חברות הגז באמצעות משרדים ליחסי ציבור מעלות על סדר היום שאלות, שכל מטרתן להציג את כפיותה של המדינה כלפי אלו שנטלו סיכון. אחת השאלות החוזרות ונשנות היא:
"מה עם הטיעונים המוסריים? החברות לקחו סיכון. ועכשיו מלאימים להן את הגז ומפרים הסכמים באופן חד-צדדי?" יחצ"ני תשובה ושותפיו, בעלות של מיליוני שקלים, מעלים שאלות ובשיא חוצפתם משחילים תשובות ונתונים לחברי-הכנסת בעיצומם של הדיונים בוועדות הכנסת, והשאלה הנוספת המועלית על ידם:
"ועכשיו נזכרתם? כשסוף-סוף מצאנו גז? בואו נסכים לשינוי המס - אבל רק לרישיונות חדשים מעתה ואילך".
אייחד את דבריי בתחילה לשאלה הראשונה. הטיעונים המוסריים הערכיים נשמעים ממש חלולים, כשהם באים מתאגידים שכל מטרתם רווחים מקסימליים ופועלים ללא כל עכבות מוסריות לממש מטרה זו. מול טיעונים אלו עומדים ערכים חשובים לאין ערוך, כמו האינטרס הציבורי או טובת הכלל. חברות המחפשות ומפיקות נפט וגז באנגליה ובנורבגיה אינן מערערות על זכותה של המדינה לשנות מיסוי על גז ונפט.
בפסק-דין של השופטת טובה שטרסברג נכתב:
"לא יעלה על הדעת, כי מי שהוענק לו רישיון כללי - ולוּ מכוח החוק - יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף. במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו, אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בדרכי המשק". מילים כדרבנות מפי הרשות השופטת בדבר זכותו של הריבון לשנות.
לממשלה היה שנים רבות הסכם עם גמלאים, עם נתמכי סעד מקבלי קצבאות, עם אמהות חד-הוריות ועוד שורה של מגזרים חברתיים. המדינה - או ליתר דיוק שר האוצר בשם הממשלה - החליט לשנות את המדיניות, וקיצצו בכבשת הרש של אותן שכבות חלשות. כאן לא נעשתה עבודת יחצ"נות משומנת בעלות של מיליונים, כי הריבון הפר חוזה באופן חד-צדדי וקיצץ באחוזים רבים את שיעורי הקצבאות, ולחלק די משמעותי שר האוצר ביטל את הקצבאות לחלוטין. אומנם, חלקתי על תוכן ההחלטה, אך אף לא אחד טען שאין לשר האוצר זכות לשנות את החוק. אף לא אחד עלה על פסי החוצפה והיוהרה של אדוני הארץ - תשובה ושות' - שאין לריבון זכות לשנות חוק או הסכם.
את התשובה לשאלה השנייה אני כותב, כשמלווה אותי התמונה הכואבת מערוץ הכנסת, כשאחד היחצ"נים ניבט מבעד למסך לוחש לאוזנה של חברת-הכנסת
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מה שלוחש, והיא מזנקת בוולגריות בוטה, קורעת את המסך ואת דיוני הוועדה בדרישה צעקנית וחד-משמעית - ששינוי המס יהיה אך ורק לרישיונות חדשים. כי חוק זה חוק. הסכם זה הסכם. ויתרה מזו, היא מלקקת בדברי חנופה למר תשובה, שהוא, לדבריה, יידע להרעיף תרומות לצרכים חברתיים. והמצלמה של ערוץ הכנסת תופסת את האדון המוחמא בפנים קורנות ובהבעת נכונות לתרום ולתרום.
לצערי, היה זה רק חבר-כנסת אחד מסיעת חד"ש שאמר את האמת הכאובה בנושא הזה - הדרישה להחלת שינויים לרישיונות חדשים היא זריית חול בעיני הציבור. כמעט כל שטחי המים הטריטוריאליים של ישראל כוסו ברישיונות מאושרים. אם השינוי יחול רק על שינוי עתידי - הוא לא יהיה רלוונטי. אבל סיעת קדימה באמצעות שליחיה בוועדת הכנסת ליקקה להון הנואף לעיני האומה מעל מסכי ערוץ הכנסת.
- עֵינֵי גַּבְהוּת הַהוֹן גּוֹרְדוֹת רָקִיעַ -
שְׁפַל וְשַׁח רוּם אָדָם וְחֶבְרָה בְּיִשְׁרָאֵל
וְנִשְׁגָּב תְּשׁוּבָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא
יוֹם הַנֶּפְט וְהַגַּז.
לְמִצְוַת פִּיךָ, מַר תְּשׁוּבָה, קָדִים
בֶּרְקוֹבִיץ שְׁמאֵלוֹב יוּלְיָה
רֶגֶב מִירִי
אָקוּנִיס אוֹפִיר
זְאֵב נִסִּים
אִילטוֹב רוֹבֶּרְט
חָמָאד עָמָאר
וַקְנִין יִצְחַק
שֶׁמְּבַקְּשִׁים לְכוֹפֵף אֶת וַעֲדַת הַקַּלְקָלָה
וְגַם אֶת וַעֲדַת הַכְּנֶסֶת
לִהְיוֹת רוֹעִים לְךָ וּלְפָרוֹת הַבָּשָׁן
הָאוֹמְרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה
נֶפְט, גַּז וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה מָמוֹן.
אַל תִּירָא מַר תְּשׁוּבָה
אֲנַחְנוּ מִתְרַפְּסֵי וַעֲדַת הַקַּלְקָלָה
אוֹמְרִים לְךָ -
הַבֵּט הַשָּׁמְַמָה וּסְפוֹר הַכּוֹכָבִים
אִם תּוּכַל לִסְפּוֹר אוּתָם
וְנאמַר לְךָ כּה יִהְיֶה מָמוֹנְךָ
כִּי אָנוּ הַצַּעֲקָנִיּוֹת
מְעַכְּסוֹת הַמִּלִים וּנְטוּיוֹת הַגָּרוֹן
בֶּרְקוֹבִיץ שְׁמאֵלוֹב יוּלְיָה וּמִירִי רֶגֶב
עִם זְאֵב נִסִּים וְאָקוּנִיס אוֹפִיר
נִפְרוֹס לְךָ מַרְבַדֵּי נֶפְט וְגַז -
כִּי לְךָ הָאָרֶץ, מַר תְּשׁוּבָה...
וְאוּלַי נִוָּשַׁע
מִכָּמָאל כּהֵן שָׁמָע
יְחִימוֹבִיץ שֶׁלִי
וְחָנִין דּב.
