המבקר משגר פצצה פוליטית-משפטית

"שר המעדיף שיקולים פוליטיים-אישיים על פני ענייני המשרד שהוא מופקד עליו, מועל באמון הציבור. שר העושה שימוש במשאבי המשרד כדי להיטיב עם מקורביו, פוגע בעניין שנמסר לידיו כנאמן הציבור. במשטר דמוקרטי, שר מייצג כלפי המשרד שבראשו הוא עומד את צורכי כלל הציבור. שר המייצג את רצונו ואת צרכיו שלו, או את צורכיהם של מקורבים פוליטיים, פוגע בכלל ציבור", במעשיו של הנגבי כך נכתב "היתה רמיסה ברגל גסה של החוק ושל כללי המינהל התקין, פוליטיזציה של השירות הציבורי ושימוש במשאבי הציבור לקידום עניינים פוליטיים אישיים".

כך, במלים קשות בחריפותן, המסכמות דוח בן 80 עמודים שכתב בגנות תיפקודו של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, בתקופת היותו השר לאיכות הסביבה, זורק (יום ד', 25.8.04) מבקר המדינה, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, פצצה פוליטית ואולי אף משפטית לאוויר.

הדוח החריף עוסק במינויים פוליטיים בלתי תקינים שנעשו בתקופת כהונתו של הנגבי מחודש ינואר 2001 ועד חודש מרס 2003. בעקבות הדוח קיים היועמ"ש, מני מזוז, דיון ראשון (יום ד') בשאלה האם יש מקום להורות על פתיחת חקירה משטרתית נגד הנגבי. בדיון השתתף פרקליט המדינה, ערן שנדר, ובעלי תפקידים נוספים.

המבקר כותב, כי עשרות חברי מרכז הליכוד, או קרובי משפחה שלהם, מונו למגוון של משרות ותפקידים שאיושן לא היה טעון מכרז. חלקם מונו למשרות הפטורות מחובת מכרז בשל היותן משרות זוטרות; חלקם מונו כממלאי מקום למשרות החייבות במכרז, לפרק הזמן שעד לסיום הליכי המכרז; וחלקם מילאו תפקידים במשרד באמצעות חברות כוח אדם. דוח מבקר המדינה קובע מפורשות, איפוא, כי מסגרות העסקה שאינן חייבות במכרז נוצלו לרעה לביצוע מינויים פוליטיים.

עוד מוצא המבקר, כי מקורבים פוליטיים של השר הנגבי זכו במכרזים של המשרד לרכישת שירותים, תוך הפלייתם לטובה בשל שיוכם הפוליטי והפרת הכללים החלים על מכרזים ממשלתיים. הדוח מעלה, כי שניים מנותני השירותים שהמשרד התקשר אתם בשל זיקתם הפוליטית לשר קיבלו תשלום בלי שסיפקו כלל תמורה. גם בלשכת השר ובלשכת מנכ"ל המשרד מונו עובדים בחריגה מהתקן המאושר של הלשכות ובניגוד להנחיות החלות על עובדי לשכות שרים ומנכ"לים.

הדוח מצביע על אחריותו של השר הנגבי למינויים הפוליטיים הרבים שנעשו במשרד בתקופת כהונתו, וכן על אחריותו של יועצו הבכיר, לימים מנכ"ל המשרד, שמואל הרשקוביץ', שפעל בשמו של השר לביצוע המינויים הפוליטיים. גם ממלאי תפקידים בדרג המקצועי של המשרד - המנכ"ל, הסמנכ"ל הבכיר למינהל ולמשאבי אנוש וחברי ועדת המכרזים - שאמורים לשמש כגורמי בקרה ו"שומרי סף" שתפקידם, בין היתר, לחסום מינויים פוליטיים, לא נמצאו נקיים, ואחריותם במכונת המינויים המשומנת של הנגבי, לדעת אנשי משרד המבקר, היתה בלתי מבוטלת.

דצמבר 2002: הנגבי מודה באשמה" -
אני אלוף המינויים הפוליטיים בליכוד"

באופן אירוני נחשפה פרשת המינויים החמורה בדצמבר 2002 על-ידי לא אחר מאשר השר הנגבי עצמו, אשר ככל הנראה הוא (או מישהו מתומכיו) דאג לפרסם כתבה בעיתון פנימי של הליכוד, ששמו "מרכז העניינים" שהופץ בעילום בין חברי מרכז הליכוד, בה נטען כי הנגבי הוא אלוף המינויים בליכוד וכי בזמן קצר ביותר הצליח הנגבי למנות למעלה מ-80 חברי ליכוד לתפקידים במשרד לאיכות הסביבה אשר בראשותו.

מהפרסום עלה לכאורה, כי אם יעלה הליכוד לשלטון לאחר הבחירות הקרובות, יפעל הנגבי למינוי חברי ליכוד וחברי מרכז ליכוד לתפקידים בשירות המדינה ובגופים ממשלתיים.

הנגבי הכחיש בהמשך כי הוא העומד מאחורי הפרסום, אך אישר באותו כי הוא "מודה באשמה" שפורסמה בכתבה. "כל אימת שיכולתי להציע למישהו מחברינו תפקיד שהולם את כישוריו - ביקשתי שיגיש מועמדות לתפקיד. הליכוד לא יכול להטיף למדיניות מסויימת, וכאשר צריך ליישם אותה בפועל לא להיות מסוגל להשפיע... חשוב שחברי התנועה ייטלו אחריות ויהיו שותפים מרכזיים בניהול המדינה, כמובן על בסיס התאמתם לתפקיד... אני גאה בכל אחד ואחת מן האנשים שמונו ואשר הביאו לכולנו גאווה גדולה", כיוון אז הנגבי לאוזנם הבוחנת של חברי המרכז.

ואכן במפתיע או לא נבחר הנגבי במקום הראשון בפריימריז של המפלגה שהתנהל במקביל, תוך שהוא זוכה לרוב גדול.

באותו פרסום גם צויינו שמותיהם של למעלה מ-80 חברי מרכז וחברי תנועת הליכוד בציון מקום מגוריהם, לפי הקטגוריות שאליהן מונו: "חברי המרכז והתנועה בלשכת השר הנגבי, חברי המרכז והתנועה בתפקידים ביצועיים במשרד, וכן חברי מרכז שמונו לתפקיד ראשי חברות המשרד: יו"ר רשות נחל הירקון, יו"ר רשות נחל הקישון".

לאחר הפרסום פנתה התנועה לאיכות השלטון בתלונה ליו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון מישאל חשין, בטענה כי המדובר בשוחד בחירות, וביקשה להוציא צו מניעה נגד השר ונגד סיעת הליכוד שיורה להם לחדול מהפצת תעמולת בחירות. בדיון בבקשה בפני חשין, התחייב הנגבי להימנע מהמשך הפצת המודעה ומעשיית כל תעמולה אחרת שמשתמעת ממנה הבטחה כלשהי בעקיפין או במישרין למינויים בעתיד.

משרד מבקר המדינה נכנס לעובי הקורה

בעקבות הסערה התקשורתית שהתעוררה בנושא והתגאותו הפומבית של הנגבי כי המינויים הללו אכן נעשו, החליט משרד מבקר המדינה לבדוק את הפרסומים בנושא ואת הרקע והסיבות למינויים אלה. בחודשים ינואר-אפריל 2003 בדק משרד המבקר לעומק את נושא המינויים, ובייחוד מינויים פוליטיים, במשרד לאיכות הסביבה בתקופת כהונתו של הנגבי כשר במשרד.

במסגרת החקירה, נבדקו הליכי קבלתם של עובדים חדשים כממלאי מקום למשרות שאיושן טעון מכרז, נבדקו הליכי קבלתם של עובדים חדשים למשרות שאיושן אינו טעון מכרז, הליכי מינוי עובדים בלשכת השר והמנכ"ל, במשרות המכונות "משרות אמון", קבלתם של עובדים שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם, וההתקשרויות עם יועצים ונותני שירותים לפי חוזה קבלני. כמו כן נבדק תפקודם של גורמי הבקרה שנועדו להבטיח את תקינות הליכי המינוי וההתקשרות.

השיטה: "הנגבי דרש שיודיעו לו על כל משרה פנויה במשרד"

לפי ממצאי משרד מבקר המדינה, במהלך כהונתו של הנגבי כשר לאיכות הסביבה הוא ביקש שידווחו לו על כל משרה פנויה במשרד כדי שיוכל להציע מועמד מטעמו.

הביקורת מצאה, כי הסמנכ"ל למינהל התבקש בידי השר או מי מטעמו להודיע ללשכת השר על כל משרה שהתפנתה ולקבל לאותה משרה המלצה על מועמד או מועמדים. במקרים שעליהם מבוסס דוח המבקר מונו מועמדי השר למשרות הפנויות בהיותם מועמדים יחידים.

הממצאים: עשרות חברי מרכז מונו תוך חודשים ספורים

בפרק הזמן שבין מרס 2001 ודצמבר 2002, על-פי ממצאי המבקר, החל המשרד לאיכות הסביבה להעסיק 21 עובדים כממלאי מקום במשרות החייבות במכרז. בעניין 6 מהם נמצא בביקורת, כי היתה להם במועד מינויים זיקה פוליטית להנגבי. נמצא, כי הם היו חברי מרכז הליכוד או קרובי משפחה של חברי המרכז והם הוצעו לתפקיד בידי בעלי תפקידים מלשכת השר. כולם מונו לתפקיד באופן זמני עד לסיום הליך המכרז על המשרה בהיותם מועמדים יחידים. ממצאים אלה מעלים את המסקנה, כך קובע הדוח, כי ששת העובדים האמורים מונו בשל זיקתם הפוליטית לשר.

דוגמאות להעסקות בלתי תקינות של עובדים:

עבודות שדרשו מכרז:

דוח מבקר המדינה רצוף דוגמאות לגבי הדרך שבה התנהלה שיטת המינויים של הנגבי ומקורביו הממחישות את הדרכים שבהן הצליחו לעקוף הנגבי ואנשיו את הוראות החוק ולהשחיל את מי שחפצו ביקרם למשרות השונות.

כך למשל מציין הדוח, כי בחודש מרס 2002 החל המשרד להעסיק לפי חוזה מיוחד עובדת בתפקיד "רכז בכיר (יחסים בינלאומיים)" באגף יחסים בין-לאומיים. העובדת היא בתם של חברי מרכז הליכוד.

הדוח מגלה כי היועץ הבכיר לשר באותה עת, שמואל הרשקוביץ', שהפך לימים למנכ"ל המשרד, הציע את העובדת לתפקיד זה והעובדת מונתה למשרה בלי שנבחנו מועמדים אחרים. אשר לאופן העסקתה, נמצא כי העובדת הועסקה כממלאת מקום של עובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום.

יתירה מכך, קבע המבקר, המשרד המשיך להעסיק את העובדת חודשים רבים לאחר שהמשרה התפנתה סופית, בעקבות בחירתה של העובדת, שאת מקומה מילאה, במכרז למשרה אחרת. זאת בלי שהתקיים תחילה מכרז פנימי ולפני שהוחל בהליכי מכרז פומבי כנדרש. רק באפריל 2003 פורסם מכרז פומבי למשרה.

הדוח קובע חד-משמעית, כי העובדת מונתה למשרתה בשל זיקתה הפוליטית לשר, ובעקבות התערבות פסולה של לשכת השר בהליך המינוי. הדוח מאשים את הסמנכ"ל למינהל כי הסתפק בבדיקת התאמתה לדרישות התפקיד, ולא התריע על הפרת הכללים ובלי שהתקיים הליך של בחירה מקרב מועמדים נוספים.

מקרה אחר שמובא כדוגמא למינוי בלתי תקין הוא מינויה של "ראש ענף (תשתיות ורישוי עסקים)" במשרד הראשי בירושלים, בחודש מאי 2002, לאחר שבמכרז פנימי לא נמצאו מועמדים מתאימים. למותר לציין, כי העובדת היא בתו של חבר מרכז הליכוד.

המבקר מצא כי שוב היתה זו לשכת השר שהציעה את העובדת והיא מונתה למשרה בלי שנבחנו מועמדים אחרים. היועץ הבכיר של הנגבי שלח ב-14.3.02 את קורות חייה של העובדת לסמנכ"ל למינהל בצירוף מזכר שבו כתב: "מצ"ב פרטי המועמדת לתפקיד במחוז מרכז, לטיפולך הטוב". המבקר מצא, כי הסמנכ"ל למינהל ניסה למצוא למועמדת משרה מתאימה במחוז המרכז אך בסופו של דבר היא מונתה לתפקיד "ראש ענף (תשתיות ורישוי עסקים)" במשרד הראשי בירושלים.

גם במקרה זה מצא המבקר כי העובדת מונתה לתפקיד בשל זיקתה הפוליטית לשר, ובעקבות התערבות פסולה של לשכת השר בהליך המינוי. גם במקרה זה נהג הסמנכ"ל שלא כשורה כאשר הסתפק רק בבדיקת התאמתה של המועמדת לדרישות התפקיד.

"לא זו בלבד שהסמנכ"ל למינהל לא פעל למנוע מינוי פוליטי, אלא שהוא אף עשה יותר מכפי שהתבקש כדי להוציאו לפועל", מסכם המבקר את חלקו של הסמכ"ל למנהל במינוי, שהתייחס גם לעובדה כי הסמנכ"ל המשיך וחיפש תפקיד מעל ומעבר גם לאחר שלא נמצאה מתאימה לתפקיד המקורי.

"מסקנת משרד מבקר המדינה היא, שהעסקתה של העובדת לא רק החלה, אלא אף לא הופסקה, בשל זיקתה הפוליטית לשר".

גם הגיס של דובר המשרד מקבל ג'וב

דוגמה נוספת שמביא המבקר היא העסקתו בחוזה מיוחד של עובד בתפקיד "ממונה (פסולת מסוכנת)" באגף לחומרים מסוכנים, לאחר שבמכרז פנימי לא נמצאו מועמדים מתאימים. המבקר מצא, כי העובד הוא גיסו של דובר המשרד, שהיה במועד תחילת העסקתו חבר מרכז הליכוד, ושכיהן כחבר ועד וגזבר בעמותה, בפרק הזמן שבו כיהן צחי הנגבי כיו"ר העמותה.

גם במקרה זה עולה, כי העובד מונה לתפקיד בשל זיקתו הפוליטית לשר, ובעקבות התערבות פסולה של לשכת השר בהליך המינוי. גם במקרה זה נהג הסמנכ"ל למינהל שלא כדין, ומשנמצא כי העובד לא מתאים לתפקיד זה, הוא מצא עבורו תפקיד אחר.

"מנסיבות המינויים שנבדקו בביקורת עולה, כי ההסדרים החריגים שנקבעו בתקשי"ר למינוי עובדים שלא באמצעות מכרז, ואשר נועדו כאמור לאיוש משרות חיוניות בדחיפות, נוצלו לביצוע מינויים פוליטיים. הביקורת העלתה, כי השר קיבל עדכון שוטף בדבר משרות פנויות במשרד והציע באמצעות אנשי לשכתו, בדרך כלל היועץ הבכיר שלו, מועמדים בעלי זיקה פוליטית לאיושן. הסמנכ"ל למינהל מינה את מועמדי השר למשרות פנויות כממלאי מקום, בלי שנקט כל פעולה לנטרל את היתרון שלו זכו בשל זיקתם הפוליטית. יש שהסמנכ"ל למינהל עשה יותר מכפי שהתבקש כדי למנות את מועמדי השר", קובע דוח המבקר.

המשך ממצאים: עבודות שלא דרשו מכרז

:

בעבודות אשר אינן דורשות מכרז התמונה שנחשפת חמורה עוד יותר. ממצאי המבקר מראים, כי השר הנגבי ניצל את העובדה שהתבצע בימים בהם היה בתפקיד גיוס גדול לכוחות המשטרה הירוקה וזאת כדי להשחיל את האנשים שחפץ ביקרם.

לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לפנות לקהל יעד מתאים ולקיים הליך תחרותי גם על משרות אלה, וזאת כדי להבטיח את איוש המשרות בכשירים ביותר ולמנוע חשש להפליה או להעדפה שלא כדין, בעיקר כשיש כוונה לאייש בבת אחת מספר גדול של משרות. בתקופת כהונתו של הנגבי, קובע המבקר, נוצל היעדרה של חובת מכרז לרעה, ולמשרות פנויות במשטרה הירוקה מונו לרוב עובדים בשל זיקתם הפוליטית לשר.

בביקורת נמצא, כי 8 מתוך 10 רכזי הפיקוח שמונו לתפקיד נבחרו מרשימות שהכין היועץ הבכיר לשר אשר הוגשו לסמנכ"ל למינהל. ברשימות צוינו שמותיהם של כ-50 "מועמדים לתפקידי פיקוח". יש שהיועץ הבכיר לשר צירף מזכרים לרשימות, ובהם הורה לסמנכ"ל למינהל לזמן את המועמדים למבחני הנציבות. ביחס למרביתם של המועמדים שנכללו ברשימות, 43 במספר, נמצא כי היו חברי מרכז הליכוד או קרובי משפחה של חברי המרכז.

באשר למועמדים שנבחרו לבסוף מהרשימות, נמצא כי ל-6 מהם נמצאה זיקה פוליטית לשר. אחד מהם היה במועד מינויו חבר מרכז הליכוד ו-5 אחרים היו קרובי משפחה של חברי המרכז. גם אחד משני רכזי הפיקוח, שלא נכללו ברשימות המועמדים, היה חבר מרכז הליכוד, ובסך הכל לגבי 7 מ-10 רכזי הפיקוח נמצאה זיקה פוליטית לשר הנגבי.

בהקשר זה כותב המבקר, כי "הן המנכ"ל והן הסמנכ"ל למינהל, המטילים אחריות איש על רעהו, לא העלו על הכתב הסתייגות מאופן איוש המשרות במשטרה הירוקה ולא התריעו כי יש בו משום הפרת האיסור על מינויים פוליטיים".

לדעת המבקר, "עצם העברת רשימות המועמדים בידי היועץ הבכיר לשר, והעובדה שמרבית רכזי הפיקוח שמונו נכללו ברשימות ושלמרביתם הייתה זיקה פוליטית לשר - כל אלה מעידים על שימוש פסול במשרות שאינן חייבות במכרז לשם ביצוע מינויים פוליטיים".

מינויים למראית עין למשטרה הירוקה – "מינויים בכאילו"

הדוח ממשיך וחושף פרשה חמורה לכאורה, בה מונו שני עובדים נוספים לרכזי פיקוח, בעוד שלאמיתו של דבר הם לא עבדו כלל במשרד. המבקר מצא, שמינויים לרכזים היה רק למראית עין ונועד לאפשר לשר הנגבי למנותם ליו"ר רשות נחל הקישון וליו"ר רשות נחל ירקון.

לגבי העובדת שכיהנה כיו"ר רשות נחל הקישון, העלתה הבדיקה כי למעשה היא לא עבדה במשטרה הירוקה או בכל יחידה אחרת במשרד. נמצא, כי ממועד תחילת העסקתה כביכול (דצמבר 2001) ועד מועד הביקורת (פברואר 2003) לא דיווחה העובדת בכל חודש על שעות עבודתה, כנדרש מעובדי המשרד. העובדת לא הגישה את הדיווחים, אך המשרד המשיך לשלם לה משכורת. יצויין, כי לפי התקשי"ר אין לשבץ במשרה עובד במעמד כלשהו, אלא אם כן יבצע הלכה למעשה את המטלות המפורטות בתיאור התפקיד המאושר של המשרה.

"מבקר המדינה רואה בחומרה שיבוץ מדומה של אדם למשרה רק כדי שיהיה אפשר למנותו ליו"ר רשות", נכתב בדוח.

בביקורת הועלה, כי גם יו"ר רשות נחל הירקון לא מילא בפועל את תפקיד רכז הפיקוח, בנסיבות דומות. "כאמור, יש לראות בחומרה את שיבוצו המדומה של עובד זה לתפקיד רכז פיקוח במשטרה הירוקה רק לצורך מינויו ליו"ר רשות", שב ומדגיש המבקר.

מינוי עובדים לתפקיד של רכזי פיתוח -
שבפועל הועסקו בתפקידים אחרים

המבקר ממשיך וכותב, שמצא כי שלושה עובדים נוספים שובצו במשרות של רכזי פיקוח, אך הועסקו בפועל בתפקידים אחרים במשרד. לגבי שניים מהם, נמצאה זיקה פוליטית לשר הנגבי, האחת – היא אחותם של שלושה חברי מרכז ליכוד והשני - בנו של חבר המרכז. הם שובצו ביחידה לפניות הציבור וביחידת ים וחופים. העובד השלישי - שלא נמצאה לגביו זיקה פוליטית לשר, הועסק בפועל כעוזר השר בלשכתו.

לפי התקשי"ר כאמור, אין לשבץ במשרה עובד במעמד כלשהו, אלא אם יבצע הלכה למעשה את המטלות המפורטות בתיאור התפקיד המאושר של המשרה.

לדעת משרד מבקר המדינה, מסירת רשימת המועמדים לתפקידי רכזי פיקוח הייתה בבחינת התערבות פסולה של הנגבי במינוי עובדים במשרד. "השר היה חייב להביא בחשבון, כי פנייה שלו, או של יועצו הבכיר, לסמנכ"ל למינהל או לעובדים אחרים, תיצור אצל אותם עובדים מחויבות בלתי עניינית לפעול למינויים של מועמדים אלה ולהעניק להם יחס מועדף", כותב המבקר.

ממצאים על התקשרויות עם נותני שירותים במשרד לאיכות הסביבה

בפרק הזמן שבין מרס 2001 ודצמבר 2002, כאמור תקופת כהונתו של השר הנגבי במשרד, החל המשרד להעסיק 12 נותני שירותים, שדוח המבקר העלה, כי הייתה להם במועד מינוים זיקה פוליטית לשר - הם היו חברי מרכז הליכוד או קרובי משפחה של חברי המרכז.

בכל ההתקשרויות האמורות, כך מצא המבקר, לא קוימו במלואם כללי ההתקשרות המחייבים: יש שמסמכי המכרז לא הוגשו לוועדת המכרזים והיא לא אישרה את דרישות השירות, את תנאי ההשתתפות במכרז ואת המציעים שאליהם יפנו.

לרוב לא עיינה הוועדה בהצעות שהתקבלו לצורך בחינתן, והיא אישרה את הצעת השר כפי שהוצגה לה בידי הסמנכ"ל למינהל, אם כי לא תמיד ידעה שזו הצעתו של השר, שכן הסמנכ"ל למינהל לא מסר לוועדה על-כך.

לרוב לא הוכנו טבלאות השוואה, ויש שההסברים לבחירת הזוכה ניתנו בעל פה בלבד. לרוב לא נעשה בירור מחירים לפני התקשרות בלא מכרז בהליך מקוצר. בשני מקרים לא נמצאה בקשה מנומקת בכתב של מנהל היחידה המזמינה לאישור ההתקשרות ולסיווגה. מממצאים אלה עולה המסקנה, כי אי-הקפדה על הליכי התקשרות תקינים איפשרה את ההתקשרות עם בעלי זיקה פוליטית לשר הנגבי.

מינויים לא תקינים גם בלשכת השר

תקן עובדי לשכת השר לאיכות הסביבה כולל שש משרות: מנהל לשכה, ארבעה יועצים לשר ונהג.

המבקר מצא כי בפועל הועסקו בלשכת השר, נוסף על העובדים במשרות המאושרות, שלושה עובדים: יועץ למגזר הכפרי יועץ נוסף בחצי משרה ומנהלת לשכת השר בתל אביב.

שניים מהעובדים, היועץ למגזר הכפרי ומנהלת הלשכה בתל אביב, הועסקו באמצעות חברת כוח אדם בניגוד לכללים המחייבים, והיועץ הנוסף שובץ במשרה של רכז פיקוח במשטרה הירוקה, גם זאת בניגוד לכללים . שניים מהעובדים היו במועד מינוים חברי מרכז הליכוד. עוד הועלה, כי עובדים אלה לא הגישו דוחות נוכחות כנדרש - הדוחות הוכנו בכתב יד ולא התבססו על החתמת כרטיס.

מהמתואר לעיל עולה, כי השר הנגבי ומנכ"ל המשרד, שמואל הרשקוביץ, העסיקו עובדים במשרות שלא נכללו בתקן לשכותיהם או שלא היו פנויות, חלקם באמצעות חברות כוח אדם, בניגוד להנחיות בעניין העסקת עובדי לשכה. עוד מוצא המבקר כי כמו במקרים הקודמים גם הפעם, הסמנכ"ל למינהל לא התריע בכתב, התרעה מפורשת ולא מנע את העסקת העובדים אשר נעשתה בניגוד לכללים ולהוראות.

אחריות הנגבי: "שר המעדיף שיקולים פוליטיים אישיים
על ענייני המשרד שהוא מופקד עליו - מועל באמון הציבור"

בפרק מיוחד המוקדש לאחריות השר הנגבי לתופעות שמצא המבקר במשרד לאיכות הסביבה, דוחה השופט (בדימ.) גולדברג את טענת הנגבי שהועלתה בפניו, לפיה מעורבות שר במינוי עובדים הוצגה לפניו כנורמה לגיטימית הנוהגת במשרד, עוד מלפני כניסתו לתפקיד, שאף "תורמת למערכת".

המבקר קובע כי "גם אם השר אינו מכתיב מי ימונה למשרות פנויות במשרד אלא רק "מציע" מועמדים (בעצמו או באמצעות אנשי לשכתו), הדעת נותנת שהכפופים לו יפרשו זאת כתכתיב או כהוראת ביצוע מחייבת. יש לראות אפילו ב'הצעה' של השר משום התערבות פסולה בהליכי המינוי".

"ראש וראשון לאחראים לתופעה הפסולה של מינויים פוליטיים העולה מממצאי דוח זה הוא השר צחי הנגבי. השר הביא, בין בעצמו ובין באמצעות לשכתו, למינוים של עשרות עובדים לתפקידים במשרד לאיכות הסביבה ולשכירת שירותיהם של אחרים בשל השתייכותם או קרבתם למפלגתו", נכתב במסקנות.

המבקר קובע, כי קבלת מועמדי השר שהיו רובם ככולם בעלי זיקה פוליטית, היתה למעשה הפליה אסורה מטעמים מפלגתיים. "בחינת התאמתם של מועמדי השר לתפקידים שבהם שובצו, כאמור בתשובת המשרד, אין בה להקהות את היתרון לו הם זכו", תוקף המבקר שממשיך וקובע, כי בכל אחד מהמינויים הפוליטיים המתוארים בדוח, לא נקט המשרד לאיכות הסביבה כל פעולה לניטרול היתרון של מקורבי הנגבי, בין באמצעות הליך בחירה מבין מועמדים נוספים ובין בכל דרך אחרת... מכך מתבקשת מסקנה חד-משמעית כי מדובר במינויים פוליטיים פסולים".

"משרות ציבוריות שימשו לחלוקת טובות הנאה מקופת הציבור לבעלי זיקה פוליטית, תוך העדפת אינטרסים פוליטיים-אישיים על פני האינטרס הציבורי", ממשיך וקובע המבקר. זאת ועוד, יש שנוצרו במשרד "משרות" רק כדי לספק תעסוקה לאנשי מפלגה או לקרוביהם יש ששולמה תמורה, לעיתים גבוהה, למי שכמעט לא עשה דבר. "נסיבות אלה, וכן היקף המינויים, מקנים חומרה מיוחדת לממצאי דוח זה".

המבקר דוחה אחת לאחת את טענות השר, וקובע כי הן אינן יכולות להתקבל ואינן יכולות להפחית מאחריותו. השר ידע בדבר האיסורים הכרוכים במינויים פוליטיים שהוא מושרש ומבוסס מבחינה נורמטיבית בהלכה הפסוקה של בית המשפט העליון ובדוחות מבקר המדינה.

"אין השר יכול להסתתר מאחורי הטענה כי פעל בדרך שהוצגה בידי הדרג המקצועי במשרד", קובע המבקר.

מבקר המדינה מסיים את החלק הנוגע להנגבי במילים נדירות בחריפותן שזמן רב לא נשמעו כמותן:

"שר המעדיף שיקולים פוליטיים-אישיים על-פני ענייני המשרד שהוא מופקד עליו - מועל באמון הציבור. שר העושה שימוש במשאבי המשרד כדי להיטיב עם מקורביו, פוגע בעניין שנמסר לידיו כנאמן הציבור. במשטר דמוקרטי, שר מייצג כלפי המשרד שבראשו הוא עומד את צורכי כלל הציבור. שר המייצג את רצונו ואת צרכיו שלו, או את צורכיהם של מקורבים פוליטיים, פוגע בכלל הציבור".

אחריות נושאי המשרה המקצועיים: "כשלו כשומרי סף"

:

הדוח קובע, כי הרשקוביץ פעל בשמו של הנגבי לביצוע המינויים הפוליטיים. בתפקידו כיועץ בכיר לשר, הוא מסר לסמנכ"ל למינהל, שמות וקורות חיים של עשרות מועמדים בעלי זיקה פוליטית לשר, ובכך הקנה להם יתרון.

לדעת משרד מבקר המדינה, גם בהיעדר איסור מפורש על העברת קורות חיים של מועמדים לעבודה מלשכת השר או המנכ"ל, ואף שהנחיות הנציבות בדבר אופן בחירתו של עובד למשרה שאינה חייבת במכרז אינן מחייבות לקיים הליך תחרותי, שריר וקיים האיסור על מתן יתרון בשל זיקה פוליטית. האיסור הברור על מינויים פוליטיים מבוסס וידוע, ובא לידי גם ביטוי בהנחיות נציבות שירות המדינה .

עובדה היא, נכתב בדוח, כי קורות החיים שמסר הרשקוביץ היו של אנשים בעלי זיקה פוליטית, ובכך הם זכו ליתרון. "אפילו רק מסר היועץ הבכיר לשר את קורות החיים של מועמדי השר לגורמים המקצועיים במשרד, הרי שהיה חוליה מועילה בביצוע מינוים הפסול". משלא דאג להבטיח כי יינקטו צעדים לניטרולו של היתרון שזכו לו, מסכם המבקר, גם הוא נושא באחריות לכך.

אחריותם של גורמי הבקרה:

המבקר קובע כי גורמי הביצוע נכשלו באחד מתפקידיהם החשובים ביותר שהוא לחסום לחצים לביצוע מינויים פוליטיים. לכל אחד מהם הייתה אחריות בתחומו ובמסגרת סמכויותיו - להבטיח שמירה על הוראות הדין והתקש"יר, טוהר המידות והמינהל התקין. היה עליהם, כותב המבקר, לעשות כל שביכולתם כדי שלא ייעשו מינויים פוליטיים פסולים.

המבקר מדגיש כי אף שהשר נושא בעיקר האחריות על מה שהתרחש, הרי שלא היה יכול הוא לבצעם בלא שהדרג המקצועי איפשר זאת ונענה לתכתיביו.

ממצאי הדוח, כותב המבקר, מלמדים כי גורמי הבקרה במשרד לאיכות הסביבה לא עשו די במסגרת מילוי תפקידם למנוע מימוש מינויים פוליטיים.

על יצחק גורן, שהיה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה טרם כניסתו של השר הנגבי לתפקיד, ומילא תפקיד זה עד מאי 2002, כותב המבקר כי לא נקט פעולות של ממש למניעת תופעת המינויים הפוליטיים, דוגמת התרעות בכתב, פניות לגורמים החוץ-משרדיים או מתן הנחיות כתובות לכפופים לו כיצד עליהם לנהוג, כדי לנטרל את היתרון שניתן למועמדי השר, כפי שהיה מצופה ממנו.

על הסמנכ"ל למינהל כותב המבקר כי הוא זה שהוציא לפועל את המינויים הפוליטיים, בלי שנקט פעולות לניטרול היתרון שלו זכו מועמדי השר, ואף יש שעשה יותר ממה שהתבקש כדי לממש מינויים כאלה.

הוא לא מנע גם כאמור העסקת שני עובדים, שמונו למראית עין והעסקת עובדים בלשכת השר והמנכ"ל באמצעות חברות כוח אדם בניגוד להנחיות חד-משמעיות.

למותר לציין כי הסמנכ"ל לא התריע בכתב לפני השר, וכן לא פנה לבעלי תפקידים מחוץ למשרד, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, והחשכ"ל - כדי להתריע על המעשים הבלתי תקינים הנעשים במשרד.

לדעת משרד מבקר המדינה, אין בהסברי הסמנכ"ל למינהל כדי לגרוע מאחריותו לביצוע מינויים פוליטיים פסולים במשרד לאיכות הסביבה.

גם במילוי תפקידו כיו"ר ועדת המכרזים, לא עמד הסמנכ"ל למינהל על מילוי הכללים המחייבים בתהליכי ההתקשרות, שאם היה עושה כן, אפשר שהיה מונע התקשרויות פסולות עם בעלי זיקה פוליטית.

"במקרים אחדים יש לראות את התנהגותו אף בחומרה רבה", כותב המבקר, יותר משום שהייתה לו תרומה פעילה להתקשרות עם מי שהייתה להם זיקה פוליטית לשר.

"סמכותו וחובתו של הסמנכ"ל הייתה לסכל מינויים פוליטיים, אפילו אם מופעלים עליו לחצים מצד השר. אכן, זוהי דרישה שאינה קלה כל עיקר. אין זה עניין של מה בכך להתעמת עם השר. אך מי שאין כוחו עומד לו לבצע תפקיד זה, אל ייטול אותו עליו".

הנגבי: המבחן המרכזי למינויים איננו הזיקה הפוליטית

דובר השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, מסר בתגובה: "עמדת השר בעניין הביקורת הוצגה למבקר המדינה במלואה, הן בכתב והן בעל פה, קודם לפרסום הדוח. עיקריה:

המבחן המרכזי למינויים בשירות המדינה איננו הזיקה הפוליטית של העובד, אלא התאמתו לתפקיד, השכלתו הרלוונטית וכישוריו המקצועיים. השר הביא לידיעת המבקר, כי רבים מהעובדים שמונו בתקופת כהונתו, נשארו על כנם גם במהלך כהונת השרה נאות, והם מבצעים עבודתם לשביעות רצון הממונים עליהם.

עם זאת, מעת שגיבש מבקר המדינה את מסקנותיו, עמדתו היא המחייבת ויש לכבד אותה ולפעול ליישון המלצותיו".

לשכת מזוז: "התקיימה כבר התייעצות בכירים בנושא, בימים הקרובים יתקבלו החלטות"

מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז נמסר כי "היועץ קיים כבר דיון ראשון בממצאי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. בדיון השתתפו פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנה ליועמ"ש, מלכיאל (מייק) בלס, ובכירים נוספים. בדיון נבחנו השלכות שונות של הדו"ח במישור הפלילי, המשמעתי והציבורי. בימים הקרובים יימשכו ההתייעצויות בנושא זה. עם קבלת החלטות סופיות תפורסם הודעה בהתאם".

התנועה לאיכות השלטון: בימים הקרובים נחליט האם לפנות ליועמ"ש

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "התנועה לומדת את הדוח. ההנהלה תחליט בימים הקרובים באם לפנות ליועמ"ש בדרישה לחקירה משטרתית והאם לפנות לנציב שירות המדינה בדרישה לנקוט באמצעים משמעתיים כלפי עובדי מדינה השותפים למינויים בניגוד להוראות התקשיר".