|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך אפשר להתגעגע על סרט שלא ראית. דייויד לינץ' [צילום: AP]
|
|
|
העירגון המטופש הזה
|
מדוע טור זה מתרפק על דייויד לינץ'? כי אצל דייויד לינץ' האימה היא כוח קוסמי, שמעת לעת פורץ מבין קרעיה המצויצים של המציאות וחושף את נידפותה ● 'טווין פיקס' שלו עשתה לטלוויזיה מה שאלברט אינשטיין עשה לפיזיקה
|
|
|
|
|
כללי המשחק של לינץ' גמישים כפיהוקו של השטן, ולעגניים כמותו. מאחורי החיים השלווים והמהוגנים בעיירה טווין-פיקס רחשה אימה, אך הייתה זו אימה מגוחכת, משום שהצופה היה מודע לשרירותיות של הרוע המחולל אותה | |
|
|
|
|
לאחרונה תפסה אותי משטרת ההיגיון עוקפת את השכל הישר (מושג מוערך יתר על המידה; מחשבה לינארית לעולם לא תפיק תוצרים שבכוחם לטלטל את תפיסת האדם והעולם, כמו הפסיכואנליזה והטבלה המחזורית). מדובר בפעולות פזורות-נפש כמו הנחת בקבוק מים ישירות על הכיריים לצורך הרתחת קפה; הצצה בעיתון כדי לברר מה השעה; ואמירת "שלום" לשכן חולה ניקיון, אף שהוא נוהג להשיב רק מבט כעוס ופגוע, כאילו ברכת השלום מזהמת את השטח הסטרילי סביבו. אך בעוד את כל מעשי היסח-הצלילות הללו אפשר להסביר בחסך שינה (שכניי מאוהבים ברעיון השיפוצים ומרבים ליישם את "עולם ישן עדי יסוד נחריבה"), אין לי שום תירוץ המסביר מדוע סרט שמעולם לא ראיתי מצליח להעכיר את שלוותי (שלווה יחסית; כל זמן שבמעבדות מתענים בעלי חיים עינויים קשים על קידוש הכלום, קשה לחוש אושר מושלם). את 'מלהולנד דרייב' של דייויד לינץ' הצלחתי להחמיץ פעמיים - תחילה בקולנוע ולאחרונה גם בטלוויזיה. הייתכן שסרט שמעולם לא ראית יגרום תחושה שבפאזל של הנפש חסרה חתיכה? והלוא כל העירגון המטופש מתבסס על תמונה אחת מתוך 'מלהולנד דרייב' שנדפסה בעיתון, שממנה ניתן להתרשם שמדובר בסרט אפל המשוטט בין חלום למציאות (לא ממש ניחוש נועז, למי שמכיר את סגנונו של לינץ'). ואולי צער ההחמצה על 'מלהולנד' תפח לממדים בלתי הגיוניים בגלל השיממון של לוח המשדרים? הרי היצע התוכניות כה צחיח, שהוא עשוי לעורר בצופה פטה-מורגנה, שבעטיה נדמה לו שאם רק ישתה מהבאר הקולנועית של לינץ', נפשו תרווה מים חיים. התוודעתי ללינץ' בשנות ה-80, בסדרה 'טווין פיקס'. סדרה זו הייתה לטלוויזיה מה שתיאוריית היחסות הייתה לפיזיקה: ערבול מוסכמות. 'טווין פיקס' הייתה הפרעה - מקסימה ומטרידה כאחת - במרחב השמרני של סדרות הטלוויזיה, שנע בין 'דאלאס' המאצ'ואיסטית לסיטקומים קלילים כמו 'שלושה בסירה אחת'. אומנם 'המלון של פולטי' דגדג קלות את מחוג הטירוף, אך עדיין נשען על אדניה המוצקים של המציאות. ואז באה 'טווין פיקס', והציעה שהמציאות היא רק פן אחד בהוויה. הסדרה נפנפה מהתסריט את ניוטון וקאנט, מה שפתח את הדלת למרחבים העקמומיים של התעתוע והביזאריות. כללי המשחק של לינץ' גמישים כפיהוקו של השטן, ולעגניים כמותו. מאחורי החיים השלווים והמהוגנים בעיירה טווין-פיקס רחשה אימה, אך הייתה זו אימה מגוחכת, משום שהצופה היה מודע לשרירותיות של הרוע המחולל אותה. ההיגיון העקום של טווין-פיקס מכניע לבסוף את החוקר שנשלח לעיירה לפענח את הרציחות, והצופה נותר ללא קו ההגנה הרציונלי האחרון מפני ההתרחשויות על המסך. אני מניחה שגם 'מלהולנד דרייב' יוצר את תחושת חוסר האונים המענגת הזו. הרוע שמחוץ לסרטיו של לינץ' מענג הרבה פחות.
|
תאריך:
|
26/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/11/2010
|
|
חגית כהן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יעלי56
|
26/11/10 16:55
|
|
2
|
|
כן מאמי?
|
26/11/10 21:01
|
|
|
|
יעלי56
|
27/11/10 20:55
|
|
3
|
|
chris
|
27/11/10 18:13
|
|
רומן הוא רוסי בהכחשה. מה זה "רוסי בהכחשה" את שואלת? ובכן, כמו שיש אלכוהוליסט בהכחשה ומכור להימורים בהכחשה - ככה, רומן הוא רוסי בהכחשה. מאז שהיה ילד תמיד הרגיש לא נוח עם התווית של להיות "רוסי". תמיד היה עונה למי שהיה שואל אותו מה הוא: "יש לי משפחה בארצות הברית".
|
|
|
היום אופטימי, עם אפשרויות טובות לקדם תוכניות. החשיבה הביקורתית נכנסת לתמונה סביב התאריך 1.12, הדס דומיננטי, כך שקל מאוד בימים אלו לבקר, כשאתם רואים את הצד החלש או הגס אצל אחרים. הימנעו מרכילות! עדיף ללמוד משגיאות העבר או ללמוד מההיסטוריה, כדי להגיע למסקנות עתידיות. סביב התאריך 3.12 יש נטייה להתפרץ, היזהרו בנהיגה, היזהרו עם מכשירי חשמל, היזהרו גם עם חומרים דליקים. התאריך 3.12 הוא יום דרמטי, שעלול לרמוז על פעולת טרור אי-שם על פני הגלובוס. מולד הירח בתאריך 5.12 מציג מבנה אלים ומסוכן מאוד, גם כאן יש רמז ברור להיזהר מחומרים דליקים.
|
|
|
באבי יאר - גיא הריגה או ליתר דיוק אתר רצח המוני בדם קר שבפאתי קייב, בירת אוקראינה. מזג האוויר, כפי ששגור בפי החזאים - בהיר וקר; קור כלבים. במקום פארק, או ליתר דיוק סוג של חורש שאוקראינים עוברים ושבים בו. רבים, או ליתר דיוק רבות מהן עם תינוקות.
|
|
|
ארתור קריסטל פרסם ב"ניו ריפבליק" ביקורת על ספר חדש מאת אומברטו אקו, המחבר המפורסם של "שם הוורד". הפעם הוציא אקו ספר מקיף על תולדות מושג היופי. מדובר במושג שהותר מחדש "לבוא בקהל" בשנים האחרונות, לאחר כמה עשורים שבהם שלטו במחלקות למדעי הרוח תפיסות דה-קונסטרוקטיביות והדיבור על יופי כמושג בעל תוכן משמעותי בעבור כל בני האדם היה בגדר "שיח מדכא".
|
|
|
כתבתו של טימותי סניידר ב"ניו-יורק רביו אוף בוקס", עוסקת במדינה שזקוקה לשינוי חברתי אך אין מי שיוביל אותו - בלרוס.
|
|
|
|
|
|
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
|
|
|
שי גולדשטיין
הערבים הם כוח הולך וגובר באירופה ואמריקה ולכן העולם המערבי מפנה לנו את גבו אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו הולכים ומבודדים מול עולם מתאסלם
|
|
|
איילת שקד
הם לא בחרו לעמוד על איזו גבעה ולירות. הם שעטו לעבר נחילי המחבלים, הרגו הרבה מהם, ולמעשה הצילו חיים רבים של תושבי נחל עוז והסביבה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|