|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מכתב ראשון על "הוצאת היובל" של שירי אברהם שלונסקי
|
|
אברהם שלונסקי ב-1936 [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
שלונסקי ב-1952 [צילום: הנס פין/לע"מ]
|
|
|
|
|
- מרחביה 10 בספט' 1949
אל אברהם שלונסקי,
שלונסקי היקר,
העניין אשר מכתבנו זה יטפל בו, אינו מצריך כתיבה "רשמית" דוקא, אלא שהננו רואים חשיבות ארכיונית מסוימת (בתקופת ההיסטוריה הכתובה אנו חיים, ולא נקפח את הדורות הבאים) בתעודה זאת, כשלב שקודם למעשה, מעשה אשר ידבר בעדו... ועל גופו - ותוכו - של דבר כבר דיברנו לא אחת, הלא הוא דבר הוצאת היובל של כתביך.
מסתבר, כי שוב אין לומר עתה "אין השעה דוחקת". אדרבא, יש למסור את החומר לדפוס בימים הקרובים ביותר.
לדעתנו, יש למסור את החומר בלי להשתהות בבירורים, אשר עצם העבודה תסייע בפתרונם, כגון שאלת מספר הכרכים, ושאלת התבנית (אורך העמוד) וכו'. השורה הלא היא נתונה, ויש ללכת אחר השורה. היקפו של החומר יקבע את היקף הכרכים, בשים לב לחלוקה אשר תיראה בעיניך לאור יריעות-ההגהה המחכימות. וכן לא קשה יהיה לקבוע תוך עבודה את שיעור העמוד הנאה והראוי-לשמו.
שאלה אחת בלבד צריכה פתרון לאלתר, היא שאלת המוקדם והמאוחר לסידור. ונקוה, בזה כבר הגעת לידי מסקנה ברורה, ואין עיכוב.
כן היינו רוצים שלא תשתהה העבודה משום הצורך להחליף כמה משפטים בעניין פְּשִׁיטֵי-דְסַפְרָא. בכל העניוות הנאותה נאמר, חזקה עלינו שנדע עת לכל חפץ וערך לכל ערך.
מצדנו, עוד עלינו לברר סופית, מי יהיה המוציא לפעל של העבודה, והאפשרויות אינן מביכות-על-שום-ריבוין - אפשר לבחור בין דפוס אחדות לבין דפוס הארץ.
דבר זה ייעשה תוך ימים ספורים, ובהגיע החומר לידנו, מיד יוכל להכנס לדפוס.
נקוה, גם שאלת האות ברורה ואינה עומדת לבחינה. ההיקף הגדול מחייב, דוֹמנוּ, אות פראנקריל, כמקובל.
נחכה איפוא לתשובתך עם הפרקים הראשונים הנועדים לדפוס, ליום אשר נציינו בסימן-טוב, יום ראשון לפעולה מזורזה ומכוונה עד בוא מועד, ועד בכלל.
בתקוה טובה וברכה
ד. הנגבי
העתק למזכירות הקבה"א (הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר).
למנהלת בית ההוצאה (ספרית פועלים).
זהו מכתבו של דוד הנגבי, ממייסדי הוצאת "ספריית פועלים" ועורך בכיר בה, שכבר הרחבנו את הכתוב עליו במקומות אחרים, אל אברהם שלונסקי. נושא המכתב הוא דיבור ראשון ביניהם, שנותרה לו עדות כתובה, על הוצאה גדולה ומפוארת, "הוצאת יובל", של שירי אברהם שלונסקי. זהו כנראה הכתוב הראשון בעניין, משום ששניהם היו קרובים במשך שנים רבות, ובוודאי שהדברים התבררו ביניהם קודם לכן, בשיחות שבעל-פה. הנגבי מציין זאת בפתיח, ומצדיק את כתיבת המכתב כביכול לשם "הדורות הבאים"... ספר השירים, שהולדתו במכתב זה, יצא לבסוף בשם "שירים", בשני כרכים, הוצאת ספריית פועלים ספרי מופת תשי"ד 1954. ניתן להניח שהוא עבר כמה וכמה גלגולים, שנמשכו על-פי מה שלפנינו כחמש שנים, עד שהתגבש לצורתו הסופית. המכתב המתפתל של דוד הנגבי, לשון הרבים שהוא נוקט במקום שיש לנקוט לשון יחיד, הגדרותיו המיותרות והגדושות - כל אלה הם ממאפייני כתיבתו של הנגבי. מצאתי לשון מסורבלת ומתחכמת זו גם במכתבים נוספים משלו. מעניינת התייחסותו המדייקת לצורת האות העתידה, בה יידפס הספר, פרנקריל כלשונו (היום נהוג לכתוב פרנקריהל), ולשני בתי הדפוס, דפוס הארץ ודפוס אחדות. בבתי דפוס אלה נדפסו ספרי השירה של הוצאת "ספריית פועלים", והם נחשבו כנראה באותה העת, 1949, לבתי דפוס איכותיים. הביטוי התלמודי "פשיטי-דספרא", שהנגבי משתמש בו "בכל העניוות הנאותה", מתייחס לבירור ההוצאות הכספיות הקשורות בהוצאת הספר, שכר הסופרים וכתיבת חוזה ועוד. אני מניח שמכתבי עורכים ומשוררים היום, אם הם בכלל נכתבים עדיין, שונים מאוד ממכתב זה, שחרף הצהרתו של הנגבי, שהוא נכתב "בכל העניוות הנאותה", הרי אישיותו הלא-ענווה של העורך משתקפת מכל פסקה שבו. |
| תאריך:
|
03/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
03/11/2010
|
|
אלישע פורת
|
|
המירוץ הגדול להצלחה ולעושר, המירוץ למושלמות ולחיים נפלאים – יוצר מתחים-נפשיים וחרדות-כישלון המייצרים את מגיפת הדור – הדיכאון! הסטטיסטיקות מלמדות על אחוזים גבוהים של אנשים, ובעיקר נשים, הסובלים מדיכאון, ועל כאלה הנוטלים תרופה כלשהי נגד דיכאון. זוהי כבר מגיפה. אומנם אלגנטית ומוסתרת מאחורי מייק-אפ התרופות. אבל היא קיימת. לצד כוס הקפה. כי כוס קפה כבר לא מספיק כדי להתעורר ולאסוף כוחות ליום חדש, לעוד הרבה ימים. צריך גם תרופת הרגעה. זה המחיר לקסם שבהצלחה. זו תוצאת הייאוש שבכישלון כשהעולם משדר מצליחנות, יופי וקסם תחת כל אתר ואתר ורשת חברתית.
|
|
|
|
|
במלאת עשור לפרוץ האינתיפאדה השנייה נקראו שוב ישראל והרשות הפלשתינית על-ידי הממשל האמריקני, בגיבוי הקוורטט, לחדש את הדיאלוג הישיר ביניהם. השיחות, כמו שהגדירן הממשל, נועדו לקדם עקרונות להסדר קבע בתוך שנה. היענות לאתגר תדרוש מהצדדים מאמץ יתר להתגבר על פערים עמוקים בעמדות יסוד. זאת ועוד, ניסיון עתידי ליישם הבנות עקרוניות - אם אומנם יגובשו - ייתקל במכשולים שמקורם בשבר מוסדי, אשר העמיק בזירה הפלשתינית בשנות הקיפאון ובעטיו. במרוצת שנות האינתיפאדה התפצל הסכסוך הישראלי-פלשתיני לשלוש מערכות: פתח-חמאס, ישראל-הרשות שבהובלת פתח, וישראל-הרשות שבהובלת חמאס. חיכוכים בשלוש הזירות הזינו זה את זה, ניסיונות לשכך מתיחות באחת מהן ליבו מתח באחרות, ודינמיקה מורכבת זו הוסיפה אבן נגף בדרך לפשרה ישראלית-פלשתינית. במאמר זה ייבחנו מהלכים צבאיים ומדיניים שהאיצו את התפתחותו של השבר בזירה הפלשתינית. בהמשך יידונו לקחי הדיאלוג שהושק באנאפוליס, והתברר כניסיון כושל לנצל את השסע בזירה הפלשתינית כדי לחולל פריצת דרך מדינית. לסיום יסוכמו אפיוניו של הקשר המעגלי בין הקיפאון המדיני לפיצול בזירה הפלשתינית.
|
|
|
|
|
כמעט חמישים שנים חלפו מאז נפגש ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, עם הנשיא הנבחר החדש של ארה"ב, ג'ון פיג'ראלד קנדי. תשובתו של בן-גוריון על שאלת קנדי איך יוכל להיות נשיא טוב לישראל עומדת במשך כל אותם השנים כלוז יחסי ישראל ארה"ב: "הייה נשיא טוב לאמריקה וכך תהיה נשיא טוב לישראל". אמירה חכמה מבחינה מדינית אך לא פחות נכונה מבחינה עובדתית.
|
|
|
|
|
אחד מעקרונות היסוד של חוק במדינה דמוקרטית הוא השוויון. שוויון זכויות וחובות שמשמעותו שוויון בהגדרת הנהנים או "הסובלים" מחוק מסוים. ללא שוויון בתחולת החוק או באכיפתו אין דמוקרטיה היות ומהותה של הדמוקרטיה הוא השוויון של כולם בפניה. "מבחן בוזגלו" שהוגדר על-ידי השופט ברק לפני כמה עשורים ניסה להתמודד עם חוסר השוויון של פרטים בחברה מול הרשויות.
|
|
|
|
|
ברשות הפלשתינית עוקבים בעניין רב אחר הבחירות לקונגרס האמריקני נוכח מצבה הקשה של המפלגה הדמוקרטית בסקרי דעת הקהל והחשש כי הפסדה יחליש את כוחו של הנשיא אובמה. לפלשתינים יש ציפיות רבות מברק אובמה.
|
|
|
|
|
