חשיפת מומחים

כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, חזקה עליו כי הוא נותן בו אמון וסומך על כישוריו המקצועיים והמוסריים כאחד.

חזקה זו רצוי שתהיה גם נחלת הצדדים לדיון, המצפים מהמומחה כי יהיה אובייקטיבי, חף משיקולים זרים, וכשיר מבחינה מקצועית להתמודד עם הנושאים שעל הפרק. עוד מצופה מהמומחה, כי יגביל עצמו רק לנושאים להם נדרש, ובעיקר - לא ייקח לעצמו סמכויות שיפוטיות ויכריע בסוגיות שבהן הוא הדיוט - ללא סמכות.

בתמצית, מצופה ממומחה בית המשפט כי יחשוף, כבר עם מינויו וכתנאי למינויו, את קשריו המקצועיים עם הצדדים ואת כישוריו המקצועיים, היינו, האם כמומחה הוא "כשיר" לתת חוות דעת באותם נושאים להם הוא נדרש.

מומחה אשר אינו מגלה לבית המשפט ולצד לדיון את קשריו המקצועיים עם הצד האחר, מסתכן בפסילתו ובסילוק חוות דעתו מתיק בית המשפט. כך קרה בת"א 7608-06-08 פורטו כהן ואח' נ' שכון עובדים ואח', בית משפט שלום [חדרה], שם נפסל המהנדס יעקב דובדבני לאחר שערך והגיש 3 חוות דעת אשר הוצאו כולן מתיק בית המשפט בעקבות פסילתו. כך קרה גם בת"א 288-03-08 נציגות הבית המשותף ואח' נ' שכון עובדים ואח', שם בית המשפט המחוזי [חיפה] פסל את מינויו של המומחה יעקב דובדבני בשל אי גילוי קשריו המקצועיים עם הנתבעת, שיכון עובדים בע"מ.

במקרה זה, הייתה בפני בית המשפט הצהרת המומחה על קשריו העסקיים השייכים לעבר הרחוק עם הנתבעת, אך... לא הייתה בפניו הצהרה מלאה על קשריו המקצועיים של המומחה עם הנתבעת בעבר הפחות רחוק ובהווה ממש.

לאחר שנחשפו קשריו המקצועיים של המומחה עם צד לדיון, בית המשפט פסל את המומחה. בכך עשה בית המשפט את הדבר הנכון, שכן הצדק צריך להיעשות ולהיראות גם יחד.

ואולם, מצופה מבית המשפט כי כשם שהוא דורש ומצפה מהמומחה כי יחשוף קשרים מקצועיים עם צד לדיון, כך יצפה וידרוש מהמומחה כי יגלה ויחשוף גם את כישוריו המקצועיים ואת התאמתם לסוגיות להן הוא נדרש להתייחס.

בכל הקשור למומחים מתחום הרפואה, למשל, ברי כי בתי המשפט מודעים להבדל שבין מומחה בתחום האורטופדיה, לבין מומחה בתחום הגניקולוגיה, ויודעים להתאים את המומחה והתמחותו לנושא המחלוקת שעל הפרק. בית המשפט לא יעלה על הדעת למנות מומחה א.א.ג ליתן חוות דעת בנושא פסיכיאטרי. כך גם בתחומים אחרים; בית המשפט לא ימנה מומחה לרכב ליתן חוות דעת בנושאי תעופה, ולא ימנה שמאי מקרקעין לבדוק ירידת ערך של רכב לאחר תאונה.

למרבה הצער, שונה הדבר בתחום מינויים של מהנדסי בניין המתמנים לתת חוות דעת בתחום ליקויי הבניין.

מדי יום מתמנים מטעם בית המשפט מומחים מבלי שתיבדק מומחיותם והתאמת כישוריהם המקצועיים לסוגיות ההנדסה שבלב הסכסוך.

מצופה מבית המשפט כי לא ימנה מהנדס שאינו קונסטרוקטור ומעולם לא עסק בתכנון קונסטרוקציות, ליתן חוות דעת בנושאי קונסטרוקציה מובהקים. הדבר אינו ראוי מבחינה אתית והדבר אינו ראוי מבחינה מהותית, שכן אותו מומחה לא מבין בנושאים בהם עליו לחוות דעה.

להבהיר, מהנדסים עוברים בהכשרתם מסלולים שונים, והכשרתם אינה מסתיימת עם קבלת תואר בהנדסה, אלא ממשיכה גם לאחר מכן, וזאת בדומה למשפטנים המסיימים תואר במשפטים אך עדיין אינם כשירים לעסוק בעריכת דין ועליהם לעבור מסלול של התמחות, בחינה בכתב ובחינה בעל פה בטרם יקבלו רישיון לעסוק בעריכת דין.

זאת ועוד, בבוא עורך הדין לקבל רישיון לעסוק במקצוע הוא מקבל רישיון כללי, ומותר לו לעסוק בכל ענף שהוא בעריכת דין, ואילו אצל המהנדסים הרישוי ממודר - ומהנדס ניהול הבנייה, למשל, מנוע מלעסוק בתחום התעבורה או בתחום הקונסטרוקציה, וכיוצא בזה.

בנוסף, גם דרגת הרישום/רישוי אצל המהנדסים שונה: מהנדס רשום [בעל תעודת בוגר בלימודי הנדסה לשביעות רצונו של רשם המהנדסים שנרשם ועמד בקריטריונים שנקבעו בחוק לצורך רישומו], הוא אינו מהנדס רשוי [ר' קמוצה - בעל רישיון]. זה האחרון מצוי בדרגה גבוהה יותר , אותה השיג לאחר שעמד בקריטריונים שונים ביניהם סטאז', מבחן בכתב, דרישה להציג ניסיון בתכנון ועוד. לא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימנה מהנדס רשום [מהנדס זוטר שלא עשה סטאג'] ליתן חוות דעת בנושאים שאין הוא רשאי לעסוק בהם.

ראה לעניין זה את החלטת בית משפט שלום [קריות], השופטת מירב קלמפנר נבון, בת"א 1384-05-09 שוורץ ואח' נ' חביב ואח', אשר דרשה מהמהנדס אותו מינתה כי יחשוף בפני בית המשפט את הכשרתו ואת ניסיונו, וזאת כתנאי למינויו לעסוק בתיק ליקויי בנייה בו נטענו ליקויי קונסטרוקציה ומסוכנות מבנה.

להלן ציטוט: "מאחר שבכוונתי למנות בתיק זה את המהנדס, מר דן לופו כמומחה ומאחר שהמבקשים מבקשים לבחון את נסיונו של המומחה בתחומים הנדרשים בתיק, יעביר המומחה מר דן לופו לתיק זה, תמצית פרטי השכלתו ונסיונו בעיקר בכל הנוגע לתכנון קונסטרוקציות וזאת בתוך 20 יום מהיום. המזכירות תעביר החלטתי זו אל המומחה. הודעת המומחה אשר תוגש לתיק, תעמוד לעיונם ולידיעתם של הצדדים".

כאשר מומחים מתחום ההנדסה מסתירים מבית המשפט את האמת לגבי הכשרתם וכישוריהם, מוטלת חשיפה זו על הצדדים לדיון אשר נאלצים לבצע חקירה על חשבונם - דבר הכרוך לפעמים בהוצאות כספיות ובזמן, במצב בו לא כסף ולא זמן לרשותם.

האמת ניתנת להיאמר, לפעמים בירור פשוט באמצעות אתר רשם המהנדסים והאדריכלים יגלה באופן מיידי האם המהנדס שמונה הוא מהנדס רשוי [ר' קמוצה] - או מהנדס רשום, כך יגלה הבירור את התחום בו עוסק המהנדס - אך כל זאת בתנאי שמספרו הרשום של המהנדס או מספר תעודת הזהות שלו - ידועים מראש... ופריט זה אינו "מסתובב" ברשת האינטרנט...

הראוי הוא כי בית המשפט יהיה זה אשר יחייב את המומחה לחשוף את כישוריו, את ניסיונו ואת מידת התאמתו לנושא שבמחלוקת, בין אם יהא זה בתחום ייעוץ קרקע, האיטום, הקונסטרוקציה וכו'. מדובר בדרישה פשוטה ולגיטימית לשקיפות ולגילוי נאות, המעלה את אמון הציבור בבתי המשפט, שומרת על כללי הגינות בסיסיים, מייעלת דיונים וחוסכת בזמן שיפוטי.

חשיפת מומחים אינה צריכה להיות מלאכתם של הצדדים לדיון, היא צריכה להיות מלאכתו של בית המשפט האמור לבדוק את מומחיו.