"הזדמנות לגאול את ירושלים בידיים"

אין ספק שלעומת נקודות התיישבות יהודיות אחרות בשכונות במזרח העיר, כמו עיר דוד או הר הזיתים, החיים כאן פשוטים יותר. ההגעה למקום ברכב היא נוחה, תחבורה ציבורית - גם אם דלילה משהו - מגיעה למקום, וחשוב מכול - הדירות אכן מרווחות ונאות במיוחד. עם זאת, ברור ששבעה בניינים לבדם אינם מהווים שכונה. כדי שהמקום יוכל לתפקד כשכונה עצמאית לכל דבר, הכוללת שירותים לתושב כמו בית כנסת, גני ילדים, חנויות בסיסיות ועוד, יש צורך בהמשך בנייה.

לכאורה, זה בהחלט היה אמור לקרות. בבעלות החברה ישנם שטחי אדמה נוספים בצמוד לבניינים הקיימים וגם תוכנית קיימת לשלבים ב' וג', עם מאות יחידות דיור נוספות.

"אחרי ששלב א' התמלא התבקשנו לשווק גם את שלב ב', ופה התחילו הבעיות", אומר בוארון. השלמת בניית השלב הראשון לפני שהפרויקט נמכר הותירה את חברת דיגל עם חובות של עשרות מיליוני שקלים, ובין היתר היא לא פרעה את איגרות החוב שלה.

"החברה נקלעה לקשיים שהקשו עליה להתחיל בשלבי הבנייה של שלב ב', ולכן גם תהליכי המכירה נתקעו. נחתמו חוזים בודדים, אבל זה לא קיבל משמעות בשטח", הוא אומר. לדבריו, הם כבר נערכו לארגון קבוצת רכישה שתרכוש את הקרקע ותבנה את השלבים הנוספים בשכונה ללא קשר לדיגל, עד שלפתע נודע עניין המשקיע הפלשתיני.

כפי שפורסם בעיתון 'גלובס' לאחרונה, מאחורי הצעה חדשה לרכישת השליטה בחברת דיגל באמצעות הסדר אג"ח, שהוגשה בידי עו"ד דב ויסגלס, עומד איש עסקים פלשתיני המחזיק בדרכון אמריקני. העניין הכלכלי קיבל לפתע צבע לאומי חזק, לאחר שעלה חשש ממשי להשתלטות פלשתינית על מעוז יהודי ייחודי בעיר.

יש לציין כי הצעת המשקיע כללה על-פי הפרסומים דרישה מדיגל שלא‎ ‎לבצע‎ ‎עסקות‎ ‎כלשהן‎ ‎בנכסים, מה שמעלה חשש כי בנוסף לרצונו לבנות את השלבים הבאים בשכונה עבור פלשתינים הוא מתעתד להכניס תושבים ערבים לדירות הבודדות שנשארו בשלב א'.

"רצונם או אי-רצונם של מנהלי דיגל לשמר את הצביון של השכונה לא יספיק, אם שיקול הדעת הכלכלי הטהור יורה לקבל את ההצעה", מסביר בוארון. "כחברה ציבורית מוטלת על דיגל על-פי חוק החובה לפעול משיקולים של כדאיות, ולכן המצב כל כך מסוכן".

לאחר הפרסומים התקשורתיים על המשקיע הזר התגייסו כמה גופים במטרה להציל את 'נוף-ציון'. החלה התארגנות לרכישת אג"ח של דיגל כדי להפוך לבעלי השפעה בחברה, בוארון עצמו פועל על-מנת לנסות לארגן קבוצת רכישה או למצוא משקיע, ובמקביל פועלת חברת 'באמונה' - המקימה שכונות למגזר הדתי-לאומי ברחבי הארץ - לגיבוש קבוצת רכישה. 'באמונה' אף הביעה אופטימיות גדולה לגבי הצלחתה להוציא את ההצעה הפלשתינית מהמגרש.

ישראל זעירא, בעליה של 'באמונה', אמר ל'מקור ראשון' כי "יש לנו הסכם מסגרת עם דיגל, יש לנו הבנות, ואנחנו מצליחים לבלום את המהלך". לדברי זעירא, עיקר המשקיעים גויסו בשבוע שעבר, ויש בידיהם כמעט כל הסכום הנדרש. "כולם אנשי עסקים שרוצים לשלב עסקים ואידיאולוגיה. ברור שהיה להם 'לב' לעניין, אבל השיקול המרכזי שלהם הוא כלכלי. ההצעה שלנו היא הצעה טובה עבור דיגל, ואני מקווה שבזאת נשים קץ לניסיון ההשתלטות העוינת".

על-פי הפרסומים באתר של 'באמונה' - תחת הכותרת 'מצילים את נוף-ציון, עוצרים השתלטות עוינת של עו"ד ויסגלס' - ההצעה שלהם טובה מזו של הפלשתיני, שכן הוא הציע 60 אגורות ליחידת אג"ח, כלומר בסך הכול 36 מיליון שקלים, ואילו הם מבקשים לרכוש את יתרת הקרקע המיועדת ל'נוף-ציון' בסכום של כ-50 מיליון שקלים. השקעת המינימום הנדרשת כדי להצטרף לקבוצה המאורגנת על ידם היא 320 אלף שקלים.

את קבוצת הרכישה של 'באמונה' מרכז עו"ד יצחק מירון. לדבריו, "לפי מה שנראה לנו רציונלי ולפי מה שנראה לנו שדיגל צריכה לעשות, הפתרון הזה צריך להצליח". עם זאת, מירון הקפיד לומר כי העניין עדיין אינו סגור באופן סופי. "עד שלא נראה את החתימות הסופיות אני מעדיף להיות זהיר, אבל אני מקווה שיש כאן מקום לאופטימיות". גם מירון ציין כי מניעיהם של המשקיעים שהצטרפו בימים האחרונים הם בראש ובראשונה מסחריים, "אבל יש כאן גם ציונות".

נכון לעכשיו טרם התקבלה החלטה בדיגל האם לקבל את הצעת 'באמונה' ועננת אי-ודאות עדיין מרחפת מעל השכונה.

איתן עוזרי, מנכ"ל ארגון ישיבות ההסדר, מתגורר ב'נוף-ציון' מזה כשנה וחצי. לדבריו מדובר במקום ייחודי בשל היותו שילוב של שכונה עירונית וקהילה כמו-יישובית. "אנשים רכשו כאן דירות כל אחד בפני עצמו, כמו בכל שכונה עירונית, אבל התפתחה כאן מערכת יחסים קהילתית. יש לנו מניינים, שיעורים, חוגים ושמחות משותפות - כמו ביישוב קטן. יש לנו גם אחריות משותפת על ביטחון ונושאים ארגוניים נוספים".

לדבריו, הצעת המשקיע הפלשתיני בהחלט מדאיגה את הדיירים. "הציפייה של כולנו היא שתקום כאן שכונה יהודית גדולה עם חיי קהילה מפוארים. אני סבור שהמיקום הזה הוא אסטרטגי לירושלים ולמדינת ישראל.

"יש לנו ציפיות גדולות מהעירייה במקרה הזה", מוסיף עוזרי, "אנחנו מצפים שהיא תפתח את המקום, ותעזור לכך שיגיעו לכאן דיירים נוספים ושיהיו כאן שירותים לתושב כמו בכל שכונה אחרת בעיר. אנחנו יודעים שלניר ברקת יש אמירה בעניין, הן בהיותו ראש עיר והן בהיותו אחיו של מחזיק אג"ח בדיגל" (בתגובה לפניית 'מקור ראשון' בנושא, נמסר מלשכת ברקת כי הנושא אינו מוכר לראש העיר והוא אינו עוסק בכל תחום עסקי. מקורביו הוסיפו כי בכל מקרה, מכיוון שהחוב של דיגל יצא למכרז בחסות של נאמן, הנאמן מחויב לקבל את ההצעה הטובה ביותר ולבעלי השליטה אסור להתערב בו).

עוזרי מוסיף כי תושבי 'נוף-ציון' מנסים לפעול בשלושה מישורים: "ראשית בתחום הפוליטי. אנחנו מנסים להפעיל את ראש העיר, וכן לרתום חברי כנסת ואנשים אחרים שיפעלו נגד מכירה לפלשתינים". שנית, בתחום המשפטי: "אחרי הכול, הרבה אנשים קנו כאן דירות על סמך הבטחות שהולכת לקום כאן שכונה יהודית גדולה בעלת צביון מסוים. אם לא יהיה כך זו הפרת הבטחה שמסבה נזק". שלישית, גם התושבים "מנסים לסייע במציאת גורמים מממנים, ובמציאת משקיע בעל אידיאולוגיה נכונה". מלבד זאת, הוא מוסיף, "אנחנו יהודים מאמינים ששמים את מבטחם בקב"ה, ומאמינים שהתפילות, התורה וגמילות החסד הקיימות בשכונה ישפיעו בכיוון חיובי".

במסגרת הפעילות המשפטית שעליה מדבר עוזרי, שלח עו"ד מוטי מינצר, גם הוא תושב המקום, מכתב בשם הדיירים לדיגל, ובו נטען כי מכירה לפלשתיני תגרום לבעלי הדירות בשלב א' נזק של כ-100 מיליון שקלים, וכי הם ישקלו נקיטת צעדים משפטיים. הוא מתאר במכתב כי בפני קבוצת הרוכשים משלב א' "הציגה החברה את הפרויקט כולו, על כל שלביו, כפרויקט לציבור הדתי-לאומי". עוד נטען שם כי בנק לאומי, שהוא הנושה העיקרי של דיגל, וכן נציגי בעלי האג"ח, היו מודעים לצביונה הדתי-לאומי של קבוצת הרוכשים.

יש לציין כי ההצעה הפלשתינית הנוכחית אינה ההצעה הערבית הראשונה המועלית עבור 'נוף-ציון'. לפני כחצי שנה נפגש בוארון עם ערבים שהציגו עצמם כיזמים פרטיים. "אחרי שקיבלנו אז אינספור טלפונים מערבים שהציגו עצמם כמי שרוצים לקנות את הקרקע, רצינו לראות מי שולח אותם. בפועל עמדה מאחורי הפונים קרן כלכלית גדולה מאוד, ככל הנראה קרן סעודית שמטרתה לקנות קרקעות בישראל בכלל ובירושלים בפרט", טוען בוארון. "כנראה שבשלב מסוים הם הבינו שאנחנו לא באמת מתכוונים למכור, וניתקו מגע".

בנוסף לעיסוקיו האחרים, בוארון הוא אחד מיוזמי מכתב הרבנים המככב בימים אלו בכלי התקשורת, הקורא שלא למכור ולא להשכיר דירות לערבים. "אנשים חושבים שהסיפור הזה על ערבים שקונים ומשתלטים הוא תיאורטי, אבל זה ממשי מאוד", הוא אומר. "זה קורה בכל רגע ורגע כאן ובמקומות נוספים. יש כאן מאבק לאומי-תרבותי ואני חושב שזה יותר מלגיטימי לומר: 'אני לא נותן את הבית שלי ברמה הפרטית והלאומית לערבי'. אין כאן טיפת גזענות. זו גם מטרת המכתב. שהישראלי הפשוט, שבאינסטינקט לא רוצה למכור לערבי, לא ירגיש שהוא גזעני. שיֵדע שהוא חלק ממאבק כולל".

לגבי 'נוף-ציון' הוא נחרץ: "דעתי הערכית היא שמי שיש לו סכום כסף פנוי, מזומנת לו כאן האפשרות לגאול בידיו את ירושלים, והוא פשוט חייב לעשות זאת".