|
הדברים מדברים בעד עצמם [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מנהיגי הציבור הדתי לאומי היקרים שלום רב,
אגש מייד לעניין: לא יהיה שלום עם הערבים בכלל ועם הפלשתינים בפרט. הסיבה העיקרית היא הזרם המוסלמי הדומיננטי שמאמין בעקרונות הג'יהאד. כדי להסביר מהו ג'יהאד בקצרה, אצטט מתוך הספר "אירוערביה" שנכתב על-ידי בת יאור (שם ספרותי כמובן):
"תאולוגים מוסלמים הסבירו שהג'יהאד הוא חובה דתית קולקטיבית, המחייבת את כל הקהילה המוסלמית וכל פרט מוסלמי במצבים ובנסיבות מסוימים. המאמץ הקולקטיבי יכול להתבטא באמצעים צבאיים או בדרכי נועם - תעמולה, הסברה, נאומים או פעילות חתרנית - בתוך אומה לא מוסלמית. ה"אויבים" הם אלה שמתנגדים להחלת החוק האיסלאמי או להפצתו בארצותיהם עד אל-חרב [החרב] שיהיה ריבון שם. עולם הכופרים שנחשב ליחידה אחת ששמה "דאר" או תחום המלחמה - עד שבאמצעות הג'יהאד יוחל עליו חוק האיסלאם. מעשי האיבה בין תחום המלחמה לתחום האיסלאם ("דאר-אל-אסלם") חייבים להמשך כל עוד קיימת כפירה" (עמ' 32).
המחברת מציינת שאנשי דת מוסלמים ממשיכים להחזיק בתפיסה זו עד היום. אסמעיל רג'י אל-פארוקי (נפטר בשנת 1986) שהיה מרצה באוניברסיטאות בארצות הברית קבע ש"תורת הג'יהאד, מלחמת הקודש, תקפה באיסלאם".
בהמשך מפרטת בת יאור על ראיית העולם של הג'יהאד: "סקירה היסטורית של החוטים הרבים והמורכבים, שהביאו להתאסלמות של תרבויות נוצריות גדולות במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בחצי האי האיברי, באנטוליה ובדרום מזרח אירופה, מגלה כמה יסודות בסיסיים שלא השתנו. גורמים קבועים של התאסלמות מהווים רכיבים קבועים של מדיניות הג'יהאד כלפי הנצרות [אפשר לומר, כלפי המערב. א"ג]. בהקשר הזה נראים שלושה גורמים חשובים בכל תקופת ההתאסלמות - על פרקי המלחמות, הכיבושים, הסכמי השלום הזמניים, פעילות הטרור והבריתות הכלולות בה:
1) שחיקה הדרגתית של ההתנגדות בתוך החברות ש"על הכוונת" ואשר טרם נכבשו על-ידי הג'יהאד, לצד חולשה כלכלית גדלה והולכת בגלל המס שיש לשלם לשליט המוסלמי תמורת חידוש הפסקת האש. בעת הכניעה ואחריה פוחתת האוכלוסיה שלהן עקב לחימה, מעשי טבח, עבדות, חטיפת נשים וילדים וגירוש, עד שמתייצב המצב.
2) אי ביטחון שנגרם על-ידי הגירה המונית של אוכלוסיות זרות [ידועים בארצנו כעובדים זרים. א"ג] והתהליך שנובע מכך של שינויים שנעשים בתרבות אחת עד להחלפתה בתרבות אחרת, עוינת לתושבים המקוריים.
3) הופעת מפלגות חזקות המשתפות פעולה עם השליטים המוסלמים, שאליהם הן קשורות מן הבחינות הכלכלית והפוליטית [הקרן החדשה ומחנה השמאל הקיצוני - א"ג]" (עמ' 35).
הדברים מדברים בעד עצמם. לא ניתן לכפות שלום על אלו שלא מעוניינים בו. האמונה הלוהטת של חלק מאנשי התקשורת וחלק מאנשי הציבור שישנה חובה 'להמשיך את התהליך המדיני' מתבררת כבזבוז זמן ומשאבים משווע. הסחרור הזה חייב להעצר על ידיכם, נבחרי הציבור הדתי לאומי. נשלחתם לכנסת כדי למנוע תופעות שליליות מהסוג הזה, ואנחנו מחכים לשמוע את קולכם מעל דוכן הנאומים בכנסת האומר - הגיע הזמן להפנות את המרץ והאנרגיה של העם היושב בציון לכיוונים חיוביים. השקעה אמיתית בחינוך, פיתוח ערי ישראל ועוד. אמת, התקשורת תצלוב אתכם. אמת, קשה להתנגד לזרם החזק הזה. אבל אם תפעלו כך, יהיה ברשותכם כלי חזק הרבה יותר- אמון הציבור ששלח אתכם.
אמת, ככה לא נפתור את העימות עם העולם המוסלמי. לצערנו, כל עוד הם יהיו מעוניינים בסכסוך - שום דבר לא ייפתור אותו.