|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
יצחק (בוז'י) הרצוג. יצליח להחיות את גוויית מפלגת "העבודה"? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
בוז'י
|
|
ליצחק (בוז'י) הרצוג יש תכונות אישיות טובות מאוד, חלקן מצוינות, אבל כושר מנהיגות אינו אחת מהן ● ובכל-זאת, גם אדם שכינוי החיבה שלו בוז'י יכול להיות מנהיג ● העבודה בעיניים
|
|
גם אדם שכינוי החיבה שלו בוז'י יכול להיות מנהיג. אין כל פסול בכינוי הזה, אשר מעצים את דימויו של האיש שהוא מכונה בו כפוליטיקאי מחמד, סולידי, אשר אני מתקשה לדמות אותו בעיני רוחי יוצא מהכלים ומתקשה לשמוע אותו באוזני רוחי מקים רעש בשבירתו אותם. אפילו צעקתו נשמעת לי הסויה, נלחשת. איש טוב הוא בוז'י. נחמד. הוא לא מלהיב. הוא די אפרורי. תכונות אלה אינן פוסלות אותו להובלת מפלגה שתעתה והוליכה עצמה לא רק לאיבוד אלא ריסקה עצמה לאבדון. אדם רציני הוא בוז'י. פוליטיקאי מתון, לא מתלהם. אין לו חזון אבל יש לו קו. הוא עקבי. איש אינו יכול – אם הוא כן וישר – לזגזג את בוז'י. הוא מאמין, באמת ובתמים (פתי מאמין?), שניתן להחיות את גווייתה של 'העבודה'; שאפשר לקרום על השלד שלה עור וגידים, למלאה בשר. אשרי המאמין. איש לא יעז לבוז לו, לבוז'י, לכל היותר לחמול עליו. איך הוא מעז לרצות לקפוץ ראש – כלומר יושב-ראש – אל הבריכה הריקה, אשר מעט הצפרדעים המבוססות בתחתיתה הבוצית, הרפשושית, כבר אינן מקרקרות: קולן רפה מכדי ללחוש. גם הסקרים המעודכנים, לפיהם צפויה המפלגה, שהוא שואף להיבחר לעמוד בראשה ולהנהיגה אל העתיד, לזכות, לכל היותר, בשישה (בספרה – 6!) מנדטים בסך-הכל אינה מניאה אותו. הוא בשלו, בוז'י. פתאום קם אדם ו... סתם. הוא מחליט להמר על עצמו לדעת, כנגד כל הסיכויים. במקום שאין איש הוא מנה וגמר עם עצמו: היי. הנה אני. הנני כאן. אני האיש. אם מי מכם, הקוראים, ירחיק לכת ויגזור ממשל יותם את דמותו של בוז'י כאטד – אפריך את ההשוואה, אשר עושה עוול לבוז'י. הוא אינו אטד. הוא עץ לגיטימי, מן המניין, ולעניות דעתו הוא עץ מספר אחת. מלך העצים. |
|
כרטיס הביקור האישי של יצחק הרצוג
|
|
|
|
|
|
|
|
קול קורא שלא נשמע ושלא יישמע
|
|
|
|
אפרורי משהו... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
ליצחק (בוז'י) הרצוג יש תכונות אישיות טובות מאוד, חלקן מצוינות, אבל כושר מנהיגות אינו אחת מהן. הוא נעדר כריזמה. הוא אינו מקרין שום חזון. הוא שקט ואפור. נימוסיו ואדיבותו כמעט מקוממים. דומה שכאשר הוא מדבר לא מקשיבים לו. בקושי שומעים אותו.
הוא נאבק על זכויותיהם של החלשים, של הנזקקים, של מעוטי היכולת ושל חסרי האונים, של נדכאי החברה וחלכאיה. הוא מבקש לשאת גם את קולו של המעמד הבינוני הנשחק, היורד. זה מאבק ראוי, חשוב, חיוני. אבל אפילו בעיצומו הרצוג אינו נתפס כמי שמוביל אותו.
כיום, במצבה (מוות מוחי) מפלגת העבודה אינה יכולה להרשות לעצמה מנהיג אשר חרף יכולותיו, סגולותיו ומעלותיו אינו מסוגל להוביל אותה לצמיחה, לשיקום. הוא אינו האיש שיוכל להחיותה, בעודה מתה מוות קלינית. רק נס יוכל להשיב אותה אל הימים היפים שלה, ימים שהייתה לה נוכחות, אמירה. ימים שהיה לה משקל. ימים שבהם היא הייתה ראויה לטעון לכתר ההנהגה.
אשמח מאוד לראות אתו ממשיך למלא את התפקיד שאותו הוא ממלא בממשלה. תזכירו לי, בבקשה, איזה שר הוא? שר למה?
|
|
| תאריך:
|
16/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
17/10/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רות לבנוני
|
17/10/10 10:51
|
|
|
|
2
|
|
אני רק שאלה
|
17/10/10 13:23
|
|
|
|
3
|
|
חרש ברזל
|
17/10/10 15:40
|
|
|
|
4
|
|
אנשי נעמי חזן
|
17/10/10 19:03
|
|
|
|
5
|
|
ברנע י.
|
17/10/10 19:45
|
|
|
|
6
|
|
אליהו חיים
|
17/10/10 22:34
|
|
|
|
7
|
|
במדינת הגמדים
|
18/10/10 00:37
|
|
ביתי שבוורמונט (בארה"ב) גובל בשטח מרעה לבקר, שדיירותיו נוהגות לפסוע לאיטן לבקרנו, ומביאות עמן נחילי זבובים להוטים. הפרות אומנם נשארות בצד שלהן של הגדר, אך זבוביהן נכנסים לתוך ביתנו. למרות שאני מסוגל למחוץ אותם, אני מחטיא אותם בקביעות. זריזותי והרפלקסים שלי תקינים, אך כשמדובר בזבובים, מחבט הזבובים שלי מכה באופן קבוע חצי ס"מ משמאל למטרה. זו סטייה קבועה שאינה תלויה בתנאים ובנסיבות של הציד. כשהבחנתי בכך, חשדתי בתחילה כי עווית נוירולוגית היא האחראית לסטייה. אבל מדוע זה קורה רק כשאני מנסה לחבוט בזבובים ולא, נניח, בעשים? האם, במקום חוסר יציבות נוירופיזיולוגית, אולי מחבלת בי פרשה פסיכולוגית-זבובית חבויה?
|
|
|
|
|
המאמצים הדיפלומטיים המושקעים זה יותר מארבע שנים לשחרורו של גלעד שליט נכשלו. נראה כי מכלול כל היבטיה של סוגייה עגומה זו - הדשדוש סביב מספרים ושמות של פלשתינים, ההתבצרות בעמדות, התיווך המצרי והתיווך הגרמני - הם במידה רבה בזבוז זמן יקר ומריטת עצבים. אין מנוס מן המסקנה כי ישראל התנהלה בצורה מקובעת ושגרתית, ללא מעוף, יוזמה או מקוריות. גלעד עוד לא שב הביתה.
|
|
|
|
|
שאול מנשה הוא ותיק הפרשנים לענייני המזרח התיכון בקול ישראל בערבית. במשך עשרות שנים שידר בכינוי באשיר אמין, והיה עמוד התווך בניהול ההסברה המדינית של ישראל לעולם הערבי מעל גלי האתר אשר לוותה במלחמה פסיכולוגית. שאול מנשה נחשב מיומן ביותר בניתוח דרכי החשיבה של מנהיגי ערב ויחסם לישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש בו, באחמדינג'אד תעוזה, עקשנות ותובנות תקשורתיות אותן הוא מתעל כאמן כלפי העולם כולו, וודאי כלפי ישראל. ביקורו בלבנון הפך להיות לעוד הפקת ענק של שנאה יוקדת ורטוריקה מקאברית, נאומים שנועדו לשטוף את מוחם של מאמיניו הפנאטיים ולסחוף אותם אל מחוזות התקווה רק מתוך ייאוש. לדאבון הלב, העולם אינו לומד את לקחי העבר הקרוב והרחוק, כולל ישראל, ונותן לאיש זה במה נוחה וחופשית להטיף את משנתו הזדונית. כך הסיקור של ביקוריו באו"ם, כך גם הביקור האחרון שלו בלבנון.
|
|
|
|
|
