בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נשות רבנים מכונות רבניות - האם לנשות האלופים נקרא אלופות?; ראש הממשלה קורא לרמיסת החוק - "לקחת את החוק לידיים"; ורבנים האמורים לעודד הצלת חיים בתרומת איברים, מחליפים מדע ורפואה - באמונה ובנסים
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ממה הוא חושש? [צילום: תמר מצפי]
|
|
|
|
|
במסגרת מסע ההסתה הגזעני המתחולל במדינתנו היהודית-דמוקרטית, זכינו בימים האחרונים, בחסות התקשורת הנדיבה, למינויים חדשים - רבניות. פתאום הופיעה לה קבוצת נשים, רעיות מסורות של בעליהן הרבנים, ובמצג שווא של גדולות בתורה הן קוראות לבנות ישראל להימנע מכל קשר רומנטי ושותפות בעבודה עם אותם ערלים, ערביי ישראל. הרעיות הללו, שאין מחלוקת על מידת דאגתן לטוהר הגזעי של עמנו, מכתירות את עצמן כרבניות, למרות שוודאי לא קיבלו הסמכה לרבנות, שהרי ההלכה היהודית האורתודוכסית אינה מכירה בנשים נושאות תפקידים בתחום הדת. אם נמשיך במסלול עיסוקים כזה, נצטרך לכנות את רעיות הח"כים - כח"כיות, את רעיות השופטים - כשופטות, ואת בנות זוגם של השחקנים - כשחקניות. הדמיון הפרוע יכול להוביל אותנו גם אל רעיות אלופי צה"ל - כאלופות... אך בזכות המוסר היהודי והמסע לטוהר המשפחה היהודית, גם נשות הרבנים הנכבדים הוכתרו כרבניות, עם מלוא הסמכותיות ההלכתית והמוסרית לפנות אל בנות ישראל בקמפיין תקיף למען הפרדה גזענית. כאילו היה נגרע משהו מן העוצמה האימהית, ללא העוצמה התורנית המזויפת כמנהיגות דתיות. גם ראש ממשלתנו לא בחל בשימוש במכבסת מושגים, כאשר הוא קרא למפגיני השכונות בדרום תל אביב ובשאר הקהילות המוחלשות "שלא לקחת את החוק לידיהם". על איזה חוק הוא מדבר? הפרשנות המקובלת למושג "לקחת את החוק לידיים" היא לפעול למען קיומו של חוק מדינה שלא באמצעות רשויות אכיפת החוק. ואילו במקרה זה מדובר בעבירות על החוק! מדובר על פעולה תחת מעטה של דאגה לשלום המדינה, כדי למנוע דיור מציבור חסר זכויות, בשכנות לעמך ישראל. הפגנות הן מהלך חוקי ושימוש בהן הוא ראוי, כל עוד הן לא חורגות מתחום הכפיפות לחוק. ממה חושש ראש ממשלתנו? מעבירות על החוק? מהסתה גזענית פרועה, האסורה על-פי החוק? מפעולות ספונטניות של גירוש דיירים, אשר שילמו שכר-דירה עבור דירותיהם? מלחצים חסרי פשרות על בעלי הדירות המשכירים את נכסיהם ל עובדים זרים ולפליטים? התנהגות כזו אינה "לקיחת החוק בידיים" - היא עבירה על החוק. היא בלתי ראויה וחייבת בגינוי, דווקא בשל הצורך לאכוף את החוקים הבסיסיים שמדינת ישראל עדיין אמורה לדגול בהם. אין זו לקיחת החוק לידיים, אלא רמיסת החוק והמוסר. הדאגה הרבנית לעתידו של עם ישראל, וההתגייסות העממית למען התאוששותו של אבי כהן ז"ל, לא זלגה אל החמלה היהודית. קיבלנו שיעור בהסתמכות על נסים, במקום לאמץ את מדע הרפואה. מוות מוחי הוא מוות לכל דבר, והוא מעניק אפשרות אצילה לתרום איברים, כדי להציל חיים של אחרים. כאשר התקשורת מדווחת על מסע לחצים של רבנים להימנע מניתוק מכשירים ולסמוך על נס אלוהי, היא מדווחת על ערבוב מושגים שבין האמונה והמדע. ולמען הגילוי הנאות, כותב מאמר זה תרם את איברי בנו, חלל צה"ל, במצב של מוות מוחי. אני ער לחלוטין לקושי לקבל החלטה על ניתוק מכשירי החייאה, אבל משפחתי ואני לא נשברנו אל מול הנטייה לאמץ אמונה בנסים, במקום לסמוך על פסיקת מדע הרפואה. אם זוהי המדינה היהודית שראש ממשלתנו דורש להכיר בה כתנאי מקדים לשלום, האם לא ניתן להבין את ההתנגדות והחלחלה לדרישה זו?
|
תאריך:
|
02/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
02/01/2011
|
|
יונה ברגור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ע.ג4
|
3/01/11 00:35
|
|
2
|
|
דמר94
|
3/01/11 02:42
|
|
3
|
|
dv
|
3/01/11 07:05
|
|
השמאל הגוסס מחפש מנהיג, ועמרם מצנע נראה לו מתאים. יש משהו נקי באיש התמים הזה, שמעורר אהדה. נכונותו "לרדת" לנגב כדי לנהל את ירוחם במשך חמש שנים, הייתה מעשה ציוני חלוצי ממדרגה ראשונה. על זה מגיע לו שאפו ענק. ובכל זאת, חזרה לפוליטיקה הלאומית של מי שהיה השראת העקירה של שרון, אין בה בשורה.
|
|
|
"עזה היא מורסה, מוגלה בעייתית. עד ששם לא יבינו מה צריך לעשות, שום דבר לא יזוז פה", כך אמר סגן שר הביטחון מתן וילנאי. זהו משפט המקפל בתוכו הכל בכל מכל כל. גם את הבעיה, גם את הפתרון וגם את הסטטוס-קוו שייוותר בהיעדר פתרון. אכן, רצועת עזה, כהגדרתה של מורסה, היא אוסף של מוגלה הנוצרת בתוך נֶמֶק, ומוגלה, על-פי מילון אבן-שושן, זו ליחה של פצע המכילה חיידקים. במילים "עד ששם לא יבינו..." וכו', מתכוון סגן השר לאלה השולטים ברצועת עזה, כלומר לחמאס, ויותר מהחמאס - לאירן. מה הם צריכים "להבין"? מן הסתם, מתכוון מתן וילנאי, שיבינו באירן את מה שהוא מבין, וכשהם "יבינו מה צריך לעשות" הדברים יתחילו לזוז. פשוט מאוד.
|
|
|
כאזרח ממושמע ופטריוט ישראלי, הוכנתי נפשית על-ידי התקשורת לשמיעת פסק הדין של נשיא מדינת ישראל. הקשר העיקרי, מבחינתי, למאורע לאומי זה הוא המדינה, שא' ו-ה' הן חלק ממנה. השאלה הציבורית העיקרית, מבחינתי, הייתה ונשארת: איך אנשים שנשלחים על ידינו לנהל את המדינה ולפעול על-פי אמות-מידה אנושיות ועל-פי החוק - נהפכים למפלצות נגד אזרחיהם? בתום יום של הקשבה לפרשנים ולשדרנים ברדיו ובערוצי הטלוויזיה, השאלה המרכזית הזאת כמעט שלא עלתה כלל.
|
|
|
קשה היה ביום חמישי האחרון (30.12.10) עם אמירות החולין והניתוחים המשפטיים. אין מנצחים במשפט הזה. כולם כולם, ובתוכם אנחנו, כלומר הציבור, נוצחנו והוכרענו. מה שאירע במשפט קצב היה דרמה בסדר גודל תנ"כי. נשיא שנבחר מאחר הצאן, עולה חדש-ישן, סמלה של ישראל השנייה שטיפס ועלה לראש המדינה, הורשע בבית המשפט כאחרון הפושעים, ועוד על אונס. אוי לבושה. מה היה לנו. נבחרי העם הם פני הדור, והנשיא יותר מכולם. עתה חפו פנינו בושה.
|
|
|
בעקבות הרשעת הנשיא לשעבר, משה קצב, במעשי אונס והטרדה מינית, ועל-רקע תרועות הניצחון והטפיחות העצמיות על השכם של גורמי האכיפה - חשוב לחזור ולהזכיר מספר היבטים שמנסים להשכיח מאיתנו
|
|
|
|