|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
נשיא המדינה שמעון פרס עם ויקטור ינוקוביץ, נשיא אוקראינה. הנשיא נפגש עימו, אז מה? [צילום: AP]
|
|
|
פרס היה אצל א', נפגש עם ו' וחגג עם י'
|
|
לא, זה לא מה שאתם חושבים - הנשיא שמעון פרס היה באוקראינה, נפגש עם נשיאה ויקטור ינוקוביץ וחגג במסיבה עם יהודי המקום ● אבל את מי זה מעניין במדינת ישראל? - הרי החדשות מלאות בשמות-קוד כמו ד"ר א' ובמלחמות בישול בתוכנית "מאסטר שף"...
|
|
פוקדים את באבי יאר: מרצח לתקומה
|
|
יורם דורי
|
|
יורם דורי התלווה לנשיא המדינה שמעון פרס לביקור בבאבי יאר, מקום הירצחם של עשרות אלפי יהודים בזמן השואה * על הפארק הירוק-לכאורה שהצמיחו הגרמנים לטשטוש ראיות הטבח הנורא, קם גלעד שחור שאינו נותן למאורעות השואה הנוראות להישכח * באבי יאר - זוכרים ולא שוכחים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
בסוף השבוע שבתי לישראל מאוקראינה, בה השתתפתי במשך יומיים גדושים, כחבר בפמליית נשיא המדינה שמעון פרס, שערך ביקור ממלכתי במדינה זו. כמנהגי, עברתי מיד עם שובי ארצה על העיתונות היומית שרובה ככולה עסקה בשמות קוד א' או ד"ר א' היועצת החיצונית; מ', החברה מהעבר שהשתתפה מרצון/מאונס (וזה לא הבדל סמנטי) בסקס משולש; וב-ש', שפיתתה/סיממה או סתם שכנעה את חברתה הטובה לבלות במיטה לילה עם בן-זוגה. מלבד העיסוק הסקסולוגי, ממש ד"ר רות וסטהיימר לעניים, תפס גם העניין הקולינרי את דפי העיתונים. כאן הקרב לא היה בין בר-לב ל-א' ול-ש', אלא מלחמת טעימות בין סמדי בומבה (שוב שם-קוד) לאינה ולביטון. לא מיכאל ביטון הנמרץ שזכה בבחירות בירוחם – זה אינו נושא חשוב ומעניין. חיפשתי בעיתונים איזכור כלשהו לביקורו של נשיא המדינה באוקראינה והתקשיתי למצוא. עברתי במהירות במוחי על האירועים שהיו באוקראינה במהלך הביקור ובדקתי עצמי שוב ושוב. אולי שירותי את הנשיא, ובעיקר ראייתי בשמעון פרס כמורה-דרך עבורי - עיוותו את צלילות מחשבתי. |
|
עניינים ברומו של עולם שאינם חשובים
|
|
|
|
|
הנשיא עם בנות קייב בלבוש מסורתי [צילום: AP]
|
|
|
סרקתי את הפגישה עם נשיאה החדש של אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ. אוקראינה, אגב, ניצבת לצידה של ישראל בלא מעט פורומים בינלאומיים, אך לכך כנראה אין חשיבות עיתונאית. בחנתי היטב את הנושאים על סדר היום: הניסיונות למניעת הימצאות נשק גרעיני בידי אירן. אוקראינה, כידוע, הייתה הראשונה שוויתרה מרצונה על נשק גרעיני שהיה בידיה כחלק מבריה"מ. אולי היא יכולה להפוך מודל חיקוי לאירן. אולי לעמדתה בעניין יש משקל מוסרי בזירה הבינלאומית. כנראה שטעיתי – זה לא נמצא מספיק חשוב. נזכרתי במפגש שקיים הנשיא עם כ-300 מבכירי הסטודנטים בקייב, שם עמד בפני מטח שאלות והסביר בסבלנות ובפטריוטיות את הישגיה של המדינה בחקלאות, בביטחון, בטכנולוגיות-על ובחקר החלל, יחד עם הצגת מיטב ומרב המסרים הרלוונטיים נגד מסע הדה-לגיטימציה הנערך לישראל בעולם. גם זה, כנראה, לא מעניין. כאן התאמצתי באמת והעליתי בפני עצמי את המפגש עם יהודי קייב. קהילה שבמשך 50 שנה נאסרה עליה כל פעילות יהודית ושרבים מבניה (כ-400 אלף) עלו לישראל. 600 איש ישבו באולם ורבים אחרים עמדו, וזאת לאחר שהמארגנים חסמו ממש בגופם רבים נוספים שרצו רק לנשום קצת ארץ ישראל. קצת לגעת. פרס כמו פרס, בנאום מבריק (כרגיל, שלא מן הכתב), החמיא לגיבורי מלחמת העולם השנייה (יהודים) שישבו באולם, הרביץ תורה בצעירות ובצעירים והאזין לקטעי נגינה מדהימים של תזמורת מקומית. ובארץ – קייב יוק. למחרת בבוקר השתתפנו בטקס זיכרון מרגש מאין כמוהו בגיא ההריגה בבאבי יאר (על כך פורסם ב רשימה אחרת שלי). עשרות אלפי יהודים נורו למוות וגופותיהם הושלכו כטרף לעופות קייב; ובארץ - צדיק אחד בסדום. מעריב פרסם תמונה קטנה עם חמש שורות של כיתוב. מבאבי יאר נסענו לדנייפרופטרובסק - היום המרכז היהודי העיקרי באוקראינה. קהילה חמה ותוססת. ציונית, המונהגת על-ידי הרב שמואל קמינצקי, העושה נפלאות של ממש במקום. הנשיא פרס מגיע לבית הכנסת המקומי (יצירת אמנות יפהפייה בנוסף לייעודה המקורי) ומתקבל בשאגות עידוד של מאות הנוכחים: "עם ישראל חי". המושל המקומי מדבר בשבחי ישראל והעם היהודי, ונשיא הקהילה מחרה-מחזיק אחריו. קודם לדברי הנשיא פרס, אנו מופתעים ממקהלה מיוחדת במינה השרה "אלי אלי". מדובר בעשרה וטרנים יהודים. לוחמי הצבא האדום נגד הנאצים. כולם עם חזות מרשימה, מלאים במדליות ובאותות גבורה, וקולותיהם ממש תאווה לאוזניים. אחריהם הנשיא פרס סוקר את האורות והצללים ביחסי אוקראינה והעם היהודי. את השואה והפוגרומים, ואת גדולי ישראל שחיו או נולדו שם. את הבעל שם טוב, את רבי נחמן מברסלב, את יוסף טרומפלדור, את הנשיאים קציר ובן-צבי, את ראשי הממשלה אשכול ו גולדה מאיר, את גדולי הספרות שלום עליכם וש"י עגנון. גם כאן מציג הנשיא את ישראל החדשה. ישראל הומאנית. ישראל רודפת-שלום. ישראל טכנולוגית, או כמו שהנשיא פרס אומר: "עתיקים כמו עשרת הדיברות וחדשים כמו ננו טכנולוגיה" - והקהל ממש באקסטזה. ובארץ – הסו שף מפסיד למאסטר שף. רק במוצאי שבת, אחרי שהעניין הדיר מנוחה ממני במהלך כלל השבת. הבנתי היכן שגינו. אילו נשיא אוקראינה היה ו' ולא ויקטור ינוקוביץ, אילו אוקראינה הייתה א' והיהודים היו י' - אזי הכל היה אחרת. אילו היינו מספרים שהנשיא פרס ביקר אצל א' (אוקראינה), נפגש בארבע עיניים עם ו' (הנשיא ויקטור ינוקוביץ) וקיים מסיבה עם י' (יהודים) - היו אלו הכותרות הראשיות בעיתונים.
|
|
|
מימין לשמאל: יורם דורי - יועצו האסטרטגי של בית הנשיא, תא"ל חסון חסון - המזכיר הצבאי, ומודי אפרים - היועץ המדיני של הנשיא [צילום: יוסף אבי יאיר אנגל]
|
|
|
|
|
בבית הכנסת בדנייפרופטרובסק [צילום: יוסף אבי יאיר אנגל]
|
|
|
|
|
[צילום: יוסף אבי יאיר אנגל]
|
|
|
|
| תאריך:
|
28/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/11/2010
|
|
יורם דורי
|
|
פרס היה אצל א', נפגש עם ו' וחגג עם י'
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מבחילה ומפחידה.
|
29/11/10 12:23
|
|
|
|
2
|
|
כנניהו המיסר
|
29/11/10 13:51
|
|
|
|
|
|
רחללללללללללללללל
|
29/11/10 15:57
|
|
|
|
|
|
אליהו חיים
|
29/11/10 19:14
|
|
|
|
3
|
|
רבקה גלית
|
29/11/10 14:14
|
|
|
|
4
|
|
דודי ד.
|
29/11/10 18:42
|
|
|
|
5
|
|
אדוארד דוקס
|
29/11/10 19:37
|
|
|
|
6
|
|
קורןנאוה טבריה
|
30/11/10 04:47
|
|
|
|
7
|
|
מיקי מירושלים
|
30/11/10 08:19
|
|
|
|
8
|
|
בגוף העם היהודי.
|
6/12/10 14:04
|
|
מיטלפונקט לא בדה את עלילת המחזה. הוא חי אותה על בשרו, בדירת הוריו שביפו, ששוכנו כעולים חדשים בבתים המתפוררים של הערבים, שברחו בעת כיבוש יפו על-ידי האצ"ל במלחמת העצמאות. עם המצוקה, תחושת העליבות, הניכור והכינויים שהדביקו הצברים לעולים החדשים, העוני שדחף נשים (כמו ריבה במחזה) להתמסר תמורת כסף לבעל שזרק אותה; או ההסכמה לקבל פיצויים מגרמניה על שהותם במחנה ריכוז (לפי 5 מרק ליום...) – דבר שהיה זנותי לא פחות, בגלל עליבותו של הסכום. כל אלה היו חלק מזכרונות הסובב אותו בילדותו.
|
|
|
|
|
ב-28.11 נחגוג "יום ללא קניות". כמו ביום כיפור, גם "יום ללא קניות" הוא חג של חשבון-נפש; מדובר ברגע בתוך המולת החיים, שבו אנו יכולים לעצור ולהרהר על דפוסי היומיום שלנו, על ההתנהלות שלנו בשנה האחרונה ועל מה אנו רוצים שיקרה בעתיד. אומנם הקניונים פתוחים (ויש המציעים הנחות אטרקטיביות דווקא ביום זה) והעבודה ממשיכה, אך עדיין בתוך סדר היום העמוס אנו יכולים לעצור לרגע ולבחון עם עצמנו איזה צרכנים היינו בשנה האחרונה, ואיזה סוג של צרכנים אנו רוצים להיות. זאת גם הזדמנות מצוינת לפתוח שיחה עם הילדים על הנושא;
|
|
|
|
|
"אני מתאושש. פותח עין. על ארון הלילה מונחים חמישה רסיסים. הרופא אומר לי: 'זה לא יכול להיות מהפציעה הזאת. מנין הרסיסים?'. 'אה', אני אומר, 'אלה נתקעו לי בראש במלחמת השחרור, לפני 19 שנה, רק שאז לא הספיקו להוציא אותם'. סוף סוף הוציאו אותם לאוויר העולם. כבר בני 19" ("רפול, סיפור של חייל", עמ' 98).
|
|
|
|
|
בכנס שדרות האחרון חזר שר החינוך מר גדעון סער על עמדתו כי המקור לבעיותיה הפדגוגיות והערכיות של מערכת החינוך בישראל נעוץ באובדן שליטה מרכזית של המשרד ובצמיחת המערכות העצמאיות והפרטיות הפועלות מחוץ למערכת החינוך הממלכתית. מדבריו עולה כי במטרה לחזק את החינוך הציבורי, ימשיך הציר המרכזי של מדיניות המשרד בשנים הקרובות להתבסס על הצרת צעדיהם של מסגרות החינוך המוכר שאינו רשמי והלא מוכר ולא רשמי.
|
|
|
|
|
תוכנית הגמר של "מאסטר שף" נפתחה עם שלישיית הפיינליסטים, כלומר, שלישיית השופטים. חיים כהן הוביל את התוכנית לכל אורכה, מיכל אנסקי הגיעה בשמלה מבהיקה, ובכל זאת היה קשה להתיק את העיניים מפניו המכורכמות והשותקות של אייל שני. האם הוא קרא את מה שקראנו אנחנו במהלך סוף השבוע? האם הוא נבוך?
|
|
|
|
|
