שופט בית המשפט המחוזי
יהודה זפט עומד בימים אלה במתקפה עקב גילוייו של עו"ד
יעקב וינרוט כי הוא ייצג בעבר את השופט זפט בתביעה משפטית, וכעבור כמה שנים הוא, עו"ד וינרוט, החל לייצג בעלי דין במשפטים שונים שהתנהלו בפני השופט זפט - כל זאת מבלי שהשופט יגלה לבעלי הדין שכנגד כי הוא עצמו היה בעבר לקוחו של וינרוט.
מסתבר שהתנהלות מעין זו אינה רק נחלתו של השופט זפט, וכי גם שופט בבית המשפט העליון - וליתר דיוק הנשיא לשעבר
אהרן ברק - התנהל באופן דומה מבלי לגלות את שהיה עליו לגלות.
במה דברים אמורים:
ערב כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה נזקק אהרן ברק לעורך דין מומחה לענייני מס הכנסה, שיתן לו ייעוץ משפטי וחוות דעת בקשר לענייני מס ההכנסה הפרטיים שלו.
המדובר היה בהכנסותיו של ברק מתקופת עבודתו בחו"ל (באו"ם) כמה שנים קודם לכן.
בהקשר זה יצויין, שמבחינת חוקי המס - שאלת החבות במס על הכנסה שנוצרה בחו"ל לקתה באותם ימים באי בהירות משפטית, והייתה תלוייה בפרשנות ובאופן סיווג העבודה שנעשתה בחו"ל.
ערב כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה רצה ברק לנקות את השולחן ולהסדיר את ענייני מס ההכנסה שלו בקשר להכנסות הללו.
לצורך כך נזקק ברק לייעוץ ולחוות דעת משפטית שתבהיר גם את שאלת החבות שלו במס נוכח אי הבהירות לעיל.
ברק פנה אל תלמידו לשעבר מהאוניברסיטה, שהפך בינתיים למומחה בענייני מיסים - הלא הוא עו"ד
יעקב נאמן - כיום שר המשפטים.
עו"ד נאמן ייעץ לברק בענייני המס ואף ציידו בחוות דעת משפטית כזו, האומרת שהכנסתו מהעבודה באו"ם בזמנו איננה חייבת במס הכנסה.
אין ספק שענייני מס הכנסה של אדם - כל אדם - הם מהרגישים שבענייניו, והדברים ידועים.
ובעניינו של ברק, הדברים - מעצם טבעם - היו טבועים ברגישות יתר, לאור העובדה שהוא מכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
לעניין זה, מה לנו יותר מכך שחוות הדעת שהכין עו"ד נאמן נערכה עבור ברק שלושה ימים בלבד לפני כניסתו של ברק לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרי עובדה זו, כשלעצמה, מעידה על רגישותו הרבה של העניין ועל רצונו של ברק לנקות את השולחן בחיפזון ערב הכניסה לתפקידו.
וכעדות נוספת לרגישות עניינו של ברק, מתברר כי במשך יותר מעשרים שנה שמר עו"ד נאמן בכספת הפרטית שלו את חוות הדעת המשפטית הנ"ל, אבל הקפיד למחוק מראש העמוד, בדיו שחורה, את שמו של אהרן ברק ואת כתובת מגוריו.
ואז, בהיותו היועץ המשפטי לממשלה, הגיע לשולחנו של ברק תיק חקירה שנפתח נגד
אבא אבן, שנתפס בהחזקה של שלוש מאות וחמישים אלף דולר (היה זה בתקופה שהחזקת מט"ח ללא היתר הייתה עבירה פלילית).
ברק החליט לסגור את תיק החקירה נגד אבן באופן שעורר תמיהות והתנגדות - לרבות התנגדותו של פרקליט המחוז - וזאת בין היתר כיוון שזמן קצר קודם לכן סרב ברק לסגור תיק החזקת מט"ח בסכום של עשרים אלף דולר, שהיה כמובן נמוך משמעותית מזה של אבא אבן - דבר שכזכור הביא אז להתפטרותו של רבין.
אלא שברק לא גילה אז - כולל לא לאנשי הפרקליטות שעבדו עימו על התיק של אבן - שעורך הדין של אבן שאף הופיע אישית מולו, מול ברק, היה גם עורך דינו הוא - הלא הוא יעקב נאמן.
היכול מישהו לטעון ברצינות שברק היה מסוגל לדון ולהחליט - ללא משוא פנים - בעניין לקוח של עורך דין, שעה שגם הוא עצמו היה לקוחו של אותו עורך דין, וכל זאת בעניין כה רגיש השמור בסוד בכספת של אותו עורך דין - על כל המשתמע מכך?
היכול מישהו לטעון ברצינות שעמדתו של ברק והחלטתו לסגור את התיק של אבא אבן לא הושפעה מהסיטואציה האישית שאליה הוא עצמו נקלע?
האם, בנסיבות אלו, ברק היה משוחרר וחפשי לחלוטין להחליט בעניינו של אבא אבן באופן שלא יושפע מהעובדה, שעורך דינו של אבא אבן היה גם עורך דינו הוא, ועדיין שומר בכספתו מסמך רגיש השייך לו?
נשאלת, איפוא, השאלה האם, במצב עניינים רגיש שכזה, ראוי היה בכלל שברק ישתתף בדיונים - ואף יכריע - בעניינו של אבא אבן?
היש בכלל ספק שברק נקלע כאן לניגוד אינטרסים אסור?
היה זה אהרן ברק עצמו, שזמן לא רב לפני כן, קבע בחוות דעת משפטית הנוגעת לסוגיית ניגוד האינטרסים כי:
"איסור זה של ניגוד אינטרסים, הינו לא רק על קיומו של ניגוד בפועל. זהו איסור על הימצאות במצב, בו ניגוד אינטרסים עלול להיווצר".
ובכן, האם ברק הפעיל - לגבי עצמו - את מבחן ה"עלול להיווצר", שהוא עצמו קבע, שעה שהוא אישית נקלע לסיטואציה שתוארה לעיל?
זאת ועוד: כעבור שנים מעטות - והוא כבר שופט בית המשפט העליון - ידון השופט אהרן ברק בכמה וכמה תיקים משפטיים - לרבות תיקי נישומים כנגד מס הכנסה - כאשר מי שמייצגם בפניו הינו עו"ד יעקב נאמן.
וכל זאת שעה שבכספתו הפרטית של עו"ד יעקב נאמן שמורה לה מכל משמר, ובסודיות רבה, חוות הדעת המשפטית בעניינו של השופט אהרן ברק בכבודו ובעצמו.
גם אילו הקשר שבין ברק לעו"ד נאמן היה מסתכם בכך שנאמן נתן לברק שירות בעניין משפטי טריוויאלי ונעדר רגישות כלשהי - עריכת הסכם לרכישת דירה למשל - גם אז היה על ברק לגלות העניין ולחושפו לאור השמש.
מקל וחומר כאשר המדובר הוא לא באיזה עניין טריוויאלי, אלא בעניין רגיש הקשור למס הכנסה.
אבל אהרן ברק דן והחליט בענייני לקוחותיו של עו"ד יעקב נאמן כאילו כלום.
שהרי אין
ניגוד עניינים - אם איש אינו יודע על כך...
