרך היותר טובה.
תנו להם לבעוט, להבקיע ולהחמיץ, להתחשל. תנו להם ליפול ולהיכשל. רק כך, בדרכם, הם יצליחו. הניחו להם לעשות את מה שהם יודעים היטב לעשותו גם בלעדיכם. שבו בשקט, ביציע. החזיקו אצבעות, כססו ציפורניים, אבל תנו לילד לשחק בשקט. אל תלחצו. אל תלחיצו. אל תתקרצצו. רדו למנהלים ולמאמנים מהווריד, עופו להם מהעורק. אל תתעלקו. יש להם די עלוקות.
מאז ומעולם התערבו הורים בקריירה של ילדיהם הספורטאים. לא אחת הם תובעים בשם הילד את עלבונו. לא אחת הם רואים צל הרים כהרים ושומעים נהמות במקום שאין בו כלל דובים.
לא אחת, הורים המבקשים להועיל לבניהם הספורטאים, לא רק מזיקים להם – הם גם מוציאים להם שם-רע כמי שאינם מסוגלים להתנהל בלעדיהם. בגלל לחצי הוריו, הספורטאי המצטיין מצטייר כנער רך ורפה; כמי שמסיים משחק ורץ הביתה, אל התבשילים של אימא, שבלעדיהם הוא לא זז – לא על המגרש ולא מחוץ לו. עיזבו. הניחו לילדים להתבגר.
לא כולם הם עומרי כספי, שגם משפחתו קבלה על מה שנדמה לה כקיפוחו, על סף דריכת כוכבו הוא כמעט דעך. ספורטאים רבים לא ניחנים בחוסן פנימי כחוסנו של עומרי ולכן לחצי הוריהם על מאמני קבוצתם ועל מנהליה עלולים לא רק להית בעוכריהם אלא אף לחסל – עד כדי כך! – את הקריירה שלהם בעודה באבה.
בלי הורים. הילדים מוכשרים מספיק להוכיח עצמם על המגרש גם בלי הפתק והצעקה שלכם. הניחו להם (למאמניהם ולהנהלת קבוצתם) לעשות את עבודתם בשקט. הימנעותכם לא תזיק לילד, היא רק תועיל לו. ובטווח הארוך – גם לכם. בבקשה, שבו בשקט.
