שילמתי 13 שקלים כדי ליהנות מאקווריום אנושי נקי מפרסומות, שמתחוללת בו דינמיקה מעניינת של אהבות, עוינויות והתחנפויות (שהרי התחנפות היא תופעת הלוואי של אהבה ושנאה גם יחד). אך רומיתי: באקווריום של '
האח הגדול' יש רק מלפפוני ים. איך הצליחה ההפקה לקושש דיירים נטולי כל ניצוץ רוחני, יצירתי או שיגעוני? הוסבר שהדיירים "משקפים את שכבות האוכלוסיה". אך אם זה כך, תעצרו את האוכלוסיה – אני רוצה לרדת!
אז נכון, גם בעונה המשמימה הזו המבט קולח אל התוכנית במסלול חולני, כלומר עוקף שכל. אך זה לא קורה בגלל שהמשתתפים מעניינים, אלא בגלל תכונותיה הבסיסיות של ריאליטי זו. למשל: המתח שהיא יוצרת בין הצופה העסוק, המתרוצץ כשפן סלע בין חגווי השגרה - לבין דיירי הבית, הרובצים משועממים כחתולי בית שמנים ומלקלקים כל היום נס קפה ומעדני חלב. הזמן שלהם ארוך ורגוע כמו המיסיסיפי, הזמן שלנו קצר כתדר חירום.
אך כמה אפשר לקנא באוטופיה-לייט של האסירים? אומנם כיף לצפות באנשים שאינם עובדים, ישנים הרבה, שולקים עצמם בגיגית עץ חמה המוצבת בחצר ומקרקרים ללא הרף את צפונות ליבם בפני קהל שבוי. אך מצד שני, כמה אפשר לצפות באסירי תפנוקים שלא אומרים דבר מעניין, ורק מגלגלים מיני תפלויות? בנוסף, גן-העדן הזה הוא מבחינתי פגום, ואף גיהנומי, כי אסור לקרוא בו ספרים. כמו במשטר הדיסטופי המתואר בספר המדע הבדיוני 'פרנהייט 451'.
בינתיים נרשמו רק מעט סצנות זכירות. כמו זו: דיירת צעירה שוטפת כלים בברז מפואר, שבקצהו ניאון המגיר אל קילוח המים אור כחלחל. אך אויה, ברז היוקרה האצילי אינו נוסך על הצעירה כל עידון, ותוך כדי שטיפת הכלים היא מקללת נמרצות את המתנחל. שום אור לא ניגר מגרונה העממי רווי השנאה של הפרחה.
מרתק גם להיווכח באיזו מהירות נרקמה אינטימיות בין הדיירים. והרי לנערי הפנימייה המתוארת בספרו של הרמן הסה ('מתחת לגלגל') לקח חודשים להפסיק לפנות זה לזה בגוף שלישי. דיירי 'האח הגדול' פונים זה לזה בגוף עצמו... ואולם, כמה אפשר לצפות בדיירים המלטפים ומעסים זה את זה, לעתים בעירום כמעט? לתשומת ליבו של המפיק קופרמן: אין די בפורנו-זוטא כדי לתחזק 100 ימים של חסד רייטינגי.
ולבסוף, אני מודה שאני עצמי לא הייתי מצילה את התוכנית. יש פער בין חוצפתי על המקלדת לבין עתידי הקודר (וההיפותטי, למזלי) בריאליטי זו. אם הייתי מוטלת אל גוב הווילה, סביר שהייתי מודחת עוד לפני שלב ההדחות. "תפסיקי לבלבל את המוח על צמחונות, מה רע לכדורי הבשר האלה? אנחנו מבשלים אותם בהומניות", הייתי שומעת בעודי מתגלגלת מהמדרגות.