|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נקודת המדרון - כשלים חינוכיים
|
מבחני המיון לחטיבות הביניים גוזרים את עתידם של ילדים רבים ללמוד עם חבריהם בעלי ההישגים הנמוכים באווירה שאינה מעודדת הישגיות ● הדיון החינוכי משמש כסות לכשלים נוספים ● במקום לעסוק בהטחת האשמות ובהתנצחויות "פוליטיות"/"חינוכיות", יש לברר את טיב המבחנים
|
|
למנוע את המחדל הבא [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
נקודת המדרון (Sloping Point) היא נקודה על ציר הזמן ו/או ציר המקום ו/או ציר היחסים החברתיים. נקודה שלעתים ניתן לחזות אותה ולעתים היא עלומה וממנה מתחילה "הידרדרות על-פי הגדרות חברתיות רווחות". הידרדרות על-פי הגדרות חברתיות רווחות, היא ישות מוכרת בתחומי פעולה חברתיים: הפסד בקרב (חשיבה ביטחונית), פשיטת רגל (חשיבה כלכלית), נטישת בית הספר (חשיבה חינוכית), חזרה בשאלה (חשיבה "דתית"), סגירת תיאטרון (חשיבה אמנותית), שריפת יער (חשיבה אקולוגית), זיהום בארות מים (חשיבה קיומית). מאותה נקודת מדרון מתחילה הספירה לאחור עד להגדרת התופעה כקטסטרופה, מחדל, הזנחה פושעת, כשל, הפסד, או כל מושג אחר המתאר את החלק הנמוך ב"מן-עד" התופעה החברתית. קשה "להניח את האצבע" על נקודה חמקמקה זו, משום שפרמטרים רבים דוחפים להישגי-הכשל. קשה יותר לחזות אותה. קשה יותר לפקח על המשתנים המשפיעים לקבלת תוצאות רצויות. בדרך כלל אנו מוצאים לפחות שתי גישות ניתוח בהתאם לעמדות החברתיות הרווחות: - הראשונה - "הגישה המתגוננת" - העושה שימוש במשתנים "עתיקים", "היסטוריים", "מולדים", "תרבותיים";
- השנייה - "הגישה התוקפנית" - המציגה משתנים "עדכניים", "הוויים", "אחרונים", משתנים הקושרים בנקודת זמן מסוימת את האָשָׁם לאלו הפועלים בשדה החברתי בנקודת זמן, מקום ותפקיד.
במילים אחרות, מדובר על שתי קבוצות חברתיות שונות, כאשר כל אחת מבקשת לייצר מסד אפולוגטי לדרכי הפעולה בהן כל קבוצה נוקטת בתחומיה. האחת מטיחה בשנייה - "אתם אשמים", השנייה מתגוננת ומבקשת להעביר את האשם להיסטוריה ולנסיבות מולדות/תרבותיות/אובייקטיביות האחראיות לכשל. |
|
לאחרונה היינו עדים ל"בירור" על אודות הכישלון של בוגרי בית הספר היסודי בעיר ממרכז הארץ במבחנים שערכו להם מורי חטיבת הביניים. נקודת המדרון הייתה הַכֶּשֶׁל במבחנים. מורי חטיבת הביניים אף מבקשים לטעון שכל אלה שנכשלים במבחנים ממשיכים להיכשל בהמשך הדרך. מכאן נולדת טענה אפולוגטית שהכישלון (נטישת הלימודים - חו"ח) לא רובץ על כתפי מורי החטיבה, אלא נעוץ במשתנים היסטוריים, בתהליכי הלמידה בבית הספר היסודי, באיכות ההוראה של בית הספר היסודי, או באי-עמידה בדרישות משרד החינוך מבית הספר היסודי.
מנגד, עולה טענה אפולוגטית מסוכנת של מורי בית הספר היסודי המבקשים לטעון שהתלמידים הנכשלים באים מבתים שאינם מאפשרים לימודים אקדמיים, מכשל בעיצוב הסמכות ההורית, בנטישת ערכים חברתיים ותרבותיים בקרב משפחות הילדים. כלומר, מורי בית הספר היסודי "מרחיקים" את הסיבות למקומות "היסטוריים", משל לא נבע הכשל בבית ספרם.
במקום לעסוק בהטחת האשמות ובהתנצחויות "פוליטיות"/"חינוכיות", יש לברר את טיב המבחנים. האם נבחנו התלמידים על חומר שנלמד בבית הספר היסודי? האם העבירו מורי בתי הספר היסודי את רשימת החומרים שנלמדו? האם הציעו המורים בבית הספר היסודי את עזרתם בכתיבת מבחני המיון לחטיבת הביניים? האם משרד החינוך קובע רשימה שאמונה גם על מורי בתי הספר היסודי ומורי החטיבה? היכן האוטונומיה של מורי בתי הספר היסודי בקביעת חומרי הלימוד וכיצד זה משתלב במבחנים סטנדרטיים?
אם ה"בירור" בין שני בתי הספר נערך בהוראת משרד החינוך, אגף החינוך בעירייה, או כל דרג מינהלי אחר, הרי שיש בכך משום אחיזת עיניים, כאילו "מבררים" היכן היא נקודת הכשל, כאשר בפירוש אין כאן כל כשל אלא הטעיה/התעיה של תלמידים לגבי תכנים אותם הם אמורים להכיר.
הרינו להזכיר כי התלמידים הם חומר ביד היוצר. אם מבחני המיון (Sloping Point) יתייגו תלמידים מסוימים כ"חלשים", שנגזר עליהם לעמוד בפני "תחנות-כשל" רבות (מבחנים), ידירו ההורים את רגליהם מחטיבת הביניים האמורה ולא ירשמו את הילדים לבית ספר העורך מבחנים שרירותיים שלא בתיאום עם מורי בית הספר היסודי.
יותר מכך, מבלי התערבות הורית מכוונת, קיימת כיום מגמה בולטת בקרב הורי התלמידים להעדיף את חטיבת הביניים של בית ספר מתחרה. ניתן לראות בכך הבעת אי-אמון בחטיבת הביניים הממשיכה לבחון תלמידים שהוריהם אינם עושים מאמצים להעבירם לבית ספר מתחרה. ולכן נראה כי התוצאות של מבחני המיון הן נמוכות בשל אוכלוסיית ילדים בעלי הישגים נמוכים הנובעים גם מאפתיה הורית.
|
|
| תאריך:
|
19/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
19/01/2011
|
|
יחיאל (חיליק) רוזמן
|
|
נקודת המדרון - כשלים חינוכיים
|
|
תנועת שלום עכשיו מבצעת מעקב בשטחים ורושמת ומתריעה ומדווחת על כל התפתחות. כל צריף שהוקם וכל חפירת יסוד. תנועת שלום עכשיו רשומה כעמותה בשם ש.ע.ל. העמותה קיבלה כספים מממשלות שונות באירופה עבור המעקב בשטחים. בריטניה תרמה כחצי מיליון שקל למטרה חשובה זו. נורבגיה תרמה כ-800,000 שקל למעקב בשטחים. מתוך ממצאי הדוח של רשם העמותות, התברר שעמותת ש.ע.ל רשומה כעמותה שמטרתה חינוך. העמותה קיבלה תרומות למטרות חינוך והוציאה אותן על המעקב.
|
|
|
|
|
הם איבדו את הבושה, הנבחרים! והם מרוקנים את הקופה! הם יורקים עלינו בנחת ומקורביהם אוספים את הפירורים מהצלחת. הם ממהרים להעלות את שכרם, רק בשליש (!) וכדי להגדיל את ממונם הם קובעים זאת רטרואקטיבית, רק לשנה. הם ממהרים לשדוד את קופתנו ולעשוק אותנו ללא בושה, ולנו הם מספרים כי התרוקנה להם קופת הצדקה. קופת הצדקה ממנה מחלקים חבילות מזון לנכי צה"ל נצרכים, אשר הגיעו לפת לחם. ארבע שנים לא העלינו שכר, הם זועקים, הנבחרים! ואילו אנו, סתם נכים, את אותם סכומי גמלאות מקבלים ועם הזמן הופכים לנזקקים. חבריי, נכי צה"ל, אם פעם הייתה להם עוד בושה והנבחרים שדדו את הקופה על קצות אצבעותיהם, היום הם איבדו אף שמץ של בושה ואת כספינו גוזלים ושודדים לאור היום ובקול תרועה רמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כיצד הגיע ביבי למסקנה כי עם פרישת מפלגת העבודה הפכה ממשלתו ליציבה יותר? מדוע השם שנבחר לסיעה החדשה של ברק "עצמאות" ייוותר על הנייר בלבד? וגם מדוע תמונתו של הרמטכ"ל עם "הרנטגן" כל-כך מקוממת?
|
|
|
|
|
הפלת המשטר בתוניסיה, שהביאה לבריחת השליט האוטוריטארי זין אל-עאבדין בן עלי לחו"ל ביום שישי, 14 בינואר 2011, היא מאורע ללא תקדים בעולם הערבי. עולם זה, המתאפיין במשטרים של שלטון יחיד, ידע אומנם בהיסטוריה הקצרה שלו הפיכות צבאיות רבות, שהפילו את השליט הקיים והעלו איש חזק תחתיו, אבל בתוניסיה נפל, לראשונה, משטר יחיד כתוצאה מהתקוממות עממית. ראוי לזכור כי התופעה של הפיכות צבאיות נעלמה כמעט לחלוטין בעשורים האחרונים כתוצאה מהתחזקות מנגנוני ביטחון הפנים, הגידול בהיקף הצבאות, שהקשה על התארגנות של הפיכות צבאיות וכן רבו אמצעי התקשורת ההמונית. מפקד גדוד אינו יכול עוד לבצעה הפיכה באמצעות השתלטות על תחנת השידור.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה  הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
