המירוץ הגדול להצלחה ולעושר, המירוץ למושלמות ולחיים נפלאים – יוצר מתחים-נפשיים וחרדות-כישלון המייצרים את מגיפת הדור – הדיכאון! הסטטיסטיקות מלמדות על אחוזים גבוהים של אנשים, ובעיקר נשים, הסובלים מדיכאון, ועל כאלה הנוטלים תרופה כלשהי נגד דיכאון. זוהי כבר מגיפה. אומנם אלגנטית ומוסתרת מאחורי מייק-אפ התרופות. אבל היא קיימת. לצד כוס הקפה. כי כוס קפה כבר לא מספיק כדי להתעורר ולאסוף כוחות ליום חדש, לעוד הרבה ימים. צריך גם תרופת הרגעה. זה המחיר לקסם שבהצלחה. זו תוצאת הייאוש שבכישלון כשהעולם משדר מצליחנות, יופי וקסם תחת כל אתר ואתר ורשת חברתית.
כיאה לדור הפתוח הדן בנבכי הנפש בריש גלי, ובניגוד לתקופות קודמות, מדברים גם על הדיכאון בגלוי, מחליפים חוויות וטלפונים של פסיכולוגים, המלצות על תרופות נוגדות-דיכאון או חוות-דעת אישית על התמצית-התגלית החדשה שיוצאת חדשים לבקרים.
ומה הפלא? בדורות קודמים היה הבית וכל מה שבו – ילדים, ארוחות, טיפוח הבית והחינוך - נתון בידי האישה. הבעל טיפל בכל מה שבחוץ. זה היה הסדר שחילק את הלחצים (פחות או יותר) בין שניים. המטרה הייתה אחת: בית טוב ושלם. היום, לא תמיד יש שניים. בית טוב – מי זוכר? יש הרבה יותר התמודדויות. ונשים, שזכו וקיבלו שוויון-הזדמנויות ואפשרויות, ומוכיחות הצלחה בתחומים רבים - מתקשות לאגוף את כל התחומים האחרים בחייהן. אם פעם הייתה הצלחת האישה בהכנת הריבה העונתית או הפשטידה המדהימה גורמת סיפוק ושמחה, הרי שהיום זה לא מספיק. חייב להתלוות לאלו תואר או זוהר לגברת, כדי שזה ירשים ויספק באמת.
דיכאון הוא תוצאה של חוסר-אונים וחוסר יכולת של אדם לחוש שליטה בחייו. אז מה הפלא שבימינו הוא כה נפוץ? כמה כבר יכולים לרוץ במהירות הכמה-מגה שמחייב דור המצליחנות הזה? הצלחה בעבודה, חברים, בית, ילדים, כסף, הופעה מרשימה – ומה? ועם כל זה גם לחייך חיוך זוהר וקסום? בכל תחום יש קשיים. באיזה תחום מתמקדים? מתי יש זמן לכל, ומאיפה הכוח לחייך ולהפגין ערנות, זוהר ושמחה?
ייתכן שתחושת הדיכאון היא מה שמשדרים הגוף והנפש, שרוצים קצת מנוחה מהתחרותיות הזאת, מהמירוץ הזה. זה המגן שמסייע להימנע מהתמודדות. אבל מי מוכן לצאת מהמירוץ כשיש דלק פשוט ואלגנטי שמזרים כוחות ומסייע לעבור עוד יום, עוד חודש, עוד שנה בתוך הקלחת הגדולה הזאת? אז ממשיכים על-ידי תדלוק בתרופות נגד דיכאון עד להצלחה הגדולה או עד להתרסקות... חס ושלום.
הפתרון לסחרחרת הזאת: להאט ולהחליט שלא חייבים הכל. לבחור את נקודת המטרה הכי חשובה לנו בחיים ולשאוף אליה על-ידי צירוף הגורמים בחיינו בחתירה למטרה הזאת וביטול הגורמים המפריעים לנו להמשיך בדרך היותר רגועה והפחות מלחיצה.
הנה כמה עצות מרפואת חז"ל לטיפול בדיכאון, לשיפור מצב הרוח ולתוספת אנרגיות חיוביות ובונות:
- שיחה – מישהו לשתף אותו, אם אפשר - חבר טוב.
- פעילות – למשל הליכה; הרמב"ם מלמד אותנו שהתרופה הטובה מכל היא ההליכה, לפחות 20 דקות ביום באוויר פתוח. רצוי לבד או עם חבר/ה טוב/ה. הליכה רגועה, לא לכושר דווקא. מדהים כמה המחשבות זורמות בחופשיות ובנחת ומסתדרות פתאום בראש.
- הימנעות ממתוקים שממריצים ואחר-כך גובים מחיר בתחושת עייפות.
- פסק-זמן של אי-עשייה, של התרכזות בעצמך, תורם לפעמים יותר ממעשים רבים. לא חייבים לעשות משהו בכל רגע נתון. כדאי לעצור, לחשוב ואז להתקדם. רגע של מנוחה לשלוות הגוף והנפש הוא גם כן רגע בחיים.
