חלפו קצת יותר משלושים שנים מאז נזף ראש ה
ממשלה מנחם בגין בשגריר ארה"ב, סמואל לואיס, בהטיחו בו כי "ישראל איננה רפובליקת בננות". ממשלת נתניהו, מאז עלתה לשלטון עם קואליציה גאה של אנשי הימין הלאומי, מוכיחה בדין ודברים שהיא מנהלת עם וושינגטון, כי אכן הפכה את ישראל לרפובליקת בננות. אין לממשלת נתניהו אינטרסים לאומיים. סדר היום שלה נקבע רק על-פי מחיר האתנן.
יש בינינו ויכוח אמיתי בין שתי עמדות קוטביות - ארץ-ישראל השלמה, מן הים לנהר, מחד גיסא; ומדינת לאום יהודית, לצידה של מדינת לאום ערבית, פלסטינית, מאידך גיסא. זו התורה כולה על רגל אחת.
מי שדוגל בארץ ישראל השלמה -
- שולל מן היסוד כל משא-ומתן עם נציגי הרשות הפלסטינית;
- חותר להמשך ההתיישבות היהודית בכל שטחי ארץ-ישראל;
- דוחה כל תביעה להקפאת ההתיישבות והבנייה בשטחים;
- ומתנגד, בצדק, למשא-ומתן אשר נועד לקבוע את גבולות הקבע שבין ישראל למדינה הפלסטינית.
מי שדוגל בעמדה זו חייב לדחות על הסף כל צעד מדיני העומד בסתירה לעמדות אלה. מצע הבחירות שעליו נבחר
בנימין נתניהו לפני כמעט שנתיים, והקואליציה הממשלתית שאותה הרכיב למחרת הבחירות - נועדו לממש מדיניות זו.
תפישת העולם האמריקנית מנוגדת לקו זה. הממשל האמריקני עקבי בעניין זה עוד מימי הנשיא ג'והנסון, למחרת מלחמת ששת הימים, ועבור בכל הממשלים שקמו אחריו.
ברק אובמה איננו יוצא דופן, הוא רק מנסה לקדם את המדיניות האמריקנית, ומבקש להגיע להסכם שיאפשר את הקמתה של המדינה הפלסטינית לצידה של ישראל ובגבולות שיאפשרו את קיומה. המהלכים שאותם מבקש להוביל הבית-הלבן אינם רק אינטרס אמריקני. אלה מהלכים האמורים, להערכתם ולדעתם, להיות האינטרס הראשון במעלה של ישראל והפלסטינים. עלינו לזכור כי אין קושי לממשל בוושינגטון לחזור על אמירתו הידועה של מזכיר המדינה ג'יימס בייקר - "נמאסתם. להלן מספרי הטלפון של מחלקת המדינה ושל הבית הלבן. לכשתשנו עמדה - התקשרו אלינו!". תשובת ממשלת נתניהו ליוזמות האמריקניות צריכה הייתה להיות ברורה: "תודה, ישראל איננה רפובליקת בננות. הצעותיכם מנוגדות לחלוטין למדיניותנו! לא נשנה את תפישת עולמנו עבור נזיד עדשים!". אכן, אל לה לממשלת ישראל לשנות את מדיניותה העקרונית עבור 20 מטוסי 35-F, עבור תמיכה בהמשך העמימות הגרעינית, ועבור הבטחה למנוע החלטות אנטי-ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם. מה שקורה בפועל, לדאבון לב, זה רק משא-ומתן על גובה האתנן.
יכולה לקום בירושלים ממשלה שמדיניותה הפוכה - ואני אהיה בין הראשונים שאתמוך בה - ממשלה החותרת לכינון מדינת הלאום היהודית לצידה של מדינת לאום ערבית, פלסטינית. מי שדוגל במדיניות זו איננו מבקש הקפאת הבנייה. הוא מבקש הפסקה מוחלטת של כל בנייה ישראלית בשטחים שיימצאו מעבר לגבולנו. כל בית שנבנה וייבנה מעבר לגבולות העתיד מוליך שולל את מי שיתיישב בו, ומשמעותו בזבוז הון עתק על בנייה שלא תישאר בידינו ועל פיצוי המתיישבים שעתידים להתפנות. אולם גם מדיניות זו חייבת להיות מדיניות לאומית שלנו. לא היענות ללחצים מעבר לים, ובשום פנים לא בעבור אתנן כזה או אחר.
לכאן או לכאן - אל לנו להיות רפובליקת בננות. אמת פשוטה זו איננה מובנת ליושבים בקרית הממשלה בירושלים.