|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מיפוי הסבך התקציבי של הרשויות המקומיות
|
כל תקציב מאושר על-ידי משרד הפנים; מענקי איזון ניתנים על-ידי המשרד; 255 רשויות מקומיות הסמוכות על שולחנה של הממשלה - רק 21 רשויות נטולות מענק איזון - אולי רק הן תנהלנה השלטון המקומי? ● מושגי יסוד בכלכלת השלטון המקומי - מיפוי ראשוני
|
מדינת ישראל בגודל של "ניו ג'רסי" - 255 רשויות מקומיות, רק 21 מהן נטולות מענק. כיצד הדבר פועל? - שימושון:
כל רשות מקומית מחויבת בהגשת תקציב שנתי אשר מאושר על-ידי מועצת הרשות המקומית ושר הפנים.
הרשויות המקומיות מחלקות את חשבונותיהן בין תקציב רגיל לתקציב בלתי רגיל. העיקרון הוא הפרדה בין פעולות שוטפות לבין השקעות. ההחלטה לגבי הרישום לסוג תקציב היא לפי סוג התקבולים - באם מדובר בתקבולים שוטפים, הדבר יירשם בתקציב הרגיל. כאשר מדובר בהלוואה או בהכנסה המיועדת לתקציב פיתוח, יירשם הדבר כתקציב בלתי רגיל.
התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תוכנית העבודה השנתית מבחינה תקציבית. התקציב הרגיל מורכב מפרקים ותתי-פרקים המפרטים את הוצאות והכנסות הרשות בשנה קלנדרית. תמצית התקציב מציגה באופן מרוכז את הוצאות הרשות לפעולות שונות, תשלומי שכר ופירעון מלוות ואת ההכנסות הכוללות את מענק האיזון, מענקים מיועדים ממשרדי ממשלה שונים והכנסות עצמיות. התקציב מבטא את סדרי העדיפויות של הרשות ומאפשר מעקב ובקרה אחר ביצוע היעדים (אתר משרד הפנים, 2010).
התקציב הבלתי רגיל הוא תקציב של העירייה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן ותקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על-פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העירייה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל, לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל, כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל (אתר משרד הפנים, 2010).
מענקי האיזון - המענק העיקרי המועבר לרשויות המקומיות הוא מענק האיזון. מטרת מענק האיזון לגשר בין ההוצאות של הרשות המקומית לבין הכנסותיה. סך מענק האיזון לרשויות המקומיות בשנת 2006 הוא כ-2.5 מיליארד שקל.
מענקי האיזון ניתנים בהתאם להמלצות "ועדת גדיש", אשר התייחסה לאשכול הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית, למאפייני האוכלוסיה, לרמת הגבייה של הרשות.
רשויות נטולות מענק - בישראל ישנן כיום 255 רשויות מקומיות, אולם לא כל הרשויות המקומיות מקבלות מענק איזון. ישנה קבוצה של רשויות אשר בהתאם לנוסחת גדיש אינן זכאיות לקבל מענק איזון מאחר שהכנסותיהן בפועל גבוהות מהוצאותיהן (בשנים 2008-2007 נכללו ברשימה זו 21 רשויות מקומיות אשר לא קיבלו מענק איזון).
רשויות נטולות מענק בשנים 2008-2007: אפעל, אשדוד, באר טוביה, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, ירושלים, כפר סבא, כפר שמריהו, סביון, פתח תקוה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת השרון, רעננה, תל אביב-יפו, תמר.
תוכנית הבראה - לצורך אישור תוכנית הבראה, על רשות מקומית המעוניינת להיכלל במסגרת זו להגיש בקשה מסודרת. משרד הפנים פרסם נוהל הגשת תוכנית הבראה הכוללת את הטבלאות הנדרשות לצורך בחינת ואישור תוכנית ההבראה. רשימה זו כוללת את פרטי התקציב הרגיל, שינויים בשכר וכוח-אדם, טבלת הכנסות עצמיות ועוד.
חשב מלווה - במקרים בהם משרד הפנים סבור כי הרשות המקומית אינה מסוגלת ליישם את תוכנית ההבראה במלואה, יש באפשרותו למנות לרשות חשב מלווה שתפקידו ללוות את הרשות בהליך ההבראה (לעיתים משלב הכנת התוכנית). לחשב המלווה זכות חתימה שלישית על כל הוצאות הרשות.
הנה כי כן קיימים פרמטרים רבים להבנת כלכלות השלטון המקומי, זאת בנוסף למערכת הביורוקרטית המורכבת בהן.
|
| תאריך:
|
14/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/12/2010
|
|
ד"ר דויד שוורץ
|
|
מיפוי הסבך התקציבי של הרשויות המקומיות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בובייקט
|
15/12/10 19:24
|
|
|
|
2
|
|
מיכאל5
|
15/12/10 23:22
|
|
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בישיבתה האחרונה הוראת שעה (טרם נחתמה) למשך שנתיים , שתיצור תמריץ להשבת קרקעות חקלאיות, שיעודן שונה למגורים. וזאת , במסגרת הפתרונות שיוזמת הממשלה, להורדת מחירי הדיור ולהגדלת מלאי הקרקעות לשיווק למגורים.
|
|
|
|
|
בניגוד ליעקב ג'קי אדרי, שקורא למרי אזרחי מעל המחשב באמצעות אתר News1, אני נושא את שמה של מדינת ישראל בגאווה לאומית - גם גאווה וגם לאומית, וזאת על-אף דין וחשבון שערך מבקר המדינה, אותו אני מקבל בהסתייגות-מה, ולמרות שרבים מאוכזבים אך במכלול שיקוליהם מחליטים בתבונה להישאר ולחיות כאן.
|
|
|
|
|
האסון הבא לא יבוא במפתיע ולא יעלם וישאיר לנו את הנזקים, האסון של מערכת החינוך מחלחל לאט ונרגיש אותו למשך דורות. אבל יש מקום לעשות מעשה, להפסיק לסמוך על הפוליטיקאים שלנו שדואגים בעיקר לעצמם, אלא להתחיל לעשות. למעשה רבים מאתנו כבר עושים את זה בלי משים. רבים מהאזרחים בני שכבות הביניים ומעלה, שולחים את ילדיהם לשעורים פרטיים, חוגי העשרה, השלמות, ועוד שמות יפים לתעשיה המכפה על המחדלים של מערכת החינוך.
|
|
|
|
|
הצעת החוק שאושרה על-ידי ועדת שרים לענייני חקיקה (13.12.10) מתיימרת להיטיב עם הפרט, כל אימת שבחסות האנונימיות יוציאו טוקבקיסטים את דיבתו רעה. החשיבה שמאחורי הצעת החוק נכונה וצודקת ברמה העקרונית, אלא שבדרך היא גם מגבילה את חופש הביטוי משום שהיא מסירה מסיכות מעל מי שיודע משהו שאחרים אינם יודעים אך חשוב שיידעו. במיוחד בעייתי המצב כשאין ביסוס חוקי לחופש הביטוי כערך באותה חברה. חשוב להבין שהיוזמה לחייב ספקיות אינטרנט למסור פרטים מזהים של טוקבקיסט או בלוגר שחשוד בהפצת לשון הרע דורשת דיון בפורום שירחיב את היריעה ויכלול לא רק בירור האיסורים אלא גם ההיתרים שיהיו מוגנים על-ידי חקיקה. חופש הביטוי זוכה להגנה משפטית והועלה לדרגה של ערך מקודש בפסיקה בהקשרים שונים. הלך והתגבש כאן קודקס של פסיקה מבית היוצר של בית המשפט העליון. מי שמכיר את הפסיקה יסכים שההגנה על ערך זה הפכה אותו לפרה קדושה כמעט, וטוב שכך. ומאידך-גיסא, מי שנפגע מלשון הרע ומהחירות שמאן דהוא לקח לעצמו כששחרר אמירות מבזות ולא מבוססות על אחרים, ידע שבית המשפט יעמוד לצידו ויפסוק לו לפחות פיצוי כספי ו/או יטיל אשמה פלילית על הפוגע, הכל לפי ההקשר. את המצב הרי אי-אפשר להחזיר לקדמותו, לא תמורת סכומי כסף ולא על-ידי ענישה אחרת. על כל פנים, בחופש הביטוי נהגו עד היום בכפפות של משי. במיוחד חשוב להגן על חירות זאת בהקשר של פרסום תחקיר עיתונאי החושף פרטים על התנהגות פסולה של אישי ציבור (והיו לנו כמה כאלו...) וגם כדי לשמור על מינהל ציבורי תקין.
|
|
|
|
|
הבינוניות שוכנת ומוטמעת בתוכנו מאז ומעולם! למעשה, היא ברירת המחדל הטבעית של תוכנת התבונה שמקיימת את החברה האנושית. היא נמצאת כל הזמן, בכל מקום ובכל תחום שבו אנו עוסקים. היא משגשגת מאוד בחברות ובארגונים שבעים, בהם התשוקה ליהנות מה'יש' ולשומרו מרדימה את מנגנוני האזהרה הטבעיים המאתגרים, הקיימים בכולנו ובחברה אותה אנו מקיימים.
|
|
|
|
|
