אחת השגיאות היסודיות, של כל מי שמבקש לחזות את הצפוי להתרחש בעתיד, כדי להיות מוכן לקדם את פניה של כל רעה-חולה שאולי תנחת על ראשה של האנושות - היא הניסיון להסיק מסקנות ולהכין תוכניות-מנע רק על-פי תבנית אירועי העבר.
היקש לוגי שגוי מן הסוג הזה יכול להניח, כי אם מלחמת העולם הראשונה פרצה כתוצאה מרצח של יורש עצר אחד ואילו השניה פרצה בעקבות פלישת צבא גרמניה לאדמת פולין, הרי גם מלחמת העולם השלישית תפרוץ כתוצאה מאירוע אלים, חד פעמי ומוגדר בבירור.
למרבה הצער נראה כי אין שגיאה חמורה מזו. כל מי שעיניו בראשו ואינו מנסה לטמון את ראשו בחול חייב להכיר בעובדה הנוראה, כי מלחמת העולם השלישית כבר החלה, אף כי בנתיב שונה לחלוטין, ללא אירוע אלים אחד שיכול להוות ציון-דרך היסטורי לתחילת מרחץ הדמים שאל תוכו צועדת האנושות כאילו בעל כורחה, נתונה לגחמותיו המתעתעות של גורל עיוור מוכתב מראש, ממש כמו בטרגדיה יוונית.
מלחמת העולם השלישית איננה מתנהלת בין צבאות סדירים אלא בין שתי אמונות מונותיאיסטיות - הנצרות והאיסלם - וכלי המלחמה שלה אינן צוללות, טילים בין-יבשתיים או כלי משחית אחרים - אלא טרור מתאבדים רצחני, בלתי אנושי, חסר רחמים, שהעולם הדמוקרטי המערבי אינו מצליח לבלום אותו, אינו יודע איך להילחם בו בהצלחה, ובוודאי שלא לחסל אותו.
כדי לדעת באילו אמצעים ודרכים ראוי לנקוט כדי לרכז מאמץ ולנצח במלחמת העולמות הרצחנית החדשה יש להכיר, בראש וראשונה, את המנטליות הערבית ולהבין מה הגורמים למגיפת "טרור המתאבדים המוסלמי", המתפשטת על-פני העולם כמגיפה סרטנית קטלנית שאין לה מרפא.
המרכיב הדומיננטי ביותר במנטליות של מאמיני האיסלם הוא משמעות הפגיעה בכבוד, פגיעה שלעולם לא תימחה אלא בחיסול פיסי של מי שפגע בכבוד. כל מי שחי במחיצת ערבים או בסביבתם, למשל, מכיר היטב את מסלול ההרג, בעיקר של נשים, הקרוי "רצח בגלל כבוד המשפחה".
בעיני המוסלמים הפנאטיים, האיסלם הוא הדת האחת והיחידה, האמיתית, האולטימטיבית, הראוייה לכל הכבוד וההערכה. אולם לצערם כי רב, במשך מאות שנים לא זו בלבד שהאיסלם לא קיבל את הכבוד המגיע לו מצד העולם הנוצרי, אלא אף "זכה" בביזוי, השפלה ופגיעה חמורה בכבודו מצד המערב הדמוקרטי, המתנשא.
הפגיעה בכבוד הלאומי והעלבון העמוק והמתמשך כתוצאה מכך - הם הניצבים בשורש "מלחמת העולמות" הזו שאותה מוליכים בן-לאדן ובני צלמו ודמותו - בנחישות, בהתמדה, ובלא מעט הצלחה.
שרשרת פיגועי הטרור הנוראים שאותם חווה העולם המערבי מאז אירועי 11 בספטמבר 2001, חייבת להבהיר לכל מי שעיניו בראשו כי העולם האיסלמי-פונדמנטליסטי משוכנע כי בראשית המאה ה-21 הגיעה עת נקם ושילם בעבור הכבוד האבוד, בעבור ההשפלה רבת השנים.
מאמיני האיסלם הפנאטיים, המתאבדים והארכי-טרוריסטים, רואים את עצמם כ"לוחמי הסהר" - העתידים להוות את גרעין כוח-העל המציב את עצמו בראש "מלחמת אמונה" בלתי נמנעת עם המערב. כוח-על ששלטון רודני איסלמי - דוגמת אירן - יעמיד לרשותו, בעתיד הלא רחוק, גם פצצות אטום שישמשו כנשק האולטימטיבי ב"מלחמת העולם הטרוריסטית" שאת רעמי הפתיחה שלה כולנו שומעים בקולות הפיצוץ של מכוניות תופת נהוגות בידי מתאבדים-מתנדבים המוכנים להקריב את היקר מכל, את חייהם, למען המטרה הקולקטיבית.
ביום הניצחון האיסלמי המיוחל, היום שלפי אמונתם כבר עומד בפתח, יזקפו את קומתם מאות מיליוני עבדי-אללה, אשר אחרי החזרת כבודם ייצאו למערכה האמיתית: השלטת אמונתם בכל רחבי העולם וסילוק מלא ומוחלט של הכופרים הציוניים מכל רחבי ארץ הקודש פלשתין אותה כבשו ב-1948. סילוק והכחדה - ללא הסדר, ללא פשרה, ללא סליחה.
כדי להצליח להביס את כוחה של אמונה עיוורת פנאטית כזו חייב המערב להבין בהקדם האפשרי, כי טיפול יעיל כנגד האיום הקיומי הטמון ב"לוחמי הסהר", אינו יכול להסתייע בשיטות דמוקרטיות. מי שרוצה לנצח במלחמה המוכתבת על-פי כללים רצחניים חייב לפעול בדרכים דרקוניות, לא תמיד דמוקרטיות במיוחד. זה ועוד: אי אפשר להשיג ניצחון רק באמצעות טיפול נקודתי שיתמקד בחיסול טרוריסטים, תומכיהם ומשגריהם.
לעולם המערבי דרושה באורח מיידי מדיניות הרתעה חדשה, מדיניות של מאזן-אימה כנגד האיום האיסלמי. המשמעות של מאזן אימה כזה חייבת להיות פשוטה וברורה. הפעם, במסגרת מלחמת העולם הטרוריסטית השלישית שכבר החלה, שוב לא דרושה לעולם המערבי המדיניות של מאזן האימה הישן שמשמעותו המפחידה הייתה בפוטנציאל להשמדת מיליונים הגלומה בו. לעולם המערבי הנאבק כיום על קיומו החופשי והדמוקרטי, עדיף לנקוט בשיטה של "האיום בסבל האולטימטיבי". התגובה המערבית הישירה לפגיעה טרוריסטית צריכה להיות החזרת המוסלמים במדינות תומכות הטרור, מייצרות הטרור, לימי מצוקת חיי העוני במדבר, ברעב, במחלות, בתחבורה על גבי גמלים וחמורים, ללא כל הנאות העולם הזה. וכל זאת ללא משפט, ללא דיונים דמוקרטיים, ללא הוכחות משפטיות.
אין צורך להיות גאון בתורת המלחמה כדי לדעת מה יכולים להיות נתיבי הפעילות החמורים ביותר של האיום בסבל. רק כדוגמה, להבהרה, ניתן להציג מספר תרחישים אפשריים בקשר לפעולת העולם המערבי נגד סוריה.
כל אחד יודע כי סוריה היא מדינה תומכת ומממנת טרור פלשתיני ובמקביל מארחת על אדמתה, ברצון ובשמחה, את הטרור מבית מדרש החיזבאללה. כדי לנטרל את הפעילות הטרוריסטית הזו, אפשר להשתמש בשיטות עתיקות ויעילות, ממש בדומה למה שמסופר בהגדה של פסח, בנוסח חדש כזה:
אילו הייתה ארה"ב מודיעה לכל מדינות העולם כי היא משגרת את הצי השישי שלה למזרח הים התיכון, כדי להטיל חרם על סוריה ולמנוע בכוח מעבר אניות מטענים אל ומסוריה - דיינו;
אילו הייתה ארה"ב מודיעה לכל מדינות העולם כי לא תאפשר למטוסים לנחות בנמלי התעופה של סוריה או להמריא מהם לרחבי העולם - דיינו; אילו הודיעה ארה"ב לכל המערכות הפיננסיות בעולם כי היא תובעת מהן להפסיק את כל הפעילויות המשותפות שלהן עם סוריה - דיינו.
אילו הייתה ארה"ב מקפיאה את כל החשבונות הסוריים הקיימים בארה"ב ותובעת מכל ידידותיה לנהוג כך גם בתחומן - דיינו;
אילו הייתה ארה"ב מחליטה לגרש מתחום ארה"ב כל מי שנושא דרכון סורי - דיינו; אילו הייתה ארה"ב מגרשת את כל נציגי שגרירות סוריה מתחומיה וקוראת לשגרירה בדמשק לחזור הביתה - דיינו;
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת הייתה המערכה נגד הטרור האיסלמי אילו הפעילה ארה"ב במקביל, כמהלומת אגרוף רב עוצמה, מספר נתיבי פעילות מן הסוג הזה, כדי לייצר את הלחץ הפנימי, מצד אזרחי סוריה, שיביא להחלפת השלטון ולהפיכתה של סוריה למדינה שפוייה, שלעולם לא תעז עוד לחולל טרור.
דבר אחד חייב להיות ברור לכל בר דעת: ככל שיקדים המערב להטמיע את ההכרה כי כל האמצעים כשרים כדי לנצח ולמגר את איום הטרור שנכפה עליו - כך ייטב לכל העולם החופשי. אך גם אם תאחר ההכרה להגיע - היא בוא תבוא, אף אם בדרך אל ההכרה הזו ישפך עוד דם רב של מאות אלפי חפים מפשע שימצאו את מותם האלים, על לא עוול בכפם, מידי בני עוולה אשר, בשם האמונה הפנאטית, הופכים את שם נביאם למלה נרדפת לרצחנות בלתי אנושית.
