בניגוד ליעקב ג'קי אדרי, שקורא למרי אזרחי מעל המחשב באמצעות אתר News1, אני נושא את שמה של מדינת ישראל בגאווה לאומית - גם גאווה וגם לאומית, וזאת על-אף דין וחשבון שערך
מבקר המדינה, אותו אני מקבל בהסתייגות-מה, ולמרות שרבים מאוכזבים אך במכלול שיקוליהם מחליטים בתבונה להישאר ולחיות כאן.
מטבעי אני מבקר ובדרך כלל אני מוצא את עצמי באופוזיציה. יעידו על כך מאמריי וספריי. אלא שהביקורת אינה הופכת אותי לבלתי מאוזן, סובייקטיבי, בעל פניות ולא רציונאלי. תפקידה החשוב של הביקורת הוא עצום, אך כאשר היא עולה על גדותיה, בין במתכוון, בין מתוך אי-הבנתה, הרי נזקה רב מתועלתה, ורק מתוך אי הבנה מגיע אדרי למסקנה כי זה הזמן למרי אזרחי.
הוא טועה.
כיום, מדינת ישראל בשיא כוחה כלפי העבר ובסימן עלייה כלפי העתיד בכל התחומים, ועל-פי הקריטריונים הבלתי אובייקטיביים של הגויים, מהם אומות הנגועות באנטישמיות. כיום, טוב יותר לחיות כאן, ולאו-דווקא ליהודים, קל וחומר - ליהודים, יותר מבכל מדינה אחרת בסביבה, ויותר ממרבית המדינות המפותחות בתבל.
בתחום המדעי - הישראלים בעלי פרסי נובל ביחס למניינם יותר מכל מדינה אחרת.
בתחום הכלכלי - השקל הוא אחד המטבעות הכי יציבים בעולם. בתחום המוסרי - מדינת ישראל מתייחסת למיעוטיה יותר טוב מכל מדינה אחרת, לא רק בסביבתה המפגרת [סוריה, לבנון, מצרים, עירק, אירן, טורקיה, עבר הירדן וערב הסעודית], אלא גם מדינות הנחשבות נאורות ובכללן מדינות אירופה שהמיעוטים בדרך להרגיש את נחת זרוען בעתיד הקרוב ויש לכך סממנים ברורים.
בתחום הצבאי - מדינת ישראל הקטנה בשטחה, שטח בו חפצים אויביה לנגוס עוד, היא אחת מהמעצמות הצבאיות המשפיעות בעולם והמקוריות והמתוחכמות ביותר בתעשיה הצבאית.
איני מקבל את הביקורת של מבקר המדינה "כזה ראה וקדש", ואיני מסכים עמו כי רק חלק מהשרים אחראים לעובדה שעדיין אין במדינת ישראל מערך מטוסי כיבוי אש. לדעתי, הממשלה כולה, לדורות, אחראית על החלטה זו, שבנסיבות של רפיון ענישה ואכיפה - חומרתה של שיטה זו עולה.
ובין היתר, ההישגים, ההצלחה, העתיד הוורוד - הם תולדה של הביקורת, שתתמיד ותתקיים בכל מצב, על-אף הורדת המוראל ועל שגיאותיה, למען מדינת ישראל.
