ראש "המוסד" הראוי: ת.

יתרונו הגדול של ת. הוא היותו, במשך שנים רבות, איש-מבצעים מבריק ב"מוסד", עם ניסיון-שטח בלתי-מבוטל, וגם כראש אגף בכיר במטה הארגון. עם זאת, סיכוייו להיבחר לכהונה הרמה עומדים, עדיין, בסימן-שאלה אחד גדול.

ת., שהסתכסך בעבר עם ראש "המוסד" הנוכחי, מאיר דגן, שבעצמו קרא לו פעמיים לחזור לשירות, נאלץ לפני שנה לפרוש לעמדת-המתנה במשק הפרטי, הן משום שהממשלה האריכה את כהונתו של דגן בשנה נוספת והן משום שראש הממשלה, בעצה אחת עם ראש "המוסד", סירב, פתאום, להבטיח לו את התפקיד עם סיום כהונתו של דגן. ואם לא די בכך, ת. גם איננו בדיוק חביבו של שר הביטחון, אהוד ברק, לאחר שהוחשד על-ידיו, לשווא, במעורבות במסמך הרמטכ"ל הנכנס, יואב גלנט.

אין בדברים האלה כדי לבטל כהוא זה מערכו של המועמד-המוביל השני, ראש השב"כ, יובל דיסקין, שהצטיין בתפקידו הנוכחי. אלא שלעומת ת., דיסקין נעדר-ניסיון בהפעלת אנשים במבצעים מורכבים בזירה הבינלאומית וגם אין לו קשרים עם ארגוני-ביון מקבילים ל"מוסד". וחוץ מזה, מרקיז, גם אם ייבחר יובל דיסקין - הוא ייאלץ להיכנס קודם לכן לתקופת-צינון בשל כהונתו הנוכחית כראש השב"כ. במקרה כזה יצטרך ראש הממשלה להאריך פעם נוספת את כהונתו של מאיר דגן, ומכאן יוצא שאין כרגע מועמד מתאים וטוב יותר למשרת הביון הרמה מאשר ת. האגדי.