אמינות טענותיו של העיתונאי
גדעון לוי, וכך גם תפיסת עולמו המוסרית, מפוקפקות כפי שעולה מסדרת המאמרים שפורסמו ע"י הח"מ באתר News1. בשבוע האחרון עלתה לדיון ציבורי, פעם נוספת, סוגית מהימנותו של לוי. העיתונאי בן דרור ימיני מ
מעריב כינה את גדעון לוי "ברון תעשיית השקרים", ואילו גדעון לוי במאמר תגובה טען, כי הטענות מאפיינות את אלה המשמיעים אותם.
גדעון לוי: בעזה יש רק קסאמים פרימיטיביים על-רקע זה כדאי להפנות מבט לראיון חשוב שקיים גדעון לוי בבריטניה ב-20 באוגוסט 2010 עם ג'יימי שטרן וויינר. מבין שלל הנושאים בראיון הראויים להתייחסות נפרדת, אציג הפעם דוגמה אחת בולטת לאי-אמירת האמת ע"י לוי בנושא מרכזי ומהותי, וכל זאת בניסיון לצייר את ישראל כמכונת מלחמה דורסנית ואכזרית הפוגעת במתכוון באוכלוסיה אזרחית חסרת ישע. להלן תרגום
הקטע הרלוונטי מהראיון:
[קישור] שאלה: "נעבור לעזה. בספרך אתה מתאר את
עופרת יצוקה כמלחמה שלא הייתה מלחמה, וכהתקפה על האוכלוסיה חסרת הישע ביותר בעולם. האם תוכל לדבר קמעא כיצד הטבח נתפס בישראל, הן ברמה הציבורית והן ע"י הפרשנים בתקשורת?"
גדעון לוי: "ראשית כל, הם אותו דבר. הדרך שבה היא תוארה בתקשורת היא הדרך שבה אנשים ראו אותה [את המלחמה], זו ההשפעה הגדולה של התקשורת בישראל. לכן ראשית, היה שלב שבו היו קסאמים, והם תיארו זאת בצורה מוגזמת. לאחר מכן, הגיעה הדרישה מהתקשורת והציבור לעשות משהו. לאחר מכן, הגיע השלב של הפיכת עזה לשטן, היו דוחות למשל על "ארסנל של נשק אירני מוברח דרך המנהרות", אשר התבררו כשקר גדול, שכן בעזה אין כמעט כלי נשק, למעט הקסאמים הפרימיטיביים. אבל, זה נעשה כדי להפוך אותם לשטן ולהגזים בכוחם. ואז הגיעה הדרישה לעשות משהו ולצאת למלחמה, קראו לזו מלחמה, וזה גם שקר. לא הייתה מלחמה, בגלל שמלחמה היא בדרך כלל בין שני צבאות, עם סוג מסוים של התנגדות. שם הייתה בקושי התנגדות, הייתה רק התקפה ברוטלית על אוכלוסיה אזרחית. לא הייתה לחימה. מתוך מספר החיילים הקטן שנהרג בעופרת יצוקה רובם נהרגו באש ידידותית. זו לא הייתה מלחמה, אבל כך היא נתפסה."
דבריו של גדעון לוי ברורים וחד-משמעיים: ישראל משקרת במצח נחושה, כאשר היא חוזרת וטוענת שנשק תקני מוברח דרך מנהרות רפיח מגבול מצרים. על-מנת להבהיר עוד את עמדתו זו, מוסיף וקובע גדעון לוי באופן נחרץ (להלן ציטוט): "בעזה אין כמעט כלי נשק, למעט הקסאמים הפרימיטיביים". לטענתו, השקר הישראלי שהעצים בכוונת מכוון את האיום של הקסאמים הפרימיטיביים שימש עילה בלתי מוצדקת למלחמה.
גדעון לוי לא פרט על אלה מקורות הוא מסתמך בקביעתו הממעיטה בערך ארסנל אמצעי הלחימה המצויים בידי ארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה, ומדוע הוא כה בטוח בטענתו שבעזה יש רק "קסאמים פרימיטיביים", כלומר: שנזקם קטן כאשר הם משוגרים לעבר ישראל. העובדות שונות בתכלית והן ידועות היטב לגדעון לוי, שכן הן התפרסמו בהרחבה רבה בכלי התקשורת הישראלית, כולל בעיתון הארץ בו הוא כותב באופן קבוע.
המציאות: מאות רקטות תקניות שוגרו לעבר ישראל מאז 2006 ארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה השיגו זה מכבר רקטות תקניות לטווח ארוך מסוג "גראד". השיגור הראשון של טיל "גראד" לעבר שטח ישראל (אשקלון) היה ב-28 במרס 2006, יום הבחירות לכנסת השבע-עשרה, והוא בוצע ע"י ארגון הג'יהאד האיסלאמי. מאז נורו מאות רבות של רקטות "גראד" לעבר ישראל. מאות ישראלים נפצעו מרקטות "גראד" אלה. אחת מהן פגעה (14.5.08) בקניון במרכז העיר אשקלון וגרמה לפציעתם של 81 אנשים, מהם שלושה במצב קשה. גם אירוע זה סוקר בהרחבה בכלי התקשורת, שאף הציגו את הסרטונים בהם יורים פעילי ארגוני הטרור את רקטות ה"גראד".
במהלך 18 ימי מבצע "עופרת יצוקה" שיגרו גדודי אל-קסאם של חמאס, כך על-פי הודעתם הרשמית, 213 רקטות "גראד" לעבר ישראל. רקטות רבות מדגם זה שוגרו ע"י ארגוני טרור אחרים במהלך המלחמה.
חמאס מצוי בתהליך מתמשך של התעצמות צבאית חמאס מודה מפורשות, כי תהליך ההתעצמות הצבאית שלו מהיר. בין אמצעי הלחימה התקניים שנחשפו ע"י חמאס ואשר נעשה בהם שימוש בלחימה נגד ישראל: מרגמה 120 מ"מ, מקלעים כבדים מסוג דושקה, מטול נ"ט מסוג RPG29, כולל בגרסת טאנדם, לחדירה עמוקה לשיריון.
גדעון לוי טוען, שישראל משקרת בנוגע להברחת אמצעי לחימה תקניים מגבול מצרים. לעומתו, מנגוני הביטחון המצריים מדווחים, ואף מציגים צילומים לתקשורת, על מקרים רבים מאוד של תפיסת אמצעי לחימה בחצי האי סיני שהיו מיועדים להעברה לרצועת עזה דרך מנהרות רפיח.
כך למשל, וזו אך דוגמה אחת מיני רבות: באפריל השנה תפסו כוחות הביטחון של מצרים 100 טילים נגד מטוסים, 35 מטעני חבלה, 20 פצצות RPG וחומר נפץ. כמויות עצומות של אמצעי לחימה וחומרי נפץ נתפסו בשנים האחרונות בסיני.
ראש השב"כ,
יובל דיסקין, אישר בסקירה בפני ועדת חוץ וביטחון ביוני השנה, כי בידי ארגוני הטרור אלפי רקטות והטווח של מיעוטן מגיע עד גוש דן.
ארגוני הטרור סותרים טענות גדעון לוי עוד טוען גדעון לוי, כי במבצע עופרת יצוקה "הייתה בקושי התנגדות, הייתה רק התקפה ברוטלית על אוכלוסיה אזרחית. לא הייתה לחימה". טענה זו עומדת בניגוד לדיווחים הרשמיים שפרסמו גדודי אל-קסאם ושאר הארגונים הפלשתינים, אשר תיעדו את הלחימה מדי יום ביומו.
שיטות הלחימה שהוצגו ע"י ארגוני הטרור במהלך עופרת יצוקה כללו: ניצול המחסה של בנייני המגורים לשיגור טילים לעבר ישובים ישראלים, שיגור פצצות מרגמה לעבר שכונות פלשתיניות בעת שכוחות צה"ל פעלו באזורי מגורים פלשתינים, או בסמוך להם, ירי פצצות נ"ט, אש נק"ל ומקלעים לעבר בתים, שעלה חשד כי כוחות צה"ל נכנסו אליהם, תפיסת בתים כעמדות צבאיות לצורך ביצוע מארבים נגד כוחות צה"ל, מלכוד בתים לפני המלחמה ובמהלכה, ופיצוצם, פריסת מטעני נפץ מסוגים שונים (גחון, חודר, מנתר, נגד אנשים ועוד) בסביבת מגורים ופיצוצם, ניהול לחימה וירי צלפים לעבר כוחות צה"ל כאשר אלו פעלו במרחב הפלשתיני הבנוי, ירי מקלעים כבדים מתוך המרחב הפלשתיני הבנוי. צה"ל חשף תיעוד של עמדות ירי מתוך מסגדים ומלכוד של בית ספר בניסיון לפוצצו על הכוח הצבאי הישראלי. וקיימות דוגמאות רבות אחרות אשר תקצר היריעה מלהציגם.
למה גדעון לוי אינו אומר אמת? אם גדעון לוי אכן מאמין באמת ובתמים לדברים שהוא עצמו אמר בלהט ובשכנוע עמוק, אזי הוא סבור שקיימת קונספירציה חובקת מדינות וארגונים, היוצרת רושם שווא של התעצמות צבאית ברצועת עזה. על פיה, המודיעין הישראלי ממציא דוחות מודיעין כוזבים, מערכת הביטחון המצרית מביימת חדשות לבקרים תפיסת אמצעי לחימה בסיני, חמאס משקר כאשר הוא מציג לראווה את רקטות ה"גראד" ופציעת מאות ישראלים מטילי ה"גראד" לא הייתה אלא הצגה בלבד. מדבריו של גדעון לוי עשוי להשתמע, כי אגף המודיעין בצה"ל ובשב"כ מיותרים, וכי הוא בכוח ידיעתו בלבד יכול לספק הערכת מודיעין מרגיעה לציבור על היכולת הצבאית "האמיתית" של חמאס.
לאור זאת, עולה השאלה: האם גדעון לוי חוטא שוב ושוב באי אמירת אמת בשל נטייה רטורית להגזים, להקצין, להציג תמונת מצב של שחור לבן וליצור פרובוקציה, או שהוא ביודעין בוחר באי אמירת אמת כדי להשחיר את דמותה של ישראל בכל מחיר מטעמים אידיאולוגיים או אחרים? מכל מקום, לאור המקרים החוזרים ונשנים של טעויות, אי-דיוקים ואי אמירת אמת, ראוי להתייחס לדיווחיו של גדעון לוי במידה רבה של זהירות, ביקורתיות וספקנות ולבדוק היטב ובדקדקנות את מקורותיו.
