מהשלכותיו של בג"צ קעדאן: המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי והאגודה לזכויות האזרח הגישו (1.9.04) עתירה מינהלית משותפת לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, נגד מינהל מקרקעי ישראל, הקרן הקיימת לישראל, עיריית כרמיאל וחברת ערים לפיתוח עירוני, בדרישה לאפשר לאזרחים ערבים להשתתף במכרז לרכישת מגרשים לבניה עצמית בשכונת מכוש בעיר כרמיאל.

כן מתבקש בית המשפט להורות למינהל לבטל את מדיניותו המפלה, לפיה ערבים מנועים מלגשת למכרזים בקרקעות הקק"ל, הנתונות לניהולו של המינהל על-פי חוק, ולנהוג בשוויוניות בקבלת כל החלטה בנוגע לכל קרקע הנתונה לניהולו של המינהל.

נזכיר, כי רק אמש השמיע בג"צ את מה שנראה כמו יריית הסיום על פרשת קעדאן, לאחר מאבק משפטי בן למעלה מתשע שנים. בג"צ קבע, כי בני הזוג הערבי יוכלו לרכוש מגרש למגורים ביישוב קציר שבנחל עירון, והטיח ביקורת בוועדות הקבלה של ישובים קהילתיים שונים [ראו קישור]. אין ספק, שפרשת קעדאן השפיעה בוודאי על העתירה הנוכחית בעניין כרמיאל.

העותרים: ההערה במכרז נועדה למנוע מערבים להשתתף בו

בעתירה המינהלית, שהוגשה באמצעות עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי בחודש יולי האחרון פירסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לשיווק 26 מגרשים לבניה עצמית בשכונת גבעת מכוש בכרמיאל. במודעה שפורסמה בעיתונות אודות המכרז הוספה, שלא כנהוג במכרזים דומים, הערה בה נאמר: "לידיעת המשתתפים, מדובר בקרקע בבעלות קרן קיימת לישראל, אשר חלה עליה האמנה שבין מדינת ישראל לבין קק"ל אשר פורסמה בילקוט הפרסומים...".

הערה כזו, טוענים העותרים, לא פורסמה במכרז קודם, שהוציא המינהל לשיווק 43 מגרשים לבניה עצמית באותה שכונה ובאותם תנאים. בין הזוכים במכרז הקודם היו מספר משפחות ערביות, שדבר זכייתן עורר סערה בקרב חוגים יהודיים, ובכללם חלק מהזוכים היהודים, אשר ביקשו להקפיא את המכרז.

המכרז אכן הוקפא בטענה, כי המגרשים ששווקו בו הינם בבעלות הקרן הקיימת לישראל, וככאלה הם מיועדים לאזרחים יהודים בלבד. במכרז הנוכחי, וכדי למנוע מראש את השתתפותם של ערבים בו, נוספה כאמור ההערה הנ"ל, שנועדה להבהיר, כי הוא מיועד ליהודים בלבד.

העותרים: "עליית מדרגה מסוכנת"

ד"ר חנא סוויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, טוען כי מדובר בעליית מדרגה מסוכנת באפליה הממסדית נגד האזרחים הערבים בכל הקשור לזכות המגורים שלהם ביישובים יהודיים. לפי נתוני המרכז, שעוקב אחר המכרזים שמוציא המינהל, הרי בתקופה שמאז חודש אפריל 2004 ועד חודש אוגוסט 2004 פירסם המינהל מכרזים לשיווק קרקעות לבניית כ-1,820 יחידות דיור במחוז הצפון, כאשר רק כ-140 מהן הוצעו לשיווק ביישובים הערביים. נתון זה מלמד, לדבריו, כי מצוקת הדיור של האוכלוסיה הערבית אינה על סדר יומו המינהל.

עו"ד עאוני בנא מבהיר בעתירה, כי הוספת ההערה לפרסום בדבר המכרז חושפת מדיניות חמורה, לפיה חסומה בפני הציבור הערבי ההזדמנות לחיות במקומות מסויימים במדינת ישראל, אשר מיועדים ליהודים ורק להם, בתואנה שהקרקע במקומות אלה הינה בבעלות קק"ל. מדיניות זו, הוא מוסיף, מקבלת משנה חומרה לנוכח העובדה, שהגוף "המופקד" על ביצועה הוא לא אחר מאשר מינהל מקרקעי ישראל, שהוא "המדינה בכבודה ובעצמה".

מדיניות זו, לטענת בנא, הינה בלתי חוקית וחורגת באורח קיצוני מכללי מינהל תקין וממחוייבותו של המינהל לעקרון השוויון ומוסיפה נדבך נוסף לאפליה הקשה, שממנה סובל הציבור הערבי בתחום הקרקע והדיור. זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במדיניות של הפקעת קרקעות מבעליה הערבים והעברתן למעשה לשימוש הקולקטיב היהודי בלבד ובצמצום שטחי השיפוט של היישובים הערבים.

העותרים: המינהל נימק מדיניותו באמנה שנחתמה עם קק"ל בשנות ה-60'

בתגובה לפנייתם של האגודה לזכויות האזרח ושל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הודה מינהל מקרקעי ישראל בפה מלא, שהוא אכן נוקט במדיניות של אפליה על-בסיס לאום בהקצאת קרקעות ציבוריות, וזאת ככל שמדובר בקרקע שבבעלות קק"ל. לטענת המינהל, הוא חייב לעשות כן לאור האמנה שנחתמה בין מדינת ישראל לבין הקרן הקיימת לישראל בתחילת שנות ה-60' ואשר מחייבת אותו לנהל את קרקעות קק"ל בהתאם למטרותיה של האחרונה - דהיינו, לשם ישוב יהודים בלבד.

על עמדתו זו של המינהל נאמר בעתירה, כי הזכות החוקתית לשוויון, לה מחוייב מינהל מקרקעי ישראל בהיותו גוף ציבורי הפועל על-פי דין, גוברת על כל מחויבות שלו כלפי קק"ל. כללי מינהל תקין אוסרים על המינהל לעשות שימוש בסמכויותיו השלטוניות ובמשאביו הציבוריים, הן הפיזיים והן הכספיים, לשם קידום ענייניה של קבוצה אחת באוכלוסיה, תוך שהוא מייחד קרקעות ליהודים בלבד. סמכויות המינהל ומשאביו, הוא מדגיש, הוענקו לו כנאמן הציבור ולמען הציבור כולו, ועליו להשתמש בהן תוך הקפדה על עקרון זה.