על בג"צ להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר לעורכי דינם של האסירים והעצורים הביטחוניים, אשר שובתים רעב בימים אלה, להיפגש עימם. כך מבקשים ארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל, בעתירה שהגישו הבוקר (יום א', 29.8.04) בשמם של שבעה עורכי דין וארגוני זכויות אדם נוספים.
בעתירה, שהוגשה בידי עורכות הדין ארנה כהן מעדאלה וסוניה בולוס מהאגודה לזכויות האזרח, התבקש עוד בג"צ לקבוע דיון דחוף בעתירה. ואכן, השופטת אסתר חיות, בפניה הונח התיק, הורתה למזכירות לקבוע דיון דחוף בעתירה עד ליום 2 בספטמבר, והורתה לשב"ס להגיש תגובתו לעתירה עד 24 שעות לפני מועד הדיון.
כזכור, בתחילת החודש הכריזו העצירים והאסירים הביטחוניים, שרובם מוגדרים ככאלה עם "דם על הידיים", על כוונתם לפתוח בשביתת רעב כמחאה לכאורה על תנאי כליאתם הירודים. בעתירה נטען, כי בסמוך להכרזה על שביתת הרעב, החל שב"ס למנוע מעורכי דין להיפגש עם האסירים הביטחוניים, ובמקצת מהמקרים אף עם עצורים בבתי סוהר שונים.
העותרות טוענות, כי שב"ס הודה במקצת המקרים בכתב ובעל פה, כי מניעת המפגש של עורכי הדין עם האסירים והעצורים נעוצה בעובדה שהם שובתים רעב. כך למשל, במכתב התשובה של קצינת האסירים בבית הסוהר גלבוע על פנייתו של עו"ד מוחמד נעאמנה, בה ביקש לתאם מפגש עם האסיר מוחלס בורגל, צוין בזו הלשון: "בהמשך לפנייתך מתאריך 25.8.04, לא מאושר מפגש עם הנ"ל לאור סירובו לאכול".
עורכות הדין כהן ובולוס מציינות בעתירה, כי הימצאותו של אדם בבית סוהר אינה שוללת ממנו זכויות יסוד, למעט כפי שמתחייב מהמאסר, וכי על בית המשפט מוטלת חובה אקטיבית להבטיח שהאסיר ימשיך ליהנות מזכויותיו גם כשסוגרים עליו את חומות בית הסוהר. הן מדגישות, כי סירובו של שב"ס להתיר לעורכי דין להיפגש עם אסירים ועצירים, המסווגים כביטחוניים והשובתים רעב, מהווה הפרה בוטה של זכותם החוקתית של אסירים ועצורים אלה להיפגש עם עורכי דינם באופן סדיר ונוגדת את הוראותיו המפורשות של החוק.
לטענתן, גם אם בפקודת בתי הסוהר נקבע, כי שביתת רעב מהווה עבירת משמעת בבית סוהר, הרי הפקודה עצמה איננה מסמיכה את שב"ס לשלול את זכותו החוקתית של האסיר או העציר להיפגש עם עורך דינו כעונש על השביתה.
עוד נטען בעתירה, כי האיסור על קיום המפגשים של עורכי דין עם אסירים ועצורים השובתים רעב נוטל מהם את הערובות להגנה על זכויות חוקתיות נוספות של הכלואים, ובהן הזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לכבוד וזכות הגישה לערכאות שיפוטיות. כן נטען, כי האיסור שהטיל שב"ס מסכל את יכולתם של עורכי הדין, המטפלים בענייניהם של אסירים השובתים רעב, לקיים את חובתם המקצועית לתת שירות נאות למרשיהם, וכי הוא מגביל את זכותם החוקתית לחופש העיסוק, המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק.
העותרות מציינות, כי במקביל למניעת המפגש של האסירים והעצורים שובתי הרעב עם עורכי הדין, מונע שב"ס גם קיום ביקורי משפחות במתקני הכליאה, ואף חברי כנסת אינם מורשים על-ידי שב"ס להיפגש עם אסירים ועצירים אלה. "בנסיבות אלו", נטען בעתירה, "לאסירים ולעצורים שובתי הרעב אין כל קשר עם העולם החיצוני".
בג"צ 7867/04 פידא קעואר, עו"ד ו-15 אחרים נ' שירות בתי הסוהר